21/8/2001 13:24
|
זולו
|
מאת:
|
אהלן, ילדתי בשעה טובה בן בריא וג-דול. על הלידה ביוספטל....
|
כותרת:
|
ירידת המים היתה בדיוק ביום המשוער ואחרי כמה שעות התחילו צירים. הגעתי לבי'ח יוספטל באילת עם נאדה!!! בלי פתיחה או מחיקה ועם צוואר אחורי וקשה. על הצוות ביוספטל; מדהימים!!! המיילדות והאחיות והאחיות של התינוקיה וגם הרופאים, כן-כן. היתה לי לידה קשה מאד. ירידת המים היתה בשבע בערב, יום חמישי. ביום שישי לפני הצהריים כבר הייתי עם צירים חזקים ותכופים של כל שתי דקות, אבל לא היתה התקדמות בלידה. למרות המצב הכואב, אף אחד מהצוות לא ניסה לשכנע אותי ולפתות אותי במשככי כאבים וכד'. כולן עזרו לי לנסות ולהתמודד לבד ובדרך הטבע. עשיתי מקלחות נונ-סטופ, עיסיתי פטמות, נשימות, הרפיות, מדיטציות. הצוות זרם עם כל מה שניסיתי לעשות... בשמונה בערב (כן-כן) הייתי עם מחיקה של שישים אחוז ופתיחה של ס'מ וחצי. הראש של העובר היה בספינה מינוס שתיים, עדיין... היו כמה רגעים קשים אבל החלטתי לקחת אפידורל. הלידה לא התקדמה, אני הייתי מותשת אחרי צירים של כמעט 24 שעות, בלי שינה, היו לי צירים מאד כואבים כל חצי דקה ונמשכו דקה ושום דבר לא זז. ידעתי שניסיתי הכל וכמיטב יכולתי... למזלי המרדים היה מדהים(כן זה חרוז מצויין) ועשה עבודה עדינה עד כמה שניתן. לא היו צמרמורות, קור בגב, כאבי ראש של אחרי והרגשתי את הרגליים כל הזמן. בשעה 10 וחצי בלילה הלידה הוכרזה כנפל. פתיחה של שלושה ס'מ, מחיקה חלקית, ראש גבוה, וירידת דופק. כשהציעו לי ניתוח קיסרי מאד התנגדתי וישר נזכרתי בכל 'סיפורי הזוועה' שקראתי על ניתוחים מיותרים והפקעת השליטה מידי היולדת. אבל הדופק ירד והחלטתי 'להתנתח', מה שהתבררה כהחלטה הכי חכמה שעשיתי בחיים. העובר שלי נולד במשקל 3.800 (הערכת משקל היתה 3 קילו, חההה-חה!) והתנוחה שלו ברחם לא איפשרה לו לעבור באגן הצר והקטן שלי. ילדתי את נוריאל (נורי) ב- 10/8 קצת אחרי אחת עשרה בלילה. אחרי חצי שעה של התאוששות הוא כבר היה איתי בחדר והנקתי אותו. נורי היה איתי בביות מלא בבית החולים. בכלל, הם מעודדים שם ביות ורוב התינוקות נמצאים עם האימהות בחדרים, המצב הנדיר שם הוא אמא שלא רוצה להיות בביות עם התינוק!. האחיות בתינוקיה עוזרות ונותנות הדרכה וייעוץ בכל מה שמבקשים, אבל אין כפייה וההחלטה היא של ההורים בלבד. זה שנורי היה איתי בביות מאד עזר לי להתאושש מהניתוח, ישר למחרת כבר הסתובבתי, החלפתי לו, הלבשתי אותו וכ'ו. אפילו שעברתי קיסרי ומשך האישפוז הוא 4 ימים, שיחררו אותנו יום קודם כי ראו שאנחנו מסתדרים טוב לבד והבינו שאין כמו בבית. בקיצור, הצוות ביוספטל בא לקראתינו על כל צעד ושעל ועל כך יבורכו. מי שגרה בדרום- חבל על הזמן, ללדת שם אם לא בבית. אנחנו מאושרים, מניקים במרץ ואפילו ישנים 7-8 שעות רצוף בלילה. בהצלחה לכולן ומזל טוב למי שילדה בינתיים.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|