 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 5/3/2004 2:29 | איבי | מאת: |
|
סיפור לידה - חלק ב |
כותרת: | |
|
לא יודעת אם מה שאני אכתוב כאן מדבר למישהי. ילדתי לפני 3 חודשים בדיוק בלידת בית לא ממש מתוכננת אבל מהירה, ללא חתכים/קרעים ושאר מרעין בישין, סיפור הלידה שלי כאן אבל באנגלית וארוך- אפשר בהחלט לדלג: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=21507 בהתחלה הייתי די באופוריה מכל העניין, הכאבים היו עדיין מאוד נוכחים אבל מאוד הוחמאתי מהתגובות שהיו תמיד: וואוו, איזו לידה מהממת וכולי, זה היה הסגנון הכללי. רק שזה לא היה בדיוק מה שאני הרגשתי. ומאז לאט לאט מה שהתקבע זה דוקא תחושה קשה ושלילית לגבי הלידה. דר. ליאת הולר הררי כתבה לי אז שאני צריכה להתמקד בחלקים החזקים והמעצימים של הלידה, אבל איכשהו אני לא מצליחה לעשות את זה. התחושה הכללית היא שמשהו לא היה בסדר, כמו שילדים ועושים משהו אסור. ניסיתי לעבור בראש על כל שלבי הלידה, וזה לא היה קל, תמיד כשאני מגיעה לחלקים הקשים הראש בורח לדברים אחרים... טוב, מזה הבנתי לפחות איפה הבעיה: נראה לי שמהרגע שהיתה ירידת מים, או למעשה מהרגע שהרגשתי את זה בא ולא הבנתי מה קורה, בעצם איבדתי שליטה על התהליך וזה היה מאוד מאוד מפחיד בשבילי. אמרתי לעצמי: שחררי, תני לזה לקרות, מה שזה לא יהיה, אבל בתחושה שלי השחרור נכפה עלי. כאילו הכוח של הלידה היה עד אז בצד שלי ומאותו רגע נהיינו אויבים, ניסיתי להילחם אבל הוא היה חזק יותר. הכאבים שהתעצמו מאוד מרגע ירידת המים גם לא תרמו ליכולת שלי לנהל את העניינים, וכך מצאתי את עצמי מטילה את הגוף שלי לכל עבר ו"מתפזרת" ברחבי חדר השינה, בלי שום יכולת לכוון את הנשימות או את המחשבות. כולי הייתי ממוקדת בכאב אבל לא באיך לזרום עם הכאב או מה שזה לא יהיה כדי לעזור, אלא ב"כואב לי!!! די די די כבר! אני רוצה למות!" טוב, זה שמדובר בקונטרול פריקית זה ברור, אבל זה לא רק זה. כאיזשהו תהליך תרפיוטי אני צופה בטלויזיה בכל מיני תכניות על לידות שיש פה ותמיד תמיד זה נגמר בבכי. כמו ללחוץ על כפתור. ניסיתי להבין מה הבכי הזה אומר והמילה היחידה שבאה לי לראש היא "אבל" - רק שלא ברור לי על מה אני מתאבלת. כשאני חושבת על ללדת שוב אני ממש אחוזת חלחלה. בניגוד לכל הנשים שיש להן טראומה מלידת בי"ח ולכן רוצות חוויה מתקנת של לידת בית, נראה לי שאני אפתח טרנד חדש והפוך, ועם אפידורל בבקשה. אני חושבת על זה הרבה ומרגישה את זה כבד כבד על היום-יום שלי, עד כדי פיתוח של דכדוך קל בימים האחרונים. אולי זה לא קשור אבל נראה לי שכן. אני לא רוצה להדחיק את זה עד ההריון הבא אלא דוקא לפתור את זה כמה שיותר מהר. אין מצב לפסיכולוג - לא מדברת גרמנית והם פה לא ממש מתפקדים טוב באנגלית, מה גם שאין לי כוח עוד פעם לטיפול, עשיתי את זה מספיק שנים. האם למישהי מוכרת התחושה? |
תוכן ההודעה: | |
תגובות נוספות
| 5/3/2004 2:47 | is it possible that you are shocked of yourself? - שרה |  |
| 5/3/2004 7:30 | איבי יקרה... (ל"ת) - אפרתי | |
| 5/3/2004 7:58 | איבי יקרה - אפרתי | |
| 5/3/2004 8:38 | עצוב לי לשמוע רגשותיך - jo | |
| 5/3/2004 9:12 | בהיעדר פסיכולוג בשפה זורמת וקולחת, היי את הפסיכולוגית של עצמך - אמא11 | |
| 5/3/2004 9:29 | אוי, מרגישה שקטונתי מלהגיב. שולחת חיבוק. אורנה ואפרתי כרגיל הבאתן אותי לדמעות. נשיקות לשתיכן ! (ל"ת) - זהר | |
| 5/3/2004 13:52 | איבי, חשבתי עוד קצת - במבי | |
| 5/3/2004 16:45 | איבי יקרה, - דר' ליאת הולר הררי | |
| 5/3/2004 16:57 | ילדתי לפני שבוע בדיוק - וחיה עם אותן תחושות שאת מתארת - לימון | |
| 5/3/2004 17:3 | לימון- - דר' ליאת הולר הררי | |
| 5/3/2004 17:51 | ללימון ולאיבי - יונית | |
| 5/3/2004 18:17 | תודה לכולכן - אכתוב מאוחר יותר עוד, בטח בלילה יהיה לי זמן. (ל"ת) - איבי | |
| 5/3/2004 19:41 | לאיבי - מיכל של איל | |
| 5/3/2004 19:46 | עניין של פרשנות - annat | |
| 5/3/2004 19:53 | לימון - מיכל של איל | |
| 5/3/2004 19:57 | לא מבינה למה לידה היא חוויה מעצימה - דסי אשר | |
| 5/3/2004 20:32 | איבי יקרה , אם את רוצה לקרוא משהו אחר - - יר | |
| 5/3/2004 20:59 | איבי, לימון, אני נפעמת מכן - נועה | |
| 5/3/2004 23:19 | כהנפש תקועה בתעלת הלידה - נועה ברקת | |
| 5/3/2004 23:43 | ??? ?? ??? - ???? | |
| 5/3/2004 23:47 | כל ההודעה הקודמת שכתבתי נראית אצלי כמו סימני שאלה אז העתקתי אותה שוב - סליחה על סימני השאלה או על הכפילות - איבי | |
| 5/3/2004 23:51 | לנועה ברקת ולאמא 11 - איבי | |
| 6/3/2004 6:35 | איבי יקרה, - נורית של ניצן | |
| 6/3/2004 6:51 | לאיבי - הבהרה קצרה - נורית של ניצן | |
| 6/3/2004 8:29 | איבי יקירתי.... (מזל טוב לימון!!!) - ורד שלשחר | |
| 7/3/2004 0:44 | תודה ורד ונורית - איבי | |
| 7/3/2004 1:41 | לאיבי, עוד מחשבה, אם את רוצה לחלוק - נועה | |
| 7/3/2004 12:47 | נורית, תודה.... - אסנת ש. | |
| 7/3/2004 12:51 | נורית, תיראי פה - אסנת ש. | |
| 7/3/2004 14:6 | אסנת, אני כאן... - נורית של ניצן | |
| 7/3/2004 18:56 | הי נורית, מצרפת לך את הקישור - אסנת ש. | |
| 9/3/2004 8:32 | לאיבי ולאסנת - - נורית של ניצן | |