פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

3/7/2004 22:13 אידה מאת: סיפור הלידה שלי - לידת בית ... כותרת: 03.07.2004 היי לכל בנות הפורום , מקווה שלא שכחתם אותי !? ברצוני לספר לכן את סיפור הלידה שלי לידת בית עם מיילדת פרטית ושמה רונית , מי היה מאמין ! בלידה שלי השתתפו עוד שתי נשים מלבד המיילדת שביקשו להצטרף בהתחלה התביישתי , אבל האופצייה הזו לעומת ביה"ח היתה עדיפה יותר . אחד הנשים שלומדת להיות מיילדת שיותר מאוחר כתבה עבודה אודותי מעקב אחרי אישה בהריון ולידה שלה . מטעם הלימודים שלה והשנייה לומדת להיות תומכת לידה - דולה . לא כתבתי את הסיפור הלידה שלי מיד אחרי הלידה כי הייתי מאוד עסוקה בסידורים שונים ואפילו לא התאפשרה לי מנוחה שלאחר הלידה , אולי בפעם הבאה ( אני אומרת זאת בהומור ) . הייתי בשבוע 39 ו 4 ימים אמצע שב' 40 בתאריך 2003 . 07 . 10 ביום חמישי בבקר בשעה 5:30 בערך התחילו הצירים כל 10 דקות ואחרי שעתיים הפכו הצירים לכל 5 דקות . ועד שהיגיע המיילדת עשיתי תרג' להקלת הצירים וגם עם הכדור פיזיו נשימות ותרג' של תנוחות שונות שמקילות על הצירים . בשעה 8 בבקר התקשרתי למיילדת שלי ולפני כן התלבטתי האם להתקשר , כי אמרתי לעצמי אולי אלה צירים מדומים ולא רציתי שהיא תבוא לשב, רק אמרתי לעצמי שאספר לה מה קורה . המיילדת שלי היגיעה בערך בשעה 10:30 ולאחר בדיקה אמרה לי שיש לי פתיחה של 9 ואני לא האמנתי למשמע אוזני . נדהמתי לשמוע ,כי זה היה מהר מידי בשבילי, כי שמעתי וקראתי כאן סיפורים שיש צירים שמתחילים , ועד שמגיעים לפתיחה עוברים יום יומיים והכנתי את עצמי למצב שכזה . זו גם הלידה ראשונה שלי ובגיל 42 וחודשיים , וגם לא חשבתי שאלד ועוד באותו היום . במשך הזמן של הצירים היכינו לי אמבטיה , נכנסתי אליה ולאחר יצאתי משם כדי לשנות תנוחות ללידה ולא רציתי יותר לחזור לאמבטיה . כי התחילו צירי לחץ , הצירים הכי כואבים בלידה והפכתי לעצלנית וכל מה שרציתי זה ללדת וזהו כאשר התחילו צירי הלחץ אמרתי משפט לעצמי " מה זה "!? לא ידעתי אז שאלה צירי לחץ , הגוף לוחץ ולי אין שליטה על הלחצים האלה . . לא היה לי רצון לא לחזור לאמבטיה ולא להמשיך ולעשות תנוחות ללידה וכו' ואו תרג' , אבל המיילדת כל הזמן עמדה על המשמר וגרמה שאני אמשיך להיות פעילה ע"י שינוי תנוחות ללידה מידי פעם ונשימות . ( גם אם הייתי מודעת שחשוב להיות בתנועה ופעילה בזמן הלידה גם אם זה קשה וכו' ) . כל ההריון הזה התכוננתי ללידה הזו , הלכתי הרבה אמרו שזה חשוב , המשכתי בשיעורי הבלט שלי עד סוף חודש שביעי ולאחר מכן הפסקתי כי כאב לי בצד שמאל של האגן עקב התרחבותו ולאחר כמה שבועות עבר הכאב לצד ימין , עשיתי שיאצו לנשים בהריון , יוגה לנשים בהריון והשתדלתי מאוד לחשוב חיובי . גם אם לא תמיד הצלחתי , כי מאוד פחדתי מלידה ויש גם לא מעט אנשים שמספרים סיפורים לא במיוחד אופטימיים שבמשך הזמן למדתי להתרחק מהם . קראתי 4 ספרים שקשורים לנושא ההריון והספר שהכי נהנתי ממנו " טבעי ללדת " ו "לידה ללא אלימות" . דיברתי עם הרבה נשים בהריון שפגשתי והתעניינתי איך הן וההריון שלהן . קראתי הרבה חומר באינטרנט בנושא הכנה ללידה וגם עברתי קורס הכנה ללידה אצל הדי המדהימה מחיפה שמאוחר יותר כה עזרה לי בהנקה ועד היום אני מניקה ומתכוונת להמשיך ולהניק ועד כמה שתינוק שלי ירצה . היה לי פחד לפני הלידה ומפני הלידה , אבל בזמן הלידה לא חושבים על פחד , אלא פשוט מה שאת רוצה זה ללדת וזהו ושלא יכאב . שתי הנשים הנוספות שהיו איתי בלידה - מיילדת מתלמדת ודולה עשו לי עיסויים כל הזמן וחיבקו אותי הייתי מלכה ליום אחד , אבל הכאב נשאר כאב וצעקתי ולבטח הקמתי את כל השכונה שלי , אבל באותם הרגעים לא היה לי אכפת ( אם נחזור לאחור חשבתי שבלידה שלי אני לא אצעק , כי אני אדם מאופק , אבל כל כך כאב לי שכנראה שהיה לי צורך לצעוק באותם הרגעים , ולמשמע הצעקות שלי לא האמנתי שזו אני . צירי לחץ נמשכו כ- 4:30 שעות זה די הרבה זמן . לקראת הסוף כבר לא היה לי כח ( נשמע מוכר ) והמיילדת אמרה לי תנשמי לכל אורך הציר ( כי חלק מהציר פשוט צעקתי והציר בוזבז , כי רציתי לברוח , אבל לא היה לאן , הגוף שלי לחץ מתוך הכרח) . הרגשתי משהו חמים ולח - התחילו לרדת מים. התינוק שלי כבר היה קרוב לפתח היציאה והמיילדת שלי איפשרה לי לגעת בראשו , ובהמשך היא אמרה תנצלי את הציר במלואו ותוך מס' צירים את חייבת להוציא את התינוק שלך . אספתי את כל כוחותי שכבר לא היו לי ותוך מס' צירים התינוק שלי החליק החוצה . והמיילדת ישר הניחה את התינוק שלי על הבטן ומיד לאחר מכן הוא התחיל לינוק . הוא נולד בשעה 18:52 במשקל 3650 ק"ג מהרגע שהתחילו הצירים ועד שילדתי עברו כ 13 שעות סה"כ . לאחר שהתינוק שלי יצא לא האמנתי שהכל כבר מאחורי ושהתינוק הזה הוא הוא בשר מבשרי והוא כאן ועכשיו , רציתי לינצור את הרגע המדהים זה לתמיד . התבוננתי בו ארוכות ולא האמנתי . הוא ינק הרבה זמן ואולי לצורך ההרגעה וגם היה עייף כי היה הרבה זמן בתעלת הלידה בין השאר והוא היה כל כך שליו ומאושר בקרבתי כי כל כך רציתי אותו . היה לי קצת דימום וההנקה עזרה לכיווץ הרחם והפסקת הדימום .התינוק שלי נולד בריא ושלם ( ציון אפגר 10 ) לאחר כ 6 שעות המיילדת שלי נסעה איתי לביה"ח , כי היה לי קרע והיו צריכים לתפור אותי לאחר שסיימו לתפור אותי השכיבו אותי במיטה יחד עם התינוק ( זה לא מקובל המיילדת שלי סידרה שהתינוק שלי יהיה איתי לפחות עד הבוקר כי המדיניות של ביה"ח תינוקות לתינוקיה ) לא הצלחתי להרדם כל הלילה הייתי עירנית למדי בגלל ההתרגשות וכל הזמן התבוננתי בו וליטפתי אותו כדי להיות בטוחה שזה אמיתי ושוחררתי לאחר כיום וחצי , יותר נכון שיחררתי את עצמי . השם של התינוק שלי הוא תׁם ( והוא כיום כמעט שנה ). תינוק מקסים ומתוק , חמוד בונבון כך כולם אומרים ...טפו טפו טפו והוא מאוד דומה לי אומרים שדמיון מדהים . ולי כל מה שחשוב שיהיה מאושר בכל אשר הוא . ברצוני להוסיף תמונה שלי ושלו אך איני יודעת באם האלבום של האתר עדיין קיים ואיך מצרפים תמונה , כדי שיתאפשר לכן לראות אותנו . למי שמעונינת לקרוא אודותי מצ"ב לינקים : ביי לכולן והמשך הריון קל לכל ההריונייות, ומסע לידה קסום ... אידה . ההיסטוריה שלי בפורום : דף מס' 440 http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=593&page=592 דף מס' 443 http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=590&page=589 דף מס' 445 http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=588&page=587 דף מס' 446 http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=587&page=586 דף מס' 458 http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=575&page=574 http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=5221&r_id=32136 תוכן ההודעה: תגובות נוספות 3/7/2004  22:44 אידה, סיפור מקסים. - נתי 3/7/2004  23:0 אידה - אור 4/7/2004  8:55 אידה יקרה - ורד שלשחר 4/7/2004  11:51 כל הכבוד על הלידה, ומזל-טוב ליום הולדת שנה! (ל"ת) - ק.ס. 4/7/2004  12:7 איזה סיפור מעודד לכל הבנות שעברו את הגיל 40! (ל"ת) - שרה 4/7/2004  12:27 אידה יקרה, איזה יופי של סיפור, מלא עוצמה נשית. שיהיה לכם רק טוב! (ל"ת) - חני המדווחת 5/7/2004  9:35 אידה, מקסים! מזל טוב ליומולדת שנה... (ל"ת) - נני

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש