וואו...לא האמנתי שגם תורי יגיע לכתוב סוף סוף את הכותרת הזאת.
אז לפני שבועיים בדיוק, בלידה רגילה, קונבנציונלית אך מופלאה באה לעולם הנסיכה היפיפיה שלי - גל.
ילדתי את בני לפני כ-3 שנים, בשבוע 38 ויומיים, ולכן החלטתי שגם הפעם אני יולדת בשבוע הנהדר הזה. התינוק כבר מוכן, אז למה להמשיך ולסחוב ועוד בחום הזה?
כמובן שהיו המון נשמות טובות שאמרו לי להתיידד עם התאריך המשוער שלי, אך אני באסרטיביות רבה ובשכנוע עצמי פשוט סרבתי.היה לי כבר חם נורא וכבד ולוחץ ופשוט רציתי שיגמר.
אז...ביום שבת (שבוע 38 ויומיים) בסביבות 18:00 התחילו צירים קלים, לא הייתי משוכנעת שזה זה, מאחר וסבלתי כבר הרבה זמן מהתכווצויות וצירים מוקדמים, בערך בשעה 21:00 הגיע ציר שהודיע שאין ספק שהיום יולדים. חיכינו שגיסתי תגיע לשמור על הבן הגדול, ויצאנו מהבית עם צירים בתדירות של 10 דקות. עד שהגענו לתה"ש (חצי שעה נסיעה), הצירים היו כבר כל 4 דקות, ידעתי שזה יקרה מהר (לידה ראשונה הייתה מאד מהירה גם), אבל עד כדי כך?
בבי"ח הכל קרה מהר, ומאחר והיינו מתוכננים ללידה פרטית, הוכנסתי לחדר לידה ששמור לזה (יש להם 3 כאלה), החדר באמת מקסים ומרווח ועם ג'קוזי גדול. המיילדת שלי, אביבה אלג'ם, הגיעה ממש מהר, היא הייתה מדהימה (ועל כך בהמשך), והלכה איתנו לכל כוון שרצינו ואף הוסיפה כמה כוונים יצירתיים משלה. את שעת הצירים הראשונה ביליתי בג'קוזי וזה היה נפלא, איכשהו הכאב היה יותר נסבל.אחרי כשעה ביקשתי לעשות חוקן, שזכרתי כמשהו ממש קטן וזניח ואכן כך היה. הרגשתי יותר טוב להגיע ללידה "מרוקנת" אבל זה כמובן עניין מאד סובייקטיבי.
מהשלב הזה הכל התגלגל מאד מהר,כשעתיים וחצי אחרי שנכנסנו לחדר הלידה אני עם פתיחה של 5, בעלי עייף (בכל זאת 1 בלילה), אני ואביבה נהנות ביחד ושולחות אותו לנמנם שעה-שעתיים על הכורסא ליד החלון, אביבה מאמינה שנתחיל ללחוץ עוד שעתיים, ואז נעיר אותו. אחרי 10 דקות, (ואני כבר מחוברת לאפידורל כ-20 דקות), אביבה מבקשת שנתחבר קצת למוניטור לראות מה קורה. במוניטור רואים ציר אחד ארוך ואינסופי, אביבה בודקת ולהפתעת כולנו היא מכריזה על פתיחה מלאה עכשיו, ולא עוד שעתיים, ואפשר להתחיל ללחוץ. בעלי עוד לא הספיק להתיישב על הכורסא בטח לא להרדם.
נכנסתי לשלב הלחיצות, אביבה שופכת שמן נבט חיטה בנדיבות ומעסה במרץ לאחר שהודעתי לה כבר מזמן שאני לא מוכנה בשום אופן לעבור שוב את סיוט התפרים.
וכך, אחרי 3 שעות בחדר הלידה, בלי שום חתך/קרע הגיחה לעולם בתי גל, ילדתי השניה, אחות לנסיך המקסים שלי אלון.
אנחנו כבר שבועיים אחרי, בבית, נהנות מכל רגע. בפעם השניה לדעתי הכייף מגיע הרבה יותר מהר, כמעט מיד. בילינו 4 ימים במלונית בתה"ש שגם היא מומלצת בכל פה.
הלידה היתה קצרה יחסית, אם כי גיליתי שגם בזמן קצר אפשר מאד לכאוב, אך כשאני מביטה כעת ביפיפיה הנמה שלי, יודעת בוודאות שזה שווה הכל.
אסתי
אמא של אלון וגל
|
תוכן ההודעה:
|
