14/1/2003 15:22
|
דנדוש
|
מאת:
|
איזה כיף, ילדתי
|
כותרת:
|
ביום ראשון - 12.1 , בדיוק התאריך המיועד, קמתי עם בשבע בבוקר עם צירים כל 3 דקות. מה שמדהים זה שגם לפני שנה עם רועי זה היה אותו דבר (יום ראשון, התאריך המיועד, 7 בבוקר, צירים כל 3 דקות) - נסענו לליס ומיד הועלנו לחדר הלידה. אבחנו לי פתיחה של 3. חיכיתי עוד כשעה במקלחת שהפתיחה תגיע ל-4, ואני חייבת להודות שהתמודדתי עם הצירים טוב יותר הפעם, כשהקפדתי לנשום לתוך כל ציר ולהתרכז בציר ולא להתנגד לו. בערך בפתיחה של 4.5 קבלתי אפידורל. כמובן שזה היה הקלה גדולה והצלחתי אפילו לנמנם כחצי שעה. בפתיחה של 5 פקעו לי את המים. מנסיון הלידה הקודמת חשבתי שיש לי לפחות עוד 3 שעות, אבל כשעה לאחר פקיעת המים חשתי לחץ על פי הטבעת. לחץ בלבד ללא כאב. קראתי למילדת ואמרתי לה בשקט ובשלווה שאני חושבת שהגיע הזמן ללדת. היא אכן אבחנה פתיחה של 10 ואמרה לי להתחיל ללחוץ. לחצתי כ-5 דקות ממש בקלות ללא כאבים, אבל הרגשתי מצוין את הלחץ ולאן ללחוץ, והתינוקת יצאה ללא חתך. (הקומפלימנטים למילדת נלי). רונה נולדה בשעה שלוש וחצי בצהריים במשקל 3.350 ומיד התחילה לינוק כמו גדולה. היום הגענו הביתה, שמחים ומאושרים כשאני עדיין לא מעכלת שילדתי. עכשיו אני מחכה לרועי שיחזור מהפעוטון ונראה לי שעכשיו יתחיל הבלגן... תודה לכולכן על התמיכה המדהימה במהלך ההריון, ומזל טוב לאיריס אשוח. הנה, רונה התעוררה... עדכונים בהמשך...
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|