פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

25/5/2004 20:36 אמא מאת: הסיפור מהצד של אמא דואגת... (פחד מוות) כותרת: לפני כחודש (19/4), הופיע כאן סיפור לידה שכתבה אילנה, מיילדת טבעית, המספר את לידתו של נכדי הראשון. כאשר קראתן את הסיפור, הגבתן עליו כאילו סיימתן עתה לקרוא ספר מתח, או לראות סרט אימה, ושיבחתן את אילנה על התנהגותה במקרה. מצ"ב קישור לסיפור של המיילדת: http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=24663&r_id=219272 עבר כבר חודש מאז הלידה שסופרה כאן ע"י המילדת, ועדיין לא הצלחתי להירגע מהסיפור שלה, והתגובות שלכן. ולכן החלטתי לספר את הסיפור האמיתי, ממקור ראשון של אמא אוהבת ודואגת, לבן, וליולדת- אשתו. כן, גבירותי הנכבדות: הגר, יונת, יעל ש., במבי,נעמה, דסי אשר,וכל היתר. בסיפור של אילנה היו חסרים כמה פרטים, נתונים, ועובדות,ובעיקר- רגשות-של אהבה,דאגה, חרדה,ופחד. ובכן, הצירים החלו ביום רביעי בלילה, ולנו ההורים נודע רק למחרת בערב שהחלו צירים והם באים כל 7-10 דקות. הזוג גר במרחק של שעה מהמילדת, ולכן יעצתי להם לנסוע אליה ולחכות אצלה עד שהקצב יגבר. ביום ששי בערב,לא ידענו שהיתה כבר ירידת מים, אלא רק שהצירים נמשכים באותו הקצב. בשבת בבקר הם כבר היו ב"צימר" ב"קליניקה" של המילדת. במוצ"ש, אחרי 3 ימים ו- 3 לילות של צירים, ואחרי יומיים של ירידת מים, אנחנו ההורים מפחדים פחד מוות שיקרה משהו ליולדת ו/או לעובר. ולמה? 1. האבא של היולדת הינו רופא, כן, והוא גאה בכך, והוא התיעץ עם חבריו הרופאים, שהציעו בשלב זה, אחרי 72 שעות של צירים, ו-24 שעות של ירידת מים, לקחת את בתו לבית חולים, מחשש לחיי הבת ו/או התינוק. 2. קרוב משפחה אחר של היולדת, הוא גם רופא שמטפל בכל המקרים של פשלות, ורשלנות שאירעו כתוצאה מהמתנה ממושכת ללידה, והיה מודאג מאד מהמצב. 3. אמא של היולדת היא בת יחידה כי לאמא שלה נקרעה הרחם אחרי 3 ימים ו-3 לילות של צירים. 4. אני ובעלי פחדנו מאד שיקרה אסון לכלתנו ו/או לתינוק, במצב הזה. אתן התיחסתן לסיפור הלידה כאל "סרט מתח",אנחנו גבירותי חווינו את המתח בזמן אמת,ופחדנו פחד מוות. למילדת לא היה נוח עם הטלפון של האבא המודאג? המילדת כעסה על ההורים המודאגים? למה, כי אין לנו זכות לדאוג? כי זוהי חובתה להרגיע? היא רק "שכחה" לספר לכן שכשהיולדת רצתה ללכת לבית חולים כי היתה עייפה ומותשת, ורצתה לקבל תרופת זרוז, לקצר את הצירים והכאבים,המילדת הפחידה אותה שיעשו לה ניתוח קיסרי, היות ובשלב זה נגמרו לה כל האופציות. במוצ"ש, אחרי 3 ימים ו- 3 לילות של צירים המילדת כועסת על האבא שמבקש לדעת מה קורה עם בתו? היא מערבת את הזוג בתסכול שלה, מכעיסה אותם, ובני מתקשר ומודיע לנו שהם הולכים לישון, מכבים את הפלאפון, לא עונים לטלפון, כי אנו מפריעים לתהליך הלידה. כל זה במוצ"ש בשעה 2300. אני ובעלי יצאנו מדעתנו, עדכנו את ההורים שלה, וסיכמנו שנבוא אליהם לשבת ביחד לטכס עצה.בשלב הזה היה ברור לנו שיש בעיה,ומסתירים מאתנו מידע, כי אף אחד, אבל אף אחד, לא הולך לישון באמצע לידה, ושוב, פחדנו פחד מוות שמשהו קרה. אגב, אנחנו במשך כל השבת לא צלצלנו ורק השארנו הודעת s.m.s ובקשנו לעדכן אותנו. כשהיינו בדרך להורים שלה בני מתקשר ב-2330 ומודיע לנו שהלידה נמשכת והצירים מתגברים. כמובן שנרגענו וכשהגענו להורים שלה ישבנו וחשבנו, והחלטנו לנסוע למילדת הביתה לחכות ללידה ולתינוק שיגיע. בשעה 0100 אחת בלילה הגענו לאילנה הביתה, ובדיוק ראינו אותה עוברת מהצימר חדר הלידה, אליה הביתה. (אני הכרתי את המקום כי הייתי שם עם הילדים) מיד נגשנו אליה, אני ואמה של היולדת, ושאלנו מה קורה. זוכרות שהיא הלכה באמצע הלידה הביתה להוציא את הלחם מהתנור?... היא אמרה לנו " תלכו הביתה לישון ובעוד 3,4, שעות נודיע לכם בודאי על הלידה." האמא של היולדת בקשה שאילנה תבוא לרכב להסביר לאב המודאג מה קורה, והיא אמרה " אני לא עשיתי "דיל" עם ההורים, אני עשיתי "דיל" עם הילדים", ואז האמא מסבירה שהיא דואגת לבת שלה ושנגמרו כל האופציות וצריך להעביר אותה לבית חולים, אז אילנה אומרת" אני הייתי שולחת אותה לבית חולים כי את הכסף אקבל בכל מקרה." (אנחנו היינו במצב של חרדה, אנחנו דאגנו לחיי היולדת והתינוק, והיא בעניני עסקים.) היא בשום אופן לא ניסתה להרגיע אותנו,ולא אמרה שהלידה קרובה, ולא אמרה שבו וחכו עוד כשעה כי הלידה כבר התחילה, אלא נפנפה אותנו משם. ישבנו ברכב וחשבנו, ארבעתנו מה לעשות. הדבר היחיד שאמרתי לכולם שאני רגועה כי ראיתי שאילנה רגועה, ולכן כדאי שניסע הביתה היה קשה לנסוע משם בלב כבד, ובחששות, והיה קשה להרגיע את כולם. בשעה 0115 אחת ורבע, שלחנו להם s.m.s ובקשנו להודיע לנו בכל שעה של הלילה כשתהיה לידה, וכך יצאנו לדרך חזרה. לאחר 20 דקות בדיוק צלצל בני והודיע לנו שנולד הנכד בשעה 0116 אחת ושש עשרה דקות!!! אילו היא רק היתה מרגיעה אותנו ומסבירה שהלידה קרובה, או כבר התחילה, אבל היא העדיפה להתיחס אלינו כאל מטרידים. אני גם בקשתי ממנה לא לספר לזוג שהיינו שם,כדי לא להרגיז אותם, אבל היא העדיפה לספר, ולסכסך. עוד דבר שהיא " שכחה" לספר שבבית חולים חותכים את היולדת מחשש לקרעים, שאם הם מגיעים לרקטום זה מסוכן, ואכן אצלה נוצר קרע שהיא תפרה אותו בניגוד לחוק, כי אינה מוסמכת. למחרת פגשנו את התינוק, וההורים הצעירים שהיו מותשים, אחרי 3 ימים ו -3 לילות של צירי לידה וללא שינה, והיא שלחה אותם בצהריים לבית חולים קפלן לרשום את הלידה, ולבדיקת רופא. (ולא רק לקבל מענק לידה). למה קפלן? כי בשני בתי חולים אחרים, אחד סמוך אליה, ואחד סמוך אלינו יש לנו הכרות עם הרופא שיכול לקצר זמן המתנה, ולחסוך לתינוק בן יומו 5 שעות בתור, אבל אולי ישאל שאלות מיותרות?.? היא גם לא נתנה להם את כל המידע החיוני והם היו צריכים לחזור אחרי שבועיים שוב עם התינוק בחום אימים, כדי לקבל תעודת לידה, ולרשום אותו במשרד הפנים, שוב שעה נסיעה לכל כיוון והמתנה בבית חולים בתור. ועכשיו השאלה שלי היא זו: האם למילדת שמחשיבה את עצמה למנוסה, ותיקה, ואחראית, אין תפקיד גם של לתת יחס להורים מודאגים,אוהבים וחוששים? אבל כנראה שלא, כי המנטליות האמריקאית שלה משפיעה על הניכור, היחס וההתנהגות, ומה שמעניין אותה זה רק המוניטין שלה, והנזק התדמיתי שנגרם לה כמילדת מבת של רופא.. ולכן היתה צריכה לצייר אותנו ההורים האוהבים, כמפלצות שמציקות למילדת, ומפריעות לתהליך הלידה הטבעית... ואני אומרת לכן נעמה, יל ש. ודסי אשר,כמו שאמרתי לבני, שאני מאחלת לו וגם לכן שאף פעם בחיים שלכן אף אחד, לא הבן שלכן, ולא הבת שלכן, לא ישימו אתכן במצב של פחד מוות, כי רק מי שעובר "חוויה" כזו מבין אותנו. למזלנו הסוף היה טוב . ועל מה בדיוק היינו צריכים להתנצל? על כך שאנו אוהבים, דואגים, וחוששים לחיי הילדים שלנו? אם זה מה שאתן חושבות אז כנראה שאין לכן הורים אוהבים, או שאין לכן ילדים,או שאין לכן רגשות, כי אחרת אי אפשר להבין את התגובות שלכן. בקיצור, הלוואי שהיו לכן הורים שאוהבים אתכן חצי ממה שאנחנו אוהבים את הילדים שלנו. (ואת זה הבן השני שלי אמר לי לכתוב...) תוכן ההודעה: תגובות נוספות 25/5/2004  21:22 אמא - ק.ס. 25/5/2004  22:12 אמא יקרה קודם כל סליחה - הגר 25/5/2004  22:21 הי אמא, אני מתנצלת.. - במבי 25/5/2004  22:32 אמא יקרה, מבקשת שתקראי את תגובתי, בין התגובות לסיפורה של אילנה. מודה לך ומברכת במזל טוב. (ל"ת) - תיתי רופאת שיניים 25/5/2004  22:40 אין לי ספק שבשיחות עם ההורים אין מקום בכלל לקרירות ולזילזול, וחבל מאוד שלא קיבלתם את היחס הטוב שמגיע לכם. באמת עצוב לשמוע דברים כאלה. (ל"ת) - קלי 25/5/2004  22:48 אמא (סבתא) יקרה - נועה 25/5/2004  22:52 תודה על שנחשפת פה בפורום. - רונית.ק 25/5/2004  22:57 אבל נועה, אילנה שמש איננה רופאה ופה ההבדל ומפה נובע הלחץ. - רונית.ק 25/5/2004  23:7 מצד אחד, נכון - נועה 25/5/2004  23:9 הי אמא, שוב אני, ככל שאני חושבת על זה - במבי 25/5/2004  23:11 אמא דואגת יקרה - לירון 25/5/2004  23:32 אבל לירוני, ואמא מודאגת יקרה, ואילנה - ליאתיתי 25/5/2004  23:41 ליאתיתי - לירון 25/5/2004  23:42 אמא יקרה, - ליאתה 26/5/2004  0:4 לגמרי עם ליאתית. בלידה עלה כל מה שבין ההורים לילדים- אין לזרוק זאת על המיילדת רק, אם רוצים לשנות משהו לנסות לדבר, לשמוע להבין ולכבד כל אחד את מקומו - נירית שפירא 26/5/2004  0:19 גם אני הייתי עדה למשהו דומה שמאוד חרה לי - אחת מסיפור אחר 26/5/2004  2:27 מהצד של המיילדת היא מאד רוצה להצליח בעבודה שלה - שרה 26/5/2004  6:19 אני חושבת , גברת "אמא" שאת מאד לא הוגנת - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 26/5/2004  7:0 אמא/סבתא יקרה - לוליק 26/5/2004  7:22 אמא שלום - דניאלה 26/5/2004  7:26 ליאתיתי- עוד משהו על 'אם אוהבים - מעורבים' - לירון 26/5/2004  8:2 חוץ מלהביע את דעתי בנושא יש לי עוד מחשבה.... - ורד שלשחר 26/5/2004  8:5 ול- אחת לא חשוב מאיזה עדה: - ורד שלשחר 26/5/2004  8:28 כל השדים, וגם - איפה הילדים - annat 26/5/2004  10:52 כבת לרופא ואחות - מירב28 26/5/2004  12:12 לירון - זה ממש ולגמרי לא אותו דבר! ועננת, - ליאתיתי 26/5/2004  14:13 ליאתיתי - - ד.פ. 26/5/2004  14:35 ד.פ, - ליאתיתי 26/5/2004  14:57 לאחת לא חשוב מאיזו עדה - מאחד שכן חשוב לו 26/5/2004  15:0 כן, הבנתי שזה היה *נראה* להם ככה - ד.פ. 26/5/2004  15:14 אבל ד.פ .. - ליאתיתי 26/5/2004  15:46 ליאתיתי, אני עם ד.פ. - annat 26/5/2004  16:8 עננת וד.פ. מסכימה איתכן 100 אחוז - אורלי_ו 26/5/2004  16:9 מסכימה עם ד.פ. בכל מה שכתבה (ל"ת) - דנה השניה 26/5/2004  16:16 ליאתיתי - אני שוב מסכימה - ד.פ. 26/5/2004  16:19 בקריאה שניה - ק.ס. 26/5/2004  17:23 לסבתא/אמא - רינת א' 26/5/2004  17:28 גם אני עם ד.פ (ל"ת) - דניאלה 26/5/2004  17:34 ברח לי - דניאלה 26/5/2004  18:29 לאמא/סבתא המודאגת - לירון של שקד הדר ויערה 26/5/2004  18:42 annat - רק עכשיו קראתי את "כל השדים וכו." - ד.פ. 26/5/2004  18:57 אמא - יעל.ש 26/5/2004  19:4 לסבתא הטריה - אחת שילדה עם אילנה 26/5/2004  19:50 יעל, האמא היא הבת של הבנזוג, לא של היולדת. (ל"ת) - דייקנית 26/5/2004  19:50 האמא היא האמא, כמובן, של הבנזוג. (ל"ת) - דייקנית 26/5/2004  19:53 ד.פ ועננתי- תודה - לירון 26/5/2004  20:19 ולאחת לא חשוב מאיזו עדה... - אחת שילדה עם אילנה 26/5/2004  20:57 בדרך כלל אני בנאדם של עקרונות... - במבי 26/5/2004  21:41 יקירותי, - ליאתיתי 26/5/2004  21:53 עוד לא קראתי את כל התגובות - סיס 26/5/2004  22:21 הדיון מעניין ומרתק. מה שאני לומדת - איימי 26/5/2004  22:57 על אהבה וחרדה - דר' ליאת הולר הררי 26/5/2004  23:1 ליאתיתי - דניאלה 26/5/2004  23:23 אני לא יודעת מי כאן צודק ומי לא - הדיון הזה הוא מאוד קשה. אני רק יודעת שאני מאוד רציתי ללדת בבית, והיו לי כל התנאים ה"טובים" לזה- הריון תקין, אשה בריאה וכו", אבל.. - סין 26/5/2004  23:29 דניאלה - ליאתיתי 26/5/2004  23:52 ליאתיתי - דניאלה 27/5/2004  0:51 אינני בטוחה כי האם המודאגת קוראת כאן וחבל - גילי אבישי 27/5/2004  1:8 סין-להיפך - גילי אבישי 27/5/2004  1:12 Dear Savta, let's make peace - Ilana Shemesh, natural midwife 27/5/2004  2:25 לסבתא המודאגת ומשהו חשוב לכולן - אמא של ליבי 27/5/2004  2:55 Another point - manty 27/5/2004  9:17 I am very careful not to put in any names, - Ilana Shemesh, natural midwife 27/5/2004  10:7 ל-manty - ק.ס. 27/5/2004  10:33 אמא. האם קראת את התגובות? נשמח לשמוע (ל"ת) - אני 27/5/2004  10:40 אילנה - אורלי_ו 27/5/2004  10:46 לאמא של ליבי - ורד שלשחר 27/5/2004  10:47 אמא יקרה מאוד : - דיקלה 27/5/2004  11:2 To Ilana - manty 27/5/2004  11:16 בענין זה אני מאד מסכימה עם manty. חרה לי מאד לזהות יולדות בסיפורים של אילנה בעבר (ל"ת) - נועה 27/5/2004  11:30 כשילדתי, האדם הראשון שמיהרתי לספר לו - זאת אמא שלי. ודי להשפריץ כאן רעל! יש כאן פרט קטן שאף אחד לא רצה לשים אליו לב. - ביג מאמא 27/5/2004  13:2 לביג מאמא - נתנת 27/5/2004  13:48 אני רוצה לשאול שאלה פשוטה את כל אלה שמנסות להגן על אילנה. תכנסו ותאנו בכנות. - לא צבועה כמוכן 27/5/2004  14:14 ל"לא צבועה" - נתנת 27/5/2004  14:15 אמא יקרה - נון 27/5/2004  14:18 ללא צבועה - עדי אמא של יובל 27/5/2004  14:43 עדי, אלפי נשים מתו בלידות שלהן. לידיעתך, אשה שיולדת חשופה היא והתינוק שלה לכל הסיבוכים ובעיות. זה תהליך הכי מורכב בטבע. לכן אני רואה בזה גם בעיה רפואית. (ל"ת) - לא צבועה כמוכן 27/5/2004  14:59 תגובה למכתב הכואב של האמא/סבתא - דסי אשר 27/5/2004  15:26 תגידו, בנות, רק אני שמתי לב שהסבתא/אמא כותבת כאן בעילום שם? - מזהה סגנונות כתיבה 27/5/2004  15:36 כרגיל אנחנו רוצים לתפוס איזשהו צד - יונית 27/5/2004  15:43 באיחור גיליתי את הדיון המרתק הזה - ורד 27/5/2004  15:51 דיקלה-מאין את יודעת?! - גילי אבישי 27/5/2004  15:55 בדיון המקורי היא הסבתא חתמה בראשי תיבות וצרפה דוא"ל - למזהה סגנונות 27/5/2004  15:59 ללא צבועה - איך אמרת קוראים לך? - ק.ס. 27/5/2004  16:23 איפה הבן והכלה? למה הם לא אומרים כלום? - תוהה 27/5/2004  17:16 לק.ס. שכתבה שהבחירה היתה בידי הזוג - מירה 27/5/2004  17:26 יונית - יפה כתבת. אני איתך. מירה - גם לי זה לא נראה. מסכימה איתך. זה בעצם הדבר היחידי שהפריע לי בכל הסיפור הזה. (ל"ת) - קלי 27/5/2004  17:42 ורד, אהבתי מה שכתבת. (ל"ת) - איימי 27/5/2004  17:43 מירה : מה שהסבתא מספרת זה שאילנה "לא נתנה להם" לנסוע לבית חולים.... מוזר , לא? - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 27/5/2004  18:34 אבל למה את חיבת לכתוב את דברייך כמו איזה מישהי מהרחוב? - טליה 27/5/2004  18:35 זה היה לאחת לא משנה מאיזו עדה כמובן. (ל"ת) - טליה 27/5/2004  19:8 ורד - כתבת נכון ויפה לדעתי. ולתוהות על האלמוניות - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 27/5/2004  19:11 טליה בזה צדקת. זו התבטאות לא יפה. נובעת מכעס - אחת לא חשוב מאיזו עדה, (-: 27/5/2004  19:15 מצטערת לאמר לך שאת מורידה את הדיון המעניין הזה בעשר רמות כלפי מטה. - לאחת שלא משנה מאיזה עדה (ועדיף שכך) 27/5/2004  19:20 מירה - על שלב המעבר בלידה שמעת? - ק.ס. 27/5/2004  19:42 ק.ס., אני אמא ל3 ילדים, את כולם ילדתי בדרך הטבעית.. כן שמעתי וכן הרגשתי. אל תשכחי שהיו לה צירים של 3 ימים. כל אשה היתה מתחרפנת וצורחת שהיא רוצה אשפוז אחרי דבר כזה. (ל"ת) - מירה 27/5/2004  20:56 אילנה יקרה, - סבתא 27/5/2004  22:40 אילנה, - ליאתיתי 27/5/2004  22:59 To Leati - Ilana Shemesh, natural midwife 28/5/2004  0:49 וואו, ורד. ולי יש שאלה: אז מה אתן הייתן עושות? - נועה 28/5/2004  1:47 אילנה לא חושבת בכלל כמו ליאתיתי - ולא מסכימה שיש לך מה ללמוד כאן - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 28/5/2004  6:44 אילנה - כל הכבוד על התגובה הלא מתגוננת - רינת א' 28/5/2004  7:8 אילנה, תודה גם ממני - במבי 28/5/2004  8:17 רינת א' - ק.ס. 28/5/2004  8:29 אילנה אני מורידה את הכובע על המקום הכל כך רגיש שאת עומדת בו ומגיבה בכבוד. ולסבתא, דסי אשר ואמא מודאגת - אביב 28/5/2004  9:33 ק.ס. - כמו שמישהי רמזה קודם - הסבתא כנראה לא נעלמה - רינת א' 28/5/2004  9:51 רינת את קצת ניסחפת - טליה 28/5/2004  10:19 לטליה - רינת א' 28/5/2004  11:20 לרינת א. ול-ק.ס. - לא נראה לי ש"לא צבועה" היא הסבתא בגלל ש.. - מירה 28/5/2004  11:35 נראה לי - אלכסנדרה 28/5/2004  15:14 אלכסנדרה אמא לא משנה אייך תקראי לעצמך. כתבו לך פה דברים קחי מה שתקחי וזהו - לא משנה 28/5/2004  17:42 ל"אחת, לא חשוב מאיזו עדה" - מאחיו של אבי התינוק - יובל 28/5/2004  17:54 ללא משנה - אלכסנדרה 29/5/2004  1:47 עוד הגיגים על אמהות ומקצוע המיילדות - גילה רונאל 29/5/2004  8:32 כמה שאלות : - דיקלה 29/5/2004  8:33 השאלה הקודמת היא לגילה... (ל"ת) - דקלה 29/5/2004  10:22 לדקלה מגילה - גילה רונאל 29/5/2004  12:25 אמא דואגת - סבתא - א.ג. 29/5/2004  19:28 עוד דבר אחרון ודי - לירון 29/5/2004  21:21 אני שמחה שבחרתם באופציה לאהוב. מזל טוב ורוב אושר (ל"ת) - יונית 29/5/2004  21:40 לגילה:תודה. (ל"ת) - דקלה 30/5/2004  0:0 סבתא מתרגשת - קארן 30/5/2004  3:20 מקווה שמישהו עוד כאן. שאלה טכנית (אולי ): - אני 30/5/2004  10:6 ל"אני" תשובה לגבי ירידת מים - זהר 30/5/2004  13:44 answers about water breaking - Ilana Shemesh, natural midwife 30/5/2004  20:10 אני המום..... - יאיר הירשפלד 30/5/2004  23:44 לסבא המודאג.... קראנו ולא יכולנו שלא להגיב.... - נעמה וגיל 31/5/2004  0:2 Poor dear Saba - Ilana Shemesh, natural midwife 31/5/2004  2:14 סבא, חבל שאתה מרגיש כך. אני מציעה שבאמת תימנע מלידות בית, זה כנראה לא בשבילך (ל"ת) - נועה 31/5/2004  8:57 אתה אולי סבא צעיר, - במבי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש