|
6/7/2001 11:21
|
טלילה ה "חדשה"
|
מאת:
|
סיפור הלידה שלי.
|
כותרת:
|
היי לכולן,
זהו, בשעה טובה ומוצלחת ילדתי את בתי בשבוע 41 ושלושה ימים.
כן, נעלמתי לכמה זמן מהפורום כי הייתי מאוד עסוקה בלחשוב על דרכי זירוז ולבסוף החלטתי לבצע את ה "סטריפינג" ששאלתי את דעתכן עליו.
אז כן, עשיתי סטריפינג , זה לא היה נורא כלכך ותוך 36 שעות החלו צירים.
זה התחיל בערב ב 21:30 , כל חצי שעה אח"כ בהדרגה כל רבע שעה וכשזה עבר לכל 5 דקות הקפצתי את בעלי ב 01:30 לבית החולים.
נסענו לתל-השומר ....וכאן כבר אני דיי מתלבטת באם לספר אבל אולי מוטב שכן.אני מאוד התאכזבתי מהיחס של הצוות הרפואי בתל-השומר.
הוכנסתי לחדר לידה לאחר שרופאה בדקה אותי בגסות.
כן בגסות ועוד רופאה אישה !
בעלי היה איתי בחדר הלידה ועזר לי לסבול את הצירים...ואנחנו מחכים לפתיחה (היתה לי פתיחה של 3 ס"מ בלבד) היינו שם בחדר לבד וכמעט אף אחות לא נכנסה לשאול או להתייחס ( הן כנראה מסתמכות על זה שהבעל נמצא).
אח"כ ב 7 בבוקר היתה החלפת משמרת ושוב היתה רופאה אישה שגם היתה ללא כל יחס אנושי והכאיבה לי עד מאוד והתבוננה בי במבט מזלזל של "איזו מפונקת שאת" וביקשתי שלא תכאיב ואחזתי לה את הזרוע ואז היא הטיחה בי " אולי תואילי בטובך שלא לסרוט אותי ?".
ממש נעלבתי...וזו לא לידה ראשונה שלי ואני בכלל לא מפונקת אבל עם יחס שכזה???רציתי לקום ולברוח משם.
אח"כ נכנסה המיילדת והיא היתה לעיניין...לפחות זה מה שעודד אותי , היא גם בדקה אותי והחליטה שאפשר להזריק לי אפידורל אבל היתה צריכה את אישור הרופאה ששוב באה לבדוק..לא הסכימה כי אין מספיק פתיחה...המיילדת שכנעה אותה שכן ואז קראו למרדימה...(כן, הכל נשים).
טוב, הזריקו לי אפידורל והמשכתי לחכות לפתיחה שלא היתה והרופאה רצתה לתת לי זירוז.
לא הסכמתי לזירוז...העדפתי להמתין עוד ואז לאחר כחצי שעה הגיעו צוות רופאים שלם שעבר בין חדרי הלידה ובראשם פרופסור .
הפרופסור בדק אותי ואמר " קיראו מייד למיילדת הראש כבר יוצא ".
משלחת הרופאים יצאו מהחדר ואני ובעלי נשארנו לבד. ואז אני מבקשת מבעלי שירוץ ויקרא למישהו כי יש לי לחץ עצום בטוסיק (מסתבר שזה היה הראש של העובר) ואכן בעלי יצא לקרוא ואז אמרו לו " מדוע אתה יוצא מבלי לצלצל בפעמון?"---אני פשוט לא מבינה את היחס הזה .
אח"כ מייד באה המיילדת וכן עשיתי 4 לחיצות והתינוקת שלי יצאה החוצה.
למזלי כל זה היה ללא תפרים וכעת יש לי תינוקת מקסימה.
הסיוט בתל-השומר לא הסתיים בחדר לידה אלא המשיך גם לחדרי האישפוז ששם שהיתי עם עוד 2 נשים צווחניות שלא תרמו כלל למנוחתי ואפשר היה לסכם שמנוחת יולדת לא ניתנה כלל בתל השומר שלא לדבר על יחס הרופאות שם.
עצוב שזה כך ולכן מצאתי לנכון לשתף אתכן.
עכשיו היא בוכה ואני חייבת לסיים...אמצא מועד אחר להמשיך את סיפורי.
ביי.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
