בדיקות דם רוטיניות של תחילת ההריון

ספירת דם –

v     המוגלובין - בספירה אנחנו בודקים מצב המוגלובין התחלתי . ההמוגלובין הוא המולקולה שמעבירה את החמצן דרך הדם לכל הרקמות בגוף. ההמוגלובין מורכב מחלבון ומברזל, וכשיש חוסר בברזל יש גם ירידה בהמוגלובין. הנורמה של המוגלובין היא בין 12-16, אך בהריון, בגלל עלייה בנפח הדם, גם רמות של 12 או 11.5, הן מקובלות ולא מדאיגות. בדרך כלל מתחילים לקחת ברזל משבוע 12, אלא אם כן הרמות ההתחלתיות של הברזל הן נמוכות, או שידוע מראש על אנמיה עוד מלפני ההריון.

v     טסיות (טרומבוציטים, PLT) – הטסיות הן חלק ממערכת הקרישה, ויש להן משמעות רבה בהריון. נשים עם נטייה משפחתית לקרישיות יתר, ותסמונות שונות שקשורות לטסיות – נמצאות בסיכון יתר (בעיות שונות שקשורות לסתימת כלי דם קטנים ולמעבר דם בשיליה). הנורמה היא בין 100,000 ל 450,000. ערכים שמחוץ לנורמה דורשים בירור המטולוגי.

v     תאים לבנים – WBC – לפעמים יכולים להופיע בבדיקה כגבוהים מהנורמה. זו תגובה שכיחה בהריון, ואם אין סימנים נוספים לזיהום (חום, כאבים או כל דבר אחר), אין סיבה לדאגה.

כימיה – סוכר בצום:

חלק מהרופאים מבקשים בדיקת כימיה רחבה – כלומר בדיקה של כל הפרמטרים הכימיים בדם: תפקודי כבד, תפקודי כיליה, רמות שומנים. רוב הרופאים מבקשים רק סוכר בצום. נשים בתחילת ההריון נוטות לירידה ברמות הסוכר (היפוגליקמיה). השינויים ההורמונליים בהריון מכינים את הגוף לאגירת רזרבות ולניצול של יותר סוכר מהדם, ולכן בתחילת הריון נראה סוכר בצום יותר נמוך בדם. ערך של מעל 95 מ"ג% דורש בירור נוסף לשלילת סכרת. (בנשים שאינן בהריון הערך ה"מותר" הוא 100 או 110, תלוי במעבדה).

סוג דם וסקר נוגדנים:

בדיקת סוג הדם היא חשובה מאוד, בגלל שנשים עם סוג דם שלילי (RH-), צריכות לדעת זאת כך שיוכלו לקבל חיסון אנטי D במקרים של דימום, של נפילה וחבלה או של בדיקות פולשניות .

סקר נוגדנים COOMBS)) היא בדיקה שבדרך כלל מלווה נשים עם סוג דם שלילי, אבל מומלץ לבצעה בתחילת ההריון אצל כל הנשים. מטרת הבדיקה לזהות נוגדנים בדם האם שיכולים להעיד על תסמונות שונות, או על תגובה חיסונית נגד דם התינוק – במקרים של סוג דם שלילי.

סרולוגיה – בדיקת וירוסים

v     אדמת Rubella – למרות שבישראל ישנו נוהל חיסונים קבוע נגד אדמת, במקרים לא מעטים, עד שמגיעים לגיל הכניסה להריון החיסון כבר אינו פעיל. הבדיקה בודקת רמת נוגדנים לאדמת ולפיה ניתן לדעת האם החיסון עדיין אפקטיבי. במידה ולא מומלץ להתחסן מייד אחרי הלידה בטיפת חלב.

v     VDRL או TPHA – שני סוגי בדיקות לסיפיליס (עגבת), מחלה מאוד נדירה אך מאוד טרטוגנית (יכולה לגרום למומים קשים בעובר).

v     CMV – ציטומגלו וירוס. וירוס מאוד שכיח באוכלוסיה, שכיח מאוד אצל ילדים קטנים ולכן קבוצת הסיכון העיקרית הן גננות ומטפלות בגיל הרך, אך כל האוכלוסיה חשופה לו. המחלה היא בדרך כלל קלה, מחלה דמוית שפעת יכולה להופיע עם התנפחות של הבלוטות, כאבי שרירים וחום. היא מסוכנת בהריון כיוון שהיא מאוד טרטוגנית. בבדיקה בודקים שני סוגי נוגדנים: IgG – תוצאה חיובי,, תראה שכבר היית חולה ב CMV בעבר, והסיכון שלך לחלות פעם שנייה הוא קטן ביותר, וגם עם כן – הסיכון להדבקה של העובר גם הוא קטן מאוד. הסוג השני הוא IgM  - הימצאות נוגדנים מסוג זה מעידה על מחלה עכשיו או בשבועות האחרונים. התשובה אותה אנחנו רוצים לראות היא IgG  חיובי ו IgM  שלילי. במידה ושניהם שליליים, יש לקחת עוד בדיקות במהלך ההריון לוודא שלא נדבקת  (בערך 4 פעמים בהריון). במידה ויש סימנים להדבקה במהלך ההריון, יומלץ על בדיקת מי שפיר לבדוק הידבקות של העובר*

v     טוקסופלזמה – מחלה שכיחה הרבה פחות, אם תסמינים די  דומים. עוברת דרך צואה של חתולים, בשר נגוע או ירקות ופירות לא רחוצים. בשונה מ CMV, הידבקות בטוקסופלזמה פעם אחת – מחסנת אותך באופן מוחלט. כיוון שזו מחלה מאוד לא שכיחה, גם אם התוצאה יוצאת שלילית (הרוב הגדול של המקרים), לא ממשיכים לעקוב במהלך ההריון, אלא  עם יש סיבה לחשד (מחלת חום של האם,  עיכוב בגדילת העובר שמצדיק בירור).

v     הפטיטיס B – מחלה לא שכיחה מאוד, אך קשה ומסוכנת. במידה ומגלים הפטיטיס B במהלך ההריון, ניתן לטפל באם ולמנוע הדבקה של העובר.

תפקוד בלוטת התריס – TSH

הערכים הנורמליים נעים בין 0.40 ל 4.20. ערך נמוך מהנורמה מעיד על יתר פעילות של בלוטת התריס. מצב זה אינו בריא לאם, אך פחות משמעותי לעובר. ערך גבוה, מעיד על תת פעילות של הבלוטה, שהיא המצב אותו אנו רוצים לזהות בהריון. היום ידוע כי חוסר בהורמוני בלוטת התריס, יכולים לגרום לפיגור בגדילה ובהתפתחות של העובר.

יחד עם זאת – חשוב לדעת, כי תוצאות חריגות של בדיקת TSH בהריון לעיתים קרובות אינן מעידות על בעיה, ולכן במידה ויש תשובה לא תקינה, תילקח בדיקה נוספת, ורק עם גם זו אינה תקינה, תופני לבירור אצל אנדוקרינולוג.

בדיקות שתן

v     תרבית – בודק האם יש דלקת בשלפוחית השתן. דלקות כאלה שכיחות יותר בהריון, ויש לטפל בהן באנטיביוטיקה.

v     כללית (ביוכימיה) – נבדקים בעיקר הימצאות של חלבון, של סוכר, של תאים לבנים או אדומים, של ניטריט. הבדיקה עוזרת לתת מידע על תפקוד כלייתי, על מחלות של דרכי השתן, על הימצאות דלקת או דימום ועל התייבשות.

* מי שפיר בחשד ל CMV נעשים רק החל משבוע 22, כיוון שאת הוירוס ניתן לזהות בשתן של העובר, ופעילות הכליות ומערכת השתן של העובר מתחילה לפעול רק בשלב הזה ולכן לא ניתן לזהות קודם האם יש הידבקות של העובר או לא.