אני אמא לנטע, בן 8 ולנעמי, בת רבע ל 7. נשואה לצבי וגרה בחיפה.

הגעתי לתחום ההריון והלידה, כמו רבות - דרך חווית האמהות הפרטית שלי. לפני כן הייתי אחות בתחום האונקולוגי - ממש בקצה השני של הקשת.

כשנעמי הייתה בת חודשיים, התחילו לנו בעיות בהנקה. נורא נורא רציתי להמשיך להניק. את נטע הפסקתי להניק בגיל 4 חודשים, כשחזרתי לעבודה, וזה היה כנראה מוקדם מידי בשבילי, כי עם נעמי הייתי נחושה להמשיך כמה שאפשר. אז כשהתחילו בעיות, פניתי ליועצת הנקה. במאבק גדול הצלחתי לחזור להנקה מלאה עד גיל חצי שנה. זה לא היה קל, אבל למדתי שני  דברים חשובים. א. הבנתי כמה עוצמות רגשיות וכמה מורכבות טמונה בחווית ההריון הלידה והאמהות עבורנו הנשים (מין הסתם גם עבור הגברים אבל ודאי בצורה שונה), וכמה חשוב לקבל את הסיוע המתאים כדי לחיות בשלום עם עצמנו. ב. התוודעתי למקצוע המקסים הזה של הדרכת הנקה ובעקבותיו - לכ תחום מקצועות הלידה. למדתי הדרכת הנקה במרכז הישראלי לחינוך ללידה, והתחלתי להדריך בהתנדבות, לחברות, ולחברות של חברות והלאה.

ומאז אני עושה את דרכי בעולם ההריון/לידה/הנקה/  שיניתי גם את תחום עבודתי כאחות, ועברתי ממחלקה אונקולוגית בבית חולים, לקהילה שם אני עובדת מזה 3 שנים כאחות מעקב וליווי הריון. בנוסף אני מעבירה קורסי הכנה ללידה פרטיים, ומעבריה סדנאות הכנה להנקה דרך הכללית.

במקביל לעיסוקי אלו, עשיתי תואר שני בלימודי מיגדר - בתחום של מיניות נשית, אני מנחת קבוצות ומחנכת למיניות, ובעלת נסיון ואהבה לעבודה עם נשים בכל שלבי החיים.

את כל תחומי הידע האלה, אני משלבת בעבודתי עם נשים סביב הלידה (לפני ואחרי), כשלנגד עיניי  ההבנה כמה משמעות יש לחוויית לידה ואמהות ראשונית טובה על תחושת העוצמה והסיפוק של אישה.