פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
27/11/2002 16:47 אפרתי מאת:
חוב ישן - סיפור הלידה שלי
כותרת:
טוב, אז הבטחתי לעצמי שאכתוב את סיפור הלידה שלי בפורום מכיוון שעזרתן לי בנות ואתן עדיין... אז על-מנת לעודד את מצב רוחכן (של אילו שבהריון ושל אלו שתהינה שוב בהריון) -
היתה לי ירידת מים בשבוע 40 ב 5:00 בבוקר. לאחר שארזנו את התיק לבי"ח
(נכון - הוא עוד לא היה מוכן כי הייתי בטוחה שאמשוך עד שבוע 42 לפחות...) יצאנו לדרך - מאזור השרון לבי"ח הדסה עין-כרם שם החלטתי ללדת (הרופאה שלי עובדת שם והיא יילדה אותי).

הצירים החלו מרבע שעה אחרי ירידת המים והם התקדמו עם התקדמות הנסיעה. הנסיעה להדסה היתה מדהימה הצירים היו נסבלים והדרך בשעה זו עם הנוף המקסים בעלייה לעין-כרם פשוט היתה עבורנו חוויה. היינו נרגשים ממה שעתיד לקרות בשעות הקרובות ונהננו עד מאוד מהנסיעה האחרונה שלנו כזוג.

שהגענו לבי"ח היו לי צירים תכופים וחזקים. קיבלו אותי מהר יחסית - כי אמרתי שאני מרגישה שאני חייבת לשירותים - מה שיצר אצליהם את החשש שאני בלידה. בדקו אותי מהר: פתיחה שלוש אצבעות, צוואר רחם מחוק ותינוקת מאוד מאוד נמוכה (מה שהסביר את הלחץ ללכת לשירותים).

ביקשתי אפידורל. ישר חיברו אותי לאינפוזיה (כי צריך שלפני שמקבלים אפידורל) זו היתה החצי שעה הארוכה בחיי עד שסיימתי לקבל את האינפוזיה ואז - הגיעה ה-ה-צ-ל-ה - האפידורל.
אני אעצור כאן לרגע. תמיד ידעתי שאני טיפוס של בית - שונאת בתי"ח אוהבת את המקום שלי, את הפרטיות שלי, חשוב לי יחס אישי וחם ולידת בית היתה הפתרון המושלם עבורי. אני גם מטופלת ומאמינה גדולה בהומאופתיה ואפידורל היה תמיד האפשרות הפחות מועדפת. לפני הלידה הרגשתי שאני עדיין לא בשלה ללידת בית וידעתי ביני לבין עצמי שהלידה הבאה תהיה כפי שאני רוצה ובינתיים אני צריכה קצת יותר להיות בשלה ולהאמין עוד יותר מעכשיו בעצמי ובגוף שלי ולכן בלידה הראשונה החלטתי ללדת בבי"ח ובבית בפעם הבאה.
עכשיו - לאחר נסיון, אני יודעת בוודאות לאמר שהאפידורל היה בשבילי הצלה גדולה ואין לי יותר שום דבר נגדו - הוא עשה לי רק טוב ואין לי כוונה לוותר עליו לעולם. ועכשיו להמשך-

הגיעה המרדימה וקיבלתי אפידורל. לאחר שהוא החל להשפיע פקחתי את עיניי וראיתי את האנשים שלפני כן הייתי מסוגלת רק לשמוע אותם במעומעם ממעמקי הכאב שחוויתי (לא הייתי מסוגלת לפתוח את העיניים לפני כן). חייכתי לכל הפרצופים המוכרים והפחות מוכרים ויצאתי לדרך מאושרת כולי. גיליתי שאני יכוולה ללכת עם האפידורל. מסתבר שבהדסה עין-כרם מקבלים אפידורל שנקרא walking apidoral שמאפשר תנועה כרגיל. קמתי מהמיטה מתי שחפצתי עשיתי אלו תנוחות שרציתי והלכתי לשירותים שהייתי צריכה. הרגשתי חופשיה ומשוחררת. הלידה התקדמה ובשעה 15:00 היתה לי פתיחה מלאה.

ואז החלה בעיה קלה - הרופאה שלי עדיין לא הגיעה מכיוון שהיתה תקועה בקליניקה שלה עם מקרה דחוף. התקשרתי אליה ואמרתי לה שאני לא מתחילה ללחוץ עד שהיא לא מגיעה! סמכתי עליה שהיא לא תעשה לי חתך אלא אם כן לא תהיה ברירה. בשעה 16:00 היא התקשרה שהיא בדרך ואז התחלתי ללחוץ. ב16:57 הילה היתה בחוץ. לחצתי כמעט שעה ואף אחד לא זירז אותי ולא הלחיץ אותי. הילה יצאה בלי כל חתך וזה ההישג הגדול.

כן - השתמשתי באפי-נו וגם בעלי עשה לי עיסויים וגם היתה לי רופאה שהיה לה אכפת ממני (כל שלב הלחיצות היא שפכה לי כמויות של ג'ל ומשכה את הפרינאום כלפי מטה). כל אלו ביחד חברו על מנת להוציא אותי מהלידה חזקה שלמה ומאושרת. בלי טראומה ולא אחרי פוגרום או מלחמה. יצאתי מהלידה כמו שנכנסתי אליה חזקה ושלמה. יצאתי מביה"ח על שתי רגליים עם אנרגיות מלאות - הלכנו לאכול צהריים אצל ההורים של בעלי בי-ם טיילנו קצת וחזרנו הביתה בערב השחרור. אין מה להשוות לידה עם ובלי תפרים.

מסקנות: ממליצה בחום על בי"ח הדסה עין-כרם. הם אנושיים וחמים שם ובכלל יש אווירה אחרת בירושליים. נותנים שם כבוד ליולדת - מין סוג של הסתכלות שונה על אישה שיולדת ילדים - לא עוד אחת מני רבות אלא אישה שעושה מצווה ויש לתת לה את כל הכבוד והסבלנות. זה מה שאני הרגשתי. שתיים: להשתמש באפי-נו ולעשות מסג'ים. שלוש - לבדוק ולברר ולנסות להגיע למקום או למרדים שנותן walking apidoral אין כמו להיות עם ולהרגיש בלי. אני הרגשתי את הילה יוצאת וזו הנאה גדולה. הרגשתי את הראש והכתף שנשלפת החוצה אבל בלי הכאבים הנלווים. ארבע - אם לא ניתן להביא יולדת/רופאה אישית אז לדאוג שיהיה קצת מזל...

מאחלת לכולכן לידות קלות ומחזקות.


חסרון - חשבתי שאני ג'ון בריון אחרי הלידה ולא נעזרתי בהורים וכו'. הייתי בהיי שלושה שבועות ואז התמוטטתי לחלוטין (במשך שבועיים). ואז זעקתי לעזרה. עכשיו אני בתקופת הבראה אצל חמותי ואני עוד לא רואה את הסוף... הקושי הגדול הוא אחרי הלידה. חוסר השינה ההנקות התכופות כאבי הבטן של הילה הכל ביחד - אבל זה לפעם אחרת. חיזקונה ואימצונה.

תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
27/11/2002  17:32 המון מזל טוב-סיפור נפלא ומחזק. אשרייך על שידעת להקשיב לעצמך (ל"ת) - שרי
27/11/2002  17:46 המון איחולים חמים! סיפור מ-ק-ס-י-ם ביותר... ושאלה (לדוקטורים בר ו/או כסיף) - אוריתה
27/11/2002  17:58 יופי של סיפור! מזל טוב והרבה אושר!! (ל"ת) - דנה השניה
27/11/2002  18:54 תחי השלמות, והלידה ללא חתך. מזל"ט ענק, התאוששות מהירה, והורות מופלאה. (ל"ת) - איריס גוב
27/11/2002  21:44 תודה! תודה! תודה! - אורנה י.
27/11/2002  23:16 איזה יופי, איזו לידה נפלאה! מזל טוב מאוחר (ל"ת) - סאלוש
28/11/2002  11:56 לאלו שגרות בצפון - המלצה על בי"ח כרמל - אמא של ליאור
28/11/2002  22:56 יש ביות מלא בכרמל? - סאלוש
28/8/2012  9:50 הדסה עין כרם לא ממליצה - חסוי
28/8/2012  9:50 הדסה עין כרם לא ממליצה - חסוי


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש