תחקור(Debriefing) נשים אחרי לידה/ דורית קרייזר

בישראל יש כ 140,000 לידות בשנה. בשנים האחרונות יותר ויותר נשמע כי תהליך הלידה הינו אירוע משמעותי וטראומטי וממשיך להטריד את מחשבות הנשים גם לאחר הלידה.

מטרת העל של הסיעוד האימהי לאפשר לאם להצליח במשימת האמהות, לכך יש השלכות על חייה, חיי היילוד וגם על יתר בני המשפחה. מחקרים מצביעים על הקשר בין הרווחה הנפשית של היולדת לאחר הלידה והקשר אם – יילוד (Niven,1992). לשם כך חשוב להתייחס לתהליכים הנפשיים שנשים אחרי לידה עוברות על מנת שהן תוכלנה ותרצנה לשוב ולהרות ,וללדת בהרגשת ביטחון.

למרות שתהליך הלידה נחשב כתהליך טבעי,פיזיולוגי ובטוח, רוב היולדות נמצאות בקבוצת סיכון נמוך ויולדות בלידות רגילות, הוא לא תמיד כך. תהליך הלידה כרוך בסיכונים לאם ולעובר. הסיכונים השכיחים הינם דימום, זיהום, סיבוכים מהרדמה ומפעולות שגרתיות כמו פקיעת מי שפיר, חתך חיץ, שינויים בלחץ הדם, שינויים בדופק עוברי עד מצב של מצוקה עוברית. סיבוכים אלה ברובם קלים אך יכולים במקרים מסוימים לגרום לנזק בלתי הפיך לאם ולעובר.אל לשכוח שרוב היולדות נמצאות בחדר לידה מחוברות למכשיר ניטור דופק עוברי במהלך הלידה, מוחדרת להן אינפוזיה ובמקרים רבים יש צורך לבצע פעולות חודרניות . פעולות אלה, עבור מרבית הנשים ,הן לא נעימות, מפחידות ומהוות גורם לחץ בתהליך הלידה. הניסיון הקליני מלמד שעקב כך, אחרי הלידה עלולים להופיע רגשות שליליים ורבות מהנשים אף מספרות על הלידה כחוויה שלילית וטראומטית.

מניסיוני בטיפול בנשים הנני יכולה לומר ולטעון שהעיסוק בניתוח חווית הלידה  גוזל אצל נשים רבות זמן ומשאבים רגשיים ומפריע לטיפול ביילוד , להסתגלות למצב החדש ולחזרה לתפקוד כאישה וכאם. חווית הלידה מעסיקה את היולדת לאורך זמן ונשים משקיעות זמן רב בניסיון להבין את האירועים שעברו בחדר לידה דרך איסוף מידע מהספרות, אנשי מקצוע ומכל קהל שמוכן להקשיב ולהעניק מידע.

מהספרות המחקרית בתחום הרפואה והפסיכולוגיה עולה, שאירוע שלילי עלול לגרום להתפתחות בעיות בריאותיות ו/או נפשיות, בין היתר משום שהאדם נוטה להיות מוטרד מהאירוע לתקופה ארוכה תוך כדי העלאה חוזרת ונשנית של פרטי האירוע בזיכרון של "הרהור טורדני" (Rumination). כדי למנוע השלכות אלה פותחו שיטות להתמודדות עם הרגשות השליליים המתעוררים בעקבות האירוע.

אחת השיטות לטיפול ברגשות המתעוררים בעקבות האירוע, היא תחקור (Debriefing). התחקור היא שיטה מקובלת להתערבות בקרב אנשים, שחוו אירוע קשה ו/או משמעותי. מדובר בתהליך של דיבוב מובנה הנעשה בדרך מקצועית שבמהלכו מספר האדם בפרטי פרטים את האירוע שחלף ומשתף את המתחקר (אדם מקצועי מתוך הדיסיפלינה) ברגשות הנלווים. בתום החלק הסובייקטיבי מועברת אינפורמציה מקצועית על ידי המתחקר. התחקור מובנה ומנוהל על ידי איש מקצוע ולא מתבסס על רשת תמיכה חברתית או משפחתית.(Rapheal,2000).

הטיפול בפאן הנפשי אצל נשים אחרי לידה אינו זוכה לתשומת לב מספיקה בארץ ובעולם. מכל השיטות האפשריות לטיפול בתחום הנפשי אצל נשים לאחר לידה, שיטת התחקור נראית הרלבנטית ביותר, מכיוון שמדובר באוכלוסייה בריאה, בטיפול קצר וממוקד.כאמור, לשיטה זו יש פוטנציאל במסגרת הטיפול שלאחר לידה להשפיע על תפיסת חווית הלידה ולקדם ולהקל על התאוששות נפשית וגופנית גם יחד.

עיקר תרומתו של התחקור בא לידי ביטוי במקרים של ביטויי אכזבה מהלידה. הקשבה והסבר של המתחקר לאותן נשים מאוכזבות מחוויית הלידה מאפשרת ליולדות לבטא רגשות, לקבל מידע אודות דברים שלא היו ברורים להן בתהליך ולהבין את החוויה שעברו וכתוצאה מכך לשפר את הרווחה הנפשית. יש לזכור שנשים אלו צריכות לחזור לתפקוד מלא כנשים וכאימהות.

בספרות מודגש, שתחקור אינו פסיכותרפיה למרות שיש בו שילוב של טכניקות פסיכותרפיות, כמו שימוש במודלים פסיכותרפיים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שימוש בתהליכים קבוצתיים, חשיפת חוויות, ביטויי רגשות, קתרזיס, חיזוק ותמיכה.

במחקר שערכתי במסגרת לימודיי לתואר שני בסיעוד, אוניברסיטת תל-אביב נבדקה השפעת התחקור של נשים לאחר לידה על תפיסת חווית הלידה ועל רווחה נפשית.ממצאי המחקר מצביעים שתהליך התחקור אחרי לידה שיפר את תפיסת חווית הלידה של המשתתפות.קרי, לאחר התחקור, האופן שבו היולדות תפסו את תהליך הלידה ,בתום המעקב, היה חיובי יותר. כמוכן, תחקור לאחר לידה גרם ליולדות לחשוב פחות מחשבות שליליות ומטרידות על תהליך הלידה והתקופה שאחריה.

ממצאים נוספים,מסקנות והמשך המלצות בתחומים הקליני והמחקרי ניתן לקרוא בעבודת הגמר.

קריאה מהנה.