מודל המחקר

תפיסת חווית הלידה

הרהור (rumination)

רווחה נפשית

 

 

 

2.    תחקור נשים אחרי לידה ישפר את הרווחה הנפשית של היולדות

3.    תחקור נשים אחרי לידה יגרום לירידה במחשבות המטרידות את היולדת סביב הלידה

 

במחקר השתתפו 50 נשים שילדו בבית החולים ע"ש חיים שיבא. עשרים וחמש נשים שויכו לקבוצת המחקר ועשרים וחמש לקבוצת הביקורת. למחקר גויסו נשים אחרי לידה ראשונה בגילאים 20-40 שעמדו בקריטריונים הבאים: ללא מחלת רקע כרונית גופנית או נפשית, נשואות, דוברות עברית שמהלך הריונן היה תקין, בעלות עבר מילדותי תקין (ללא סיפורי רקע של אובדן עוברים או בעיות פריון), שילדו את תינוקן הנוכחי במועד (שבוע הריון > 36 שבועות), שילדו בשירות הציבורי (ולא בנוכחות מיילדת פרטית), שילדו תינוקות חיים, בריאים ובמשקל > 2000 גרם.

הנשים בקבוצת המחקר עברו תחקור כפי שיפורט בהמשך, וקבוצת 25 הנשים הנותרות היוו את קבוצת הביקורת.החלוקה לשתי קבוצות הניסוי היתה אקראית על פי קוד שהופיע במעטפה אטומה וחתומה.כל הנשים נתנו את הסכמתם בכתב להשתתפות במחקר על פי דרישת ועדת הלסינקי של בית החולים.

איתור הנבדקות נעשה תוך 72 שעות מהלידה אך לא לפני 24 שעות אחרי הלידה. עיתוי זה נקבע על-פי ההמלצות בספרות העוסקת בתחקור לאחר ארועים טראומטיים (Kaplan, (1964; Kaplan, 2001; Repheal, 2000.

מאחר ומקובל כי התערבות לאחר אירוע משמעותי (להלן: לידה), חייבת להיעשות על-ידי מטפלים הבאים במגע עם האדם סמוך לאירוע והדוברים את אותה השפה (Caplan, 1964), התחקור נעשה על ידי מיילדת, האדם המתאים לתחקור הנשים לאחר לידה, בהיותה האדם המקצועי הנמצא ב"זירת האירוע" ובעלת הידע המקצועי הרלוונטי. כל התחקורים נעשו על ידי כותבת העבודה.

 זמן התחקור נע בין שעה וחצי לשעתיים על פי הצורך.

אופן הערכת השפעת התחקור
כל המשתתפות מלאו שאלון נתוני רקע ושאלון לשלילת דיכאון לאחר לידה לפני החלוקה לקבוצת המחקר ולקבוצת הביקורת. כל הנשים מילאו שאלון תפיסת חווית הלידה, שאלון מחשבות טורדניות ושאלון רווחה נפשית. לאחר מילוי השאלונים, נערך תחקור לקבוצת המחקר ואילו קבוצת הביקורת טופלה כיתר היולדות במחלקת היולדות, בה אין תוכנית או שיחות המיועדות לטפל בנושא תפיסת חווית הלידה. הנשים בקבוצת המחקר ובקבוצת הביקורת מילאו את שאלוני תפיסת חווית הלידה, שאלון מחשבות טורדניות ושאלון רווחה נפשית פעם נוספת שישה שבועות לאחר הלידה. נעשתה השוואה בין הממוצע והחציון של תוצאות השאלונים (פירוט להלן) שמולאו תוך 72 שעות מהלידה ואלה שמולאו שישה שבועות לאחר הלידה.

להלן פירוט השאלונים:

שאלון נתוני הרקע כולל את גיל האם בשנים, ארץ הלידה, גיל ההריון בשבועות, האם היולדת השתתפה בקורס הכנה ללידה, אופן הלידה והאם ליולדת היה ארוע שלילי משמעותי בשנה החולפת (גרושין, אובדן משמעותי במשפחה, מחלה קשה). ניתוח הנתונים בוצע ע"י השוואת הממוצעים של הנתונים הרציפים והשוואת היחסים (אחוזים) במשתנים הקטגורים (ראה נספח מספר 1).

EPDS – Edinburgh Postpartum Depression Scale

שאלון זה שפותח על-ידי Cox (1988) נמצא ככלי מהימן לזיהוי נשים הלוקות בדיכאון שלאחר לידה. בשאלון 10 שאלות (ראה נספח מספר 2) והשימוש בו נעשה  לצורך סינון נשים הלוקות בדיכאון שלאחר לידה מאחר ותהליך ההתערבות שעמד בבסיס המחקר אינו מיועד לנשים עם תסמונת זאת.

 

 

שאלון זה נבנה לצורך המחקר הנוכחי על ידי עורכת המחקר  ותוקף ע"י צוות של 3 מיילדות ותיקות עם נסיון של מעל 5 שנים ובעלות תואר שני בסיעוד.

השאלון כולל 8 שאלות הקשורות לתפיסת חווית הלידה לגבי התנסות שקשורה למיילדת, התנסות שקשורה לתהליך והתנסות שקשורה לכאב. התשובות מדורגות מאחד (מסכימה מאוד) ועד שש (כלל לא מסכימה). ניתוח הנתונים בוצע ע"י השוואת הממוצעים של הנתונים הרציפים והשוואת היחסים (אחוזים) במשתנים הקטגורים (ראה נספח מספר 3).

שאלון זה נבנה לצורך המחקר הנוכחי על ידי עורכת המחקר בצורה דומה לשאלון הקודם. השאלון כולל שבע שאלות המתייחסות למחשבות המלוות את היולדת ביחס לתהליך הלידה, הזמן שהן תופסות, האנשים איתם היא חולקת את המחשבות האלה והמחשבות על הלידה הבאה. השאלון מתייחס למחשבות שליליות המטרידות את האישה. התשובות מדורגות מאחד (כלל לא) ועד 4 (הרבה מאוד). ניתוח הנתונים בוצע ע"י השוואת הממוצעים של הנתונים הרציפים והשוואת היחסים (אחוזים) במשתנים הקטגורים (ראה נספח מספר 4)

שאלון הרווחה הנפשית מבוסס על שאלון ה- (M.H.I) – The Mental Health Inventory שפותח על-ידי Veit & Ware (1983) ומטרתו היתה לבדוק את תחושת הרווחה הנפשית ותחושת המצוקה הנפשית שחש אדם. השאלון נכתב עבור חברת ביטוח לצורך הערכה של הרווחה הנפשית של המבוטחים ומשמש מאז ככלי מחקרי נפוץ במדעי ההתנהגות. השאלון מבוסס על הכלי למדידת- Psychological General Well Being Schedule [PGWB], שפותח על-ידי Dupuy (2001).

השאלון הוא כלי רב ממדי, המורכב מארבעים וארבע שאלות  המתיחסים לחמש קטגוריות (חרדה, דיכאון, איבוד שליטה, אפקט ומרכיב אמוציונלי) דירוג התשובות הוא מאחד (אישור המתואר בשאלה) ועד שש (דחיה של המתואר בשאלה) השאלות מתייחסות לחיי הנבדקת במשך החודש האחרון סך כל השאלות מרכיבים את "תחושת הרווחה הכללית" (general well-being).

Veit & Ware (1983) הסיקו מתוך מחקרם, שהפירוש הטוב ביותר של מדד תחושת רווחה כללית הוא של מודל היררכי של גורמים. המודל מורכב מגורם אחד רחב - general well-being. גורם כללי זה מוגדר על-ידי שני גורמים:

1)    רווחה נפשית – psychological well being

2)    מצוקה נפשית – psychological distress

ציון גבוה בפריטים המייצגים תחושת רווחה מצביע על רמה גבוהה של רווחה נפשית. ציון גבוהה בפריטים של מצוקה מצביע על רמה גבוהה של מצוקה נפשית.

במחקרם של Veit & Ware (Veit, 1983) על מדגם אמריקני, נמצא מקדם מהימנות אלפא-קרונבך בטווח של 0.81 – 0.96. שאלון זה נמצא מתאים גם לאוכלוסיה הישראלית כפי שפורסם ע"י דרורי ופלוריאן (דרורי, 1990), על מדגם ישראלי (605 = N), נמצא בבדיקת מהימנות פנימית אלפא-קרונבך בטווח 0.76 – 0.96.

ניתוח הנתונים בוצע ע"י השוואת הממוצעים של הנתונים הרציפים והשוואת היחסים (אחוזים) במשתנים הקטגורים.(ראה נספח מספר 5)

כלי התחקור לביצוע המחקר הנוכחי מתבסס על מודל שבעת השלבים של Mitchell (1983):

א. שלב חוזה העבודה – בשלב זה מסבירה המיילדת (המתחקר/ת) ליולדת על מטרת המפגש, משכו, הרציונל לקיומו, מבטיחה שמירה על סודיות, מחתימה את היולדת על טופס הסכמה (ראה נספח מספר 5). מטרת שיחת הקדמה זו היא לבנות אמון וליצור אווירה של פתיחות.

ב. שלב הסיפור האישי – היולדת מספרת את סיפור הלידה שלה, לפי האופן שבו היא חוותה אותה, ומטבע הדברים יהיו בסיפור ממדים אובייקטיביים וסובייקטיביים. סיפור הלידה יהיה בשפת היולדת ובמילים שהיא תבחר על מנת לתאר את רגשותיה, תפיסתה, גישתה ובעיקר את החוויה האישית הפנימית. על המתחקר/ת לזכור, שעבור היולדת סיפור הלידה הינו תיאור של המציאות כפי שהיא עבורה בתפיסתה הסובייקטיבית, ההופכת לאמת האינדיבידואלית שלה לגבי התהליך שחוותה.

על המיילדת המתחקר/ת לזכור, שבתיאור של סיפור הלידה יש שימוש במילים שאינן נובעות מהמודל המדעי הרפואי וממחישות את תחושות הסבל או העוצמה שהיולדת חוותה.

בזמן תיאור חווית הלידה על-ידי היולדת, על המתחקר/ת להקשיב הקשבה פעילה תוך פתיחות ורגישות למסרים סמויים שתאפשר הבנה של המטפל את החוויה הסובייקטיבית הכוללת. בהקשר זה קיימת חשיבות רבה לשתיקה ועיתויה במהלך הסיפור.

כמו כן, יש לקחת בחשבון שהתנסויותיו וחוויותיו של האדם הינן תלויות תרבות. לכן ראוי לבחון את סיפור הלידה על-פי  משמעותו ליולדת האינדיבידואלית, כמו גם על פי ההקשר החברתי – תרבותי.

סיפור הלידה הינו אישי וכך גם משמעותו. דרוש מאמץ מצד המתחקר/ת לקליטת התובנה של היולדת, שאותה היא מפתחת מעולמה הפנימי. הצורך בתחקור לאחר לידה נובע, כפי שכבר צוין, מהצורך של היולדת לשתף אחרים בחוויה שעברה. היולדת, כדרך בחירה, חולקת את חוויותיה עם המתחקר/ת, שיכולה לסייע לה מתוך עמדה אוהדת ומכילה. ביכולת המתחקר/ת ליצור התנסויות חיוביות יותר ולמנוע סיטואציות בעלות דגש שלילי. חיזוק הכוחות הקיימים אצל היולדת לאחר לידה יכולים לחזק את פיתוח ההמשך החיובי של סיפור הלידה.

ג. שלב הערכת המצב – בשלב זה מעבד/ת המתחקר/ת את התכנים שהועלו בסיפור, מעניק/ה אינטרפרטציה אישית לחוויות הרגשיות המסופרות. יש להיות מודעים שתכנים שמועלים על-ידי היולדת עלולים לאיים גם על המתחקר/ת עד כדי הצפה. הצפה רגשית יכולה לחסום הקשבה ומכאן גם תגובת נגד אצל היולדת. לכן, על המתחקר/ת לשמור על שילוב של ריחוק ומעורבות גם יחד, להקשיב תוך הזדהות, אך ללא הזדהות-יתר ותוך שמירה על גבולות.

מעבר לכל, יש לזכור כי עצם נוכחותה של המיילדת בסיטואציה היא בעלת משמעות תרפויטית בפני עצמה. עצם הנוכחות של אדם אחר, מקצוען, אמפטי, המקשיב הקשבה פעילה, עושה את העבודה.

ד. שלב המידע – בשלב זה נעשה מעקב (FOLLOW-UP) באמצעות גיליון היולדת וניתנת אינפורמציה אובייקטיבית של ארועי הלידה מבחינה רפואית וסיעודית. בעת מתן המידע יש לאפשר ליולדת לשאול שאלות לגבי דברים שלא היו ברורים לה במהלך הלידה ואחריה.

ה. שלב עיבוד המידע על ידי היולדת – בשלב זה היולדת מעבדת את המידע שקיבלה, מגיבה על מתן המידע, מתאמתת עם הנתונים האובייקטיביים, תוך דיאלוג בלתי שיפוטי עם המיילדת המתחקרת. זהו שלב שבו ישנה הזדמנות נוספת לוונטילציה רגשית של היולדת.

ו. שלב הסיכום – שלב שבו המיילדת מגיבה על התהליך והתוצאות, ומביעה את דעתה בהתאם לנתונים שנאספו.

ז. שלב האומדן וההערכה מחדש – לפני פרידה וסיום התהליך קיימת הערכה אחרונה האם היולדת יכולה "לסגור" את הסיפור. בשלב זה על המתחקר/ת לערוך אומדן והערכה לגבי התהליך וההבנה של היולדת את האינפורמציה שקיבלה. כמו כן, יש לאפשר ליולדת לשאול שאלות לגבי דברים שלא ברורים לה.

המחקר אושר ע"י וועדת הלסינקי של בית החולים ע"ש חיים שיבא.

כל הנבדקות חתמו על טופס הסכמה מדעת בטרם חלוקה לקבוצת המחקר ולקבוצת הביקורת. כל הנשים מלאו שאלון רקע ושאלון לשלילת דיכאון שלאחר לידה. הנשים חולקו לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת לפי הקוד שהופיעה במעטפה החתומה שנפתחה לעיני המשתתפות. מילוי הטפסים התבצע על פי הנזכר לעיל. אחרי מילוי השאלונים בוצע התחקור לקבוצת המחקר. בתום משכב הלידה (6 שבועות לאחר הלידה) מילאו המשתתפות שוב את השאלונים שנשלחו לביתן.

משתנים רציפים הושוו ע"י שימוש במבחן t test ושימוש במבחן chi test למשתנים קטגוריאלים. כן נעשה שימוש במבחן Wilcoxon rank sum test להשוואת משתנים לא פרמטרים רציפים. שוני סטטיסטי משמעותי (רמת המובהקות) מוגדר כ p<0.05.