פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

4/12/2004 21:49 עדי אמא של יובל מאת: לידת הבזק של גיא כותרת: יקרות, סופסוף אני מתפנה לספר לכן. ראשית, תודה על הברכות החמות. התפוצצתי מצחוק כשקראתי את האיחולים שלכן ברצף עם הודעתי הקודמת על כאבי הבטן. זה לא ייאמן הסיפור הזה, מה? ביום שישי עוד אמרתי לאיל שאני מקווה שלא אלד בשירותים ואחר-כך יכתבו עליי בעיתון, כמו כל אותן נשים שיולדות במפתיע בבית. תמיד הסיפורים האלה גרמו לי להרים גבה. לידת הבזק של גיא (למרות שורד סופרת לי גם יומיים של צירים בבית... ) במוצ"ש, אחרי כמעט יומיים שלמים של צירים, החלטתי שהוירוס הזה לא מתנהג כמו וירוס. גם כתבתי על זה כאן, והחלטתי שאם אקום בבוקר עם כאבים, אלך לרופאת המשפחה שלי. הלכתי לישון באותו ערב בסלון, כי לא רציתי להפריע לאיל בשינה כי כל הזמן התהפכתי מצד לצד ונאנחתי. קמתי מספר פעמים לשירותים. ב-3 בבוקר קמתי והרגשתי שבורח לי פיפי. זה הזכיר לי יותר מדי את ירידת המים בלידה הקודמת וחשבתי שזה לא יכול להיות. אחרי הביקור בשירותים שמתי לב שאני מרגישה פתאום טוב. המועקה בבטן נעלמה, אין לי כאב ראש ואני ערנית מאוד. התיישבתי ליד המחשב וראיתי ש-momabroad חברתי ענתה לי בהודעה שהכאבים שלי נשמעים לה כמו צירים. כעבור כחצי שעה הלכתי שוב לשירותים, והפעם זרם המים שזרם ממני לא הותיר מקום לספק. המים יורדים. הערתי את איל והייתי משועשעת מהרעיון שהעברתי יומיים עם צירים בלי להיות לגמרי מודעת להם. לחשוב שערב קודם עוד הלכנו לאחי ליומולדת של בנו ואני העליתי את יובל על הידיים כי לא הייתה לי סבלנות לחכות שיעלה לבד במדרגות... איל ואני הכנסנו דברים אחרונים לתיק ושמתי לב שבניגוד לפעם הקודמת, לא רק שאני לא רועדת, אני מצליחה לתפקד ברוגע. קראנו לאמא שלי שבאה מהיישוב הסמוך לשמור על יובל. בזמן הזה, חזרו "כאבי הבטן", אבל הפעם לא היה לי ספק. לא רק בגלל ירידת המים אלא בגלל סוג הכאב המוכר כל כך. מוזר, איך במהלך השנתיים מאז הלידה של יובל שכחתי איך הרגיש הכאב, ועכשיו שהוא הציף אותי, הוא היה מוכר כל כך. הסתכלתי בשעון ושמתי לב שלמעט ציר אחד שהגיע 7 דקות אחרי הקודם, הצירים באו בהפרשים של 5 דקות וכאבו מאוד. זכרתי את המשפט של מיכל בונשטיין שכשסיפרתי לה את סיפור הלידה של יובל, היא אמרה לאיל ולי: "שימו לב, עדי יולדת מהר, אל תתמהמהו בלידה הזו ביציאה מהבית". רציתי לנסוע לליס, אבל פחדתי שלא נספיק להגיע וחשבתי שאולי מוטב לנסוע לתה"ש, כי שיב"א נמצא ממש 5 דקות מהבית שלנו. אבל לא רציתי ואיל שכנע אותי שבשעה כזו נגיע לליס מהר מאוד. כמובן שהמעלית היתה מוכרחה להיות מקולקלת, ולא רק שאימי בת ה-71 עלתה 6 קומות ברגל לפנות בוקר, אני ירדתי ככה תוך כדי צירים. נסענו מהר לליס ובדרך היו לי 3 או 4 צירים כואבים מאוד. הגענו למיון נשים ברבע לחמש בבוקר. לא היתה שם אף אחת מלבדי באותו רגע, בניגוד לפעם הקודמת בה המיון המה נשים יולדות. הלכתי לשירותים לפני שנשכבתי על מיטת הבדיקות וראיתי כתם ורדרד על התחבושת. המיילדת אמרה שאם כך, צוואר הרחם נמחק, או מתחיל להימחק. הרגשתי בסחרור ושהלידה הזו טסה. היא בודקת ואומרת: 4 ס"מ. משום מה אני מרגישה דחף ללחוץ והיא אומרת לי להזהר עם זה ורק להרפות את רצפת האגן וקוראת לסניטר שיעלה אותי ללידה. בינתיים היא ניגשת ליולדת נוספת שהגיעה ובציר הבא אני מרגישה שוב דחף נוראי ללחוץ ונזהרת. אני קוראת לה והיא בודקת שוב: 5 ס"מ. עברו רק כמה דקות מאז שהגעתי. מעלים אותי לחדר הלידה ושם אני פוגשת במיילדת ויקי (לא זוכרת את שם משפחתה) שבודקת אותי ומכריזה: 7 ס"מ. מיד אמרתי לה שהיא לא חותכת אותי, שאני רוצה אישור לרדת מהמיטה ושתביא לי בבקשה כדור פיזיו. כל כך היה לי קל להגיד מה אני רוצה וצריכה ואני לא מבינה איך יכולתי להיות כ"כ פסיבית בלידה הקודמת. היא מאשרת לי לרדת מהמיטה למרות שתקעה לי עירוי. בינתיים פזלתי לעבר האמבטיה הגדולה בחדר וויקי הבטיחה לי שאוכל גם להרפות בה במים. ירדתי מהמיטה ונשענתי עליה קדימה, עושה תנועות א-סימטריות עם האגן, כשאיל מעסה לי ביעילות את איזור עצם האגן, ובין הצירים נעתי במעגלים על כדור הפיזיו שהקל עלי מאוד. ויקי נשארה איתנו בחדר כי היא הרגישה שהלידה קרובה מאוד. ברגע אחד היא אמרה שהיא יוצאת לרגע והראתה לי היכן הכפתור שעלי ללחוץ כדי לקרוא לה. היא יצאה ובציר הבא הרגשתי שמשהו תכף פורץ ממני החוצה והתחלתי ללחוץ על הכפתור כמו משוגעת. ויקי נכנסה ואמרתי לה: הוא יוצא! ביקשתי שתבדוק כמה הפתיחה, כי אני מרגישה שזהו זה. נשכבתי על המיטה והיא אמרה: בציר הבא מתחילים להוציא אותו. פתיחה מלאה, מחיקה מלאה. כמה שמחתי. ציר לחץ ראשון. לא האמנתי כמה זה כואב. איבדתי לרגע שליטה ולא לחצתי ביעילות. זה עוד כלום לעומת הצעקות שיצאו לי מהגרון. כאילו מישהו אחר צועק מתוכי. כששחזרנו אחר-כך את הלידה, איל ואני התפוצצנו מצחוק כשנזכרנו איך צרחתי. כל כך חזק עד שאחת האחיות או המיילדות שהתהלכו במסדרון נכנסו לראות מה קורה שם... אחרי כ-3 לחיצות נגמר הציר. התחיל ציר הלחץ השני והפעם לחצתי בשליטה. בלחיצה השניה אמרתי את משפט המחץ שלי: תביאי את הואקום! לא כל כך מקורי, כי אמרתי את זה גם בלידה הקודמת. ויקי אמרה שחצי ראש כבר בחוץ. לא רציתי להרגיש אותו עם היד, רק רציתי שזה כבר ייגמר. עוד שתי לחיצות ופתאום הקלה. שחרור והוא מחליק החוצה ומונח עלי. 05:58 כמעט שעה ורבע מאז שהגעתי למיון, גיא נולד. המחשבה הראשונה שלי: כל כך לא דומה ליובל. כל כך דומה לאיל. המחשבה השניה שלי: איזה כיף שלא חתכו אותי. זה היה הסיוט הכי גדול שלי בלידה הקודמת. לצערי נתגלה קרע קטן כך שזכיתי לתפרים, אבל הפעם ההחלמה לא כל כך נוראית. עכשיו אני אמא לשני בנים יפהפיים ואהובים. ליובל קשה קצת עם השינוי בבית וביחד עם כאבי ההתבגרות של גיל שנתיים השמחה גדולה. אבל אני בטוחה שיהיה בסדר. אני עדיין מחכה לפוסט פארטום קשה ולדכדוך, אבל הם לא מגיעים. כנראה בזכות ההשראה שלי, דניאלה :) וכמובן תודות לאיל הנהדר ולמשפחה שלי שכמו תמיד עוזרת לי כל כך. לסיכום, קיבלתי חוויה מתקנת כמו בסרטים. ועל אף הקרע והתפרים, הסרט הזה מקבל מבחינתי אוסקר. אני כבר מסוגלת לחשוב על הילד(ה) הבא(ה). תוכן ההודעה: תגובות נוספות 4/12/2004  22:0 וויי וויי וויי, שיחקת אותה בגדול, אכן מגיע לך אוסקר, את כוכבת אמיתית!! (ל"ת) - נלי 4/12/2004  22:2 מקסים!!! - ליאתיתי 4/12/2004  22:4 וואי - נשמע מהיר ואלגנטי! המון מזל-טוב ונחת! - אילנה (ק.ס.) 4/12/2004  22:4 איזה יופי לקרוא את דבריך! תוכלי אולי לצרף לנו את הקישור לסיפור מהלידה הראשונה שלך? - אירנה 4/12/2004  22:10 איזה כיף לקרוא אותך!!! - ליאתה 4/12/2004  22:21 לאירנה - לינק לסיפור הלידה של יובל - עדי אמא של יובל 4/12/2004  22:32 עדי! אני מעניקה לך את האוסקר! - דבי 4/12/2004  22:34 עדי, היה ממש כיף לקרוא. שיהיה קל לך וליובל ולכולכם (ל"ת) - דובת גריזלי 4/12/2004  22:41 עדי, המון מזל טוב! - שירלי2 4/12/2004  22:42 מקסים מקסים מקסים מקסים! - נועה 4/12/2004  23:14 מזל טוב ענקי! (ל"ת) - ענבל 4/12/2004  23:16 מזל טוב! נשמע נפלא, ואת נשמעת אישה נפלאה. - שרון-ש 5/12/2004  2:14 המון המון מזל טוב! :) - סאלוש 5/12/2004  7:24 איזה כיף, המון המון מזל טוב, שתהיו מאושרים יחד (ל"ת) - R 5/12/2004  7:39 מותק שלי! - דניאלה 5/12/2004  7:55 מזל טוב!!!!!!!!!! אמא לשניים :-) (ל"ת) - iriti 5/12/2004  8:18 הי עדי - המון ברכות _באיחור!!) גם ממני, מאחלת לכם אושר וכיף ושמחה מכל הלב! (ל"ת) - כלבובה 5/12/2004  8:30 עדי!!!!! - לירון 5/12/2004  8:46 עדי!!! - רוניתה 5/12/2004  9:3 מזל טוב!!! באמת סיפור מהסרטים.... שימשיך קל כמו שהתחיל. (ל"ת) - מירי2 5/12/2004  9:10 עדי - סיפור נהדר ! - ענת (gh) 5/12/2004  9:26 Adile ahuva - momabroad 5/12/2004  9:27 כולי קנאה... - ח. 5/12/2004  9:42 מזל טוב, עדי אמא של יובל וגיא, אחלא סיפור - - מיכל של איל 5/12/2004  9:54 איך ריגשת אותי על הבוקר.... - ורד שלשחר 5/12/2004  10:19 עדי מקסימה - לידה מקסימה כמעט כמו היולדת... המון אושר לכל המשפחה שגדלה !!! (ל"ת) - זהר 5/12/2004  10:45 מקסים, עדי! - סיס 5/12/2004  11:6 עדי מזל טוב לכם - גליה של אלה 5/12/2004  11:11 עדי - איזה יופי של לידה. מאד הזדהיתי עם מה שכתבת לגבי השכחה והזכירה של כאבי הצירים. ממש הרגשתי כך בלידה השניה. (ל"ת) - חני המדווחת 5/12/2004  11:14 מזל טוב, המון אושר ובריאות (ל"ת) - לוליק 5/12/2004  11:15 איזה לידה!!!! זה צריך להיות אוסקר לשחקנית ראשית, שחקני משנה תסריט ובימוי!!!! - יעלה 5/12/2004  11:17 עדי - כמה מרגש. מזל טוב!!! (ל"ת) - ליאורקה 5/12/2004  11:36 ת (ל"ת) - עדי אמא של יובל וגיא 5/12/2004  11:36 יא- אלופה - ורד 5/12/2004  11:40 תודה! ו-OT - מה עם roniti? - עדי אמא של יובל וגיא 5/12/2004  11:42 וואו גם אני קראתי את "סיפור השתן" - אופירה 5/12/2004  12:2 וואו איזה סיפור, - לירון של שקד הדר ויערה 5/12/2004  12:14 עדי - מזל טוב!!! - במבי 5/12/2004  13:6 ברכות על הלידה המדהימה, ושתהני מהפוסט ומההורות לשניים (ל"ת) - מירב שרמן 5/12/2004  14:18 עדי יקרה - שרי 5/12/2004  15:21 מקסים! מזל טוב! ממש נהניתי לקרוא. שיהיה לכם כל האושר בעולם. (ל"ת) - מירבת 5/12/2004  17:8 נפלא!! מזל טוב והרבה מנוחה ובריאות... (ל"ת) - רינתני 5/12/2004  17:14 היי עדי מתוקה, מזל טוב!!!!! - roniti 5/12/2004  19:56 לכולן, שוב תודה - עדי אמא של יובל וגיא 5/12/2004  20:53 כל הכבוד - אבא של, סבא של 5/12/2004  23:58 אשה גדולה והשראה לכולנו. מזל טוב!!!!!!!! (ל"ת) - ליצ'י 6/12/2004  9:27 עדי! מזל טוב!!! (סליחה על האיחור...) (ל"ת) - קרן (אחרת) מאחרת לנשף... 6/12/2004  13:58 וואו, איזה יופי....הרבה אושר ונחת (ל"ת) - HILLA

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש