כבר כמה ימים שאני מנסה לכתוב את חווית הלידה המדהימה שעברה עלי ואני לא כ"כ מוצאת את המילים.איך אפשר לסכם במילים דבר כ"כ מדהים,איך אפשר לתמצת?אני מרגישה שאני יכולה לכתוב דפים על גבי דפים ועדין לא למצות את הכל.איך מסכמים חוויה נפשית כה אדירה ומאמץ פיסי כה חזק.איך מחברים מילים לרגשות?אני יכולה לדבר שעות ולהשוות לידה שניה ללידה ראשונה,איך מתחברים אחרת לדברים,איך מרגישים שונה,גם גופנית פיזית וכמובן רגשית ונפשית.איך מציפים אותי כ"כ הרבה רגשות והרגשות חדשות שלא דמיינתי שקיימים,אחרי שאני אמא מנוסה.איך בכל זאת הכל שונה וחדש ומרגש.וכמובן אני יכולה לדבר בשבחי הלידה בבית,חוסר השהיה בבית חולים וכמובן על אילנה...מרוב רצון לתמצת יצא לי כזה פתיח.אני פשוט אספר את ה"עובדות היבשות".אז ילדתי בשעה טובה,ביום שני ה-20 לחודש בשעה 17:35,תינוק מתוק-עמר שמו.הלידה(שזו השניה כאמור)עברה במהירות שיא שלא תאומן.בשעה 16:00 התחילו לי הצירים ושעה וחצי אחר כך כבר חיבקתי את בני.ילדתי,ביחד עם בן זוגי אהובי,אצל אילנה שמש בבית,שהספיקה להגיע בדקה ה-90.כשהתחילו הצירים,התקשרתי לאילנה שהיתה בירושלים וקבענו להפגש תוך שעה אצלה בבית,אבל הכל התקדם כ"כ מהר,חוץ מהתנועה בירושלים,ואילנה הגיחה בטיסה,כמעט ביחד עם תינוקנו שראשו כבר נראה מבצבץ.אילנה תוכל לספר על סיוטי הדרך שעברו עליה בנסיעה מהירה תוך כדי מתן הנחיות והוראות לבעלי שהפך כמעט למיילדי.סוף טוב הכל טוב,אילנה הגיעה ואחרי שתי לחיצות טובות,גם התינוק,שהונח על בטני,פקח את עיניו והביט בי.וכך שכבנו נינוחים ורגועים ומתרגלים לאט לעולם החדש.אחרי שנחנו כמה שעות,שמחים ומפונקים,נסענו הביתה לישון במיטתנו,והחזרה המהירה הביתה,ולו רק זה-שווה הכל!זהו,תקצר היריעה כפי שאמרתי להכיל את כולי,על רגשותי ומחשבותי.היתה לנו התחלה נפלאה לחיים חדשים שהלוואי ויהיו כאלו טובים.מאחלת הצלחה ולידות מאושרות לכל אלו שבדרך.
|
תוכן ההודעה:
|
