רותי - למרות שהיו כאן כמה דיונים בנושא לאחרונה החלטתי לפתוח דיון חדש. נראה לי שזה נושא שמעניין פה הרבה בנות. שקלתי להכניס ללוח, אבל החלטתי לא. מקווה שזה בסדר.
לאור ההתעסקות הרבה בנושא לאחרונה, אני מנסה לרכז כאן חלק מהידע שיש לי ולתת עצות וטיפים בנושא. מאד מקווה שזה יהיה לרבות מכן לעזר (בטח יעזור גם לי בעצמי).
אז ככה, קודם כל, כמו שאמרו כאן כבר לפני, וכמו שהרבה אמהות מרגישות בסופו של דבר, בד"כ הצעצועים הגדולים והיקרים שאנחנו משקיעים בהם את מיטב כספנו לא מספקים את הסחורה. כלומר, אחרי פעם, פעמיים, שבוע, שבועיים לקטנצ'יק נמאס מהם, ואותנו זה די מבאס בהתחשב בסכומים שהוצאנו ובמרחב שהדברים האלה תופסים לנו בבית. מפעם לפעם עולים על משהו יותר מוצלח מהאחרים, ויש לזכור שזה מאד אינדיבידואלי!!! אם היה לכם מזל, זה הצעצוע היקר שקניתם (לנו היה כזה מזל עם שולחן הפעילות של פישר פרייס, אבל לרבות וטובות כאן – ממש לא, למשל). קשה לצפות מראש מה הקטנצ'יק יאהב, ולכן, האני מאמין שלי, הוא לנסות להמנע מרכישות גדולות שיכאבו אח"כ גם בכיס וגם בלב. אפשרות נוספת (וזה משהו שאני תמיד עושה לפני רכישות גדולות) לנסות אצל חברים. נכון, יכול להיות שזו תהיה התלהבות של הפעם הראשונה, אבל אם הילד שלכם באותו ביקור חוזר מספר פעמים לאותו צעצוע, סיכוי טוב שהוא מחבב אותו באמת.
כלל ברזל נוסף שלי הוא: כל המוסיף גורע. אני מאמינה שככל שיש יותר צעצועים הילד יהיה פחות מעונין לשחק בהם. תחשבו על עצמכם, למשל, במקום עמוס לעייפה, הומה אדם ושלל גירויים (הקניון בשישי בצהריים, למשל... משם חזרנו עכשיו, כי היינו חייבים. סיוט!) יש אנשים שקשה להם יותר במקומות כאלה, יש אנשים שפחות, אבל ככלל, ובעיקר לקטנטנים, עודף גירויים לא עושה טוב, אלא להפך. לכן חשוב: א. שלא יהיו יותר מידי צעצועים (לחלקכן ישמע אולי מוזר, אבל – נסו ותראו את ההבדל) ב. נסו לעשות מידי כמה זמן רוטציה של הצעצועים, לאפסן חלק במקום שהילד לא יראה. בצורה זו גם תוכלו לדלל את מלאי הצעצועים הקיים וגם תיצרו אפקט "געגוע". כלומר – הילד יהנה לשחק מחדש בצעצועים שלא ראה זה זמן מה.
אז אם לא לקנות מה כן? הרבה מכם בודאי כבר הבינו שבסופו של דבר, ה"צעצועים" הכי מענינים נמצאים ממש מתחת לאף. זה נהדר לתת לתינוק/ילד כל דבר שעולה על דעתכן, ולראות מה הוא יכול לעשות איתו (מאד מפתח את היצירתיות, כי כמו שאמרתי כאן בעבר, צעצועים קנויים, בעיקר הגדולים מהפלסטיק הם "סגורים" באופיים, כלומר, יש בעיקר דרך אחת "נכונה" לשחק בהם, ואילו אביזרים שונים מהבית – יש אינספור דרכים שאפשר להשתמש בהם. מה שחשוב מאד להקפיד עליו הוא נושא הבטיחות: עד גיל 3 אין לתת לילד לשחק עם חפצים קטנים. הקריטריון: כאלה שיכולים להכנס לקופסה של פילם הם קטנים מידי! ושימו לב גם לחלקים קטנים שמודבקים לפריט גדול יותר.
הנה רשימת רעיונות: (דברים שלא כואב הלב אם הילד משחק בהם אפילו פעם אחת, ובתכל'ס, סביר להניח שרוב הילדים ישחקו בהם יותר מבכל צעצוע קנוי אחר):
1. בקבוקים ריקים, בקבוקים ממולאים בחרוזים/אורז/קטניות/פעמונים (וסגורים היטב עם דבק לא רעיל!!!), בקבוקים ממולאים במים, מים עם צבע, מים עם חרוזים. אם ממלאים רק חצי בקבוק במים – הוא יצוף נפלא גם באמבט!
2. גרביים – להשתמש בהם כבובות כפפה (אפשר לצייר פרצוף, לא צריך כשרון מיוחד, אפשר לרקום, אבל בלי כפתורים לילדים קטנים מידי – סכנת חנק). למלא ולתפור ולהכין בובות רכות תוצרת בית.
3. קופסאות – כל הגדלים, כל הצורות, אפילו, אם יש לכן מקום בבית או בחצר, כאלה שאפשר לזחול לתוכן, לשבת בהן, עליהן, להתחבא. אפשר להכניס ולהוציא חפצים מקופסאות, למלא ולשפוך, לבנות מגדלים, להכניס קופסה בתוך קופסה אפשר לחבר שרוך או גומי לקופסא (אולי קופסת פח ממולאת בשעועית יבשה או כל דבר אחר, שתפיק קצת רעש) ולהכין צעצוע שהילד יכול למשוך אחריו שהוא זוחל/הולך. קופסאות עם מכסה פלסטיק (כמו של תמ"ל) אפשר לחתוך עיגול/ריבוע במכסה על מנת שיהיה יותר קשה להכניס פנימה חפצים קטנים – אתר מוטורי דול יותר מקופסה פתוחה. קופסאות עם מכסים, שאפשר לסגור ולפתוח.
4. לילדים גדולים יותר: משחקי "מיון" – אפשר למיין חלקים קטנים (צ'יריוס, קוביות, כל דבר קטן אחר שיש בבית כמה ממנו) לתוך קרטון של ביצים או תבנית של מאפינס.
5. תחפושות –קטנטנים מתים על זה! וזה מפתח יופי את הדמיון והיצירתיות. נעליים, כובעים, חולצות ובגדים ישנים, שרשראות, תיקים. כל דבר אחר שהם יכולים להשתמש בו כדי לחקות את עולמם של המבוגרים (אפשר לעשות פינה כזו בחדר עם ארגז או כמה קופסאות של פריטים כאלה).
6. קוביות - אפשר להכין לבד ממיכלים שונים (חלב, שמנת, גבינות). לחתוך את קרטוני החלב, למשל (על מנת להפטר מהחלק העליון וליצור קוביה מושלמת), להכניס קרטון אחד בתוך השני כך ששני הקצוות יהיו סגורים ולהדביק יחד. לחלק מה"קוביות" האלו אפשר להכניס דברים שירשרשו. המשקיענים יכולים לצפות את הקוביות בטפט.
7. קוביות עם טקסטורה: לצפות קוביות עץ קנויות (או חתיכות עץ משויפות) בחומרים שונים: סקוטש-ברייט, קורדרוי, קטיפה, בדים צבעוניים, טול וכו').
8. אפילו ספרים אפשר להכין לבד: מקרטון עליו מדביקים תמונות ומצפים בטפט שקוף. (נהדר להכין ספר של תמונות משפחתיות שילווה את הקטנצ'יק בתחילת השנה בגן/מעון). ספרי "מישוש" – להדביק על כל דף חומר עם טקסטורה שונה, צבעים שונים.
9. כלי נגינה: אפשר להכין בקלות רעשנים (כל מיכל שאפשר למלא ולסגור היטב), תוף (קופסאות תמ"ל מצופות בטפט, או לא...ומקלות או כפיות), אפילו מקל גשם!!! לוקחים גליל קרטון קשיח וארוך (מהסוג שיש בתוך נייר צלופן מגולגל, למשל) מחדירים לתוכו המון-המון סיכות תפירה, לכל האורך ומכל הכיוונים, ממלאים באורז ואפונה/עדשים יבשים, סורים היטב את שני הצדדים ומצפים (כאן חשוב בגלל הסיכות) בטפט – יוצא מדהים!
10. אטבי כביסה – נסו לבחור כאלה שנסגרים פחות חזק, על מנת שלא יצבטו ויכאבו, נהדרים כמשחק! להכניס לקופסאות, ומאוחר יותר, כשהמוטוריקה העדינה משתכללת – להדק על קופסאות או על קרטונים קשיחים.
11. כלי מטבח – אני הקדשתי ארון אחד (תחתון) במטבח למאיה. הוא שלה להיא יכולה לפתוח אותו ולהוציא את כל מה שבתוכו – קופסאות פלסטיק בכל מיני גדלים, תבניות, כפיות וכפות מעץ (שקיצרתי להן את הידיות) ועוד ועוד. ככה, שתינו יכולות להיות עסוקות במטבח ביחד.
12. צעיפים שקופים ובדים רכים – לשחק קוקו, להתחבא, להתחפש, מספיק חזקים יכולים לשמש כערסל (אני משכיבה את מאיה על הבד ומרימה כל קצה ביד אחרת ומנדנדת אותה).
13. סתם סלסלות מלאות בכלמיני "שטויות" שמוצאים בבית. רעיון של עננת – למיין בסלסלות פריטים לפי צבעים, בינתיים, כשהם קטנים, הם סתם משחקים עם זה, ולאט לאט הם יוכלו גם למיין לבד לפי צבעים.
14. מגלה לכן מה אני הולכת לעשות למאיה ליום הולדתה הראשון: לוח לבד עליו אפשר להדביק דמויות עם ולקרו (אפשר למצוא את כל החומרים בחנויות לדברי אמנות, הובי ועשה זאת בעצמך). אני מתכוננת להכין דמויות שונות מלבד (לתפור, נראה לי שזה הכי חזק והכי בטוח). אז קניתי חבילה של לבד בהמון צבעים ואני אכין: פרחים, חיות, אנשים וכו'. אולי גם אקח בובות קטנות ורכות ואדביק להן ולקרו (שיהיו גם דברים תלת מימדיים). את הלוח אני אתלה נמוך, בגובה שהיא תוכל לשבת ולשחק. בהתחלה היא בטח סתם תהנה להוריד את הכל מהלוח. לאט לאט אולי גם לשים, וכשתגדל תוכל ממש לספר שם סיפוררים שלמים. אני מתרגשת!
ואם קונים – אני ממליצה לקנות דברים שיעמדו במבחן הזמן. כלומר צעצועים שאתן רואות את הילד שלכן משחק בהם גם בעתיד, בדרכים יותר מורכבות, כמובן. כדורים, חיות פלסטיק, פירות וירקות מפלסטיק, מכוניות, בובות – כל אלה הם צעצועים שבגיל הצעיר אולי "רק" מכניסים לפה, זורקים, מגלגלים, מועכים, לומדים את שמם, אבל בהמשך הדרך – בהחלט יהיה להם שימוש חוזר. ואתן בטוח יכולות לדמיין. אין ילד שלא אוהב לשחק בספארי/גן חיות, חנות מכולת, גרז', וככל העולה על רוחכם. אלה צעצועים המאפשרים מגוון רחב של שימוש ולכן יכולים לעמוד במבחן הזמן. ככלל, אני מציעה לנסות לחשוב על צעצועים דרך העדשה הזו כשהולכים לקנות. צעצוע שתינוק יכול להנות ממנו כמו ילד בן 3, 4 ואפילו 5, הוא צעצוע שמפתח את הדמיון והמחשבה וישאר מעניין לאורך זמן (כי הילד קובע מה הוא יעשה בו ולא היצרן!!!) כמו כן, אני, באופו אישי, מעדיפה צעצועי עץ. הם אמנם יקרים, אבל ילדים (כמו מבוגרים) מאד נמשכים למגע של העץ. אם כבר משלמים, אז זו לדעתי השקעה משתלמת.
ואחרון אחרון חביב: צאו החוצה!!! ילדים זקוקים להמון תנועה. גם כדי להוציא אנרגיה וגם כי כך הם לומדים על העולם. אז צאו החוצה כמה שיותר ולכמה שיותר מקומות ותזוזו יחד איתם! זה יעשה טוב לכולכם.
אני אשמח אם תוסיפו כאן רעיונות משלכן. בטוח יש לכן "סודות מקצועיים" משלכן ויהיה נחמד לחלוק אותם עם כולן. ואגב – כמו שכתבה כאן איריס גוב בדיון האחרון שהיה בנושא, גם אני לא חושבת שצריך כל הזמן לשעשע אותם. להפך. תנו להם להנות ולשחק גם בעצמם. והכי חשוב – כשאתם כן משחקים איתם – תשחקו מכל הלב! גם לנו לא יזיק קצת לשחק ולשכוח מהכל מפעם לפעם. יעשה לכולנו טוב להיות קצת ילדים.
הבמה שלכן...
נ.ב. תסלחו לי על השימוש המבולבל בלשון זכר/נקבה. הרוב פה הן, מה לעשות, נשים, אבל כל האמור לעיל מופנה, כמובן, גם לגברים שבינינו (ובגלל שזכרתי את זה רק חלק מהזמן – יצא קצת בלגן) :-)
|
תוכן ההודעה:
|
