והרשתה לי לספר. בחמישי בשבע ועשרים לפנות בוקר צלצל הטלפון בחדר השינה. פולינה היתה על הקו, רעננה ורגועה כהרגלה, ובישרה לי שירדו לה המים. שמעתי את קולה השלו, ובהצלבה עם הידיעה שזו הולכת להיות הלידה הראשונה שלה, לא תיארתי לעצמי שבתוך פחות משלוש שעות אפגוש אותה מניקה ומחייכת בחדר הלידה ב'ליס'. למי שזוכר, פולינה היא יועצת תקשורת מוכשרת ופעילה מאד ב'נשים קוראות ללדת', שדרכינו נפגשו לשמחתי בעקבות הפעילות המשותפת והצמיחו בינינו ידידות שאני מאד שמחה עליה. מובן שהצירוף של שעת הבוקר המוקדמת, עובדת היות הלידה ראשונה, וקולה הרגוע של פולינה ששמץ הדו של ציר לא ניכר בו, הביאו אותי כמעט לשכנע אותה לחזור למיטה ולנוח, לאגור כוחות ליום הארוך שעוד מצפה לה... פולינה סיפרה על צירים של כעשרים שלושים שניות כל שתי דקות. סיכמנו שתתקשר למירה, המיילדת מ'ליס' שהכינה אותה ללידה, ושבסופו של דבר גם יילדה אותה, ותבדוק מה קורה (האם מירה במשמרת היום, מתי כדאי לדעתה לצאת וכן הלאה). בכל אופן, קרעתי את עצמי מהמיטה, ובתוך כחצי שעה התאפסתי והרמתי שוב טלפון. התברר שמירה בדיוק התחילה משמרת בוקר, ושהיא מציעה לפולינה להתחיל ולנסוע מביתה המרוחק מהמרכז, כדי להבטיח את עצמה במקרה של פקקים. בפעם הבאה, צלצל אלי בעלה מהאוטו. כבר לא היה עם מי לדבר. שמעתי את פולינה נושמת, ותוך כדי שאני משיאה עצות מיותרות בדבר השימוש בכדור פיסיולוגי לרגלי המושב האחורי, היה נדמה לי שפולינה כבר מצויה סביב הארבעה סנטימטרים. כבר בבית התחברה פולינה למכשיר ה'מטרניטי יוניט' (טנס מתקדם), והנסיעה עברה תוך שהיא 'נוהגת' את כפתורי המכשיר, ולצדה בן זוגה - נוהג את המכונית, בעוד הצירים מצטופפים, מתחזקים ומתארכים, והמים זולגים על ריפודי המכונית כאילו אין אתמול. בכל אותו הזמן עשתה גם אמה של פולינה את הדרך הפקוקה תל-אביבה. בשעה 9:30 בערך הגיעו פולינה ובעלה למיון היולדות ב'ליס'. מירה קיבלה את פניה, וכפי הנראה מבט אחד בהם, במכנסיים הרטובים ובתנוחת העמידה של פולינה, הספיקו כדי להבהיר שאין זמן לפרוצדורות המקובלות של מתן אנטיביוטיקה (אוטומטי, במקרה של ירידת מים), חוקן, וחיבור רציף למוניטור ועוד זוטות כמילוי טפסים שהזמן בדרך כלל מאפשר ובשפע למרבית הצער בלידות ראשונות. מוניטור קצר ובדיקה פנימית העלו את הנתון המנצח: מחיקה מלאה ופתיחה של שבעה ס"מ! האחיות במיון, התפלאו למרבית הפליאה על מדבקות האלקטרודות הצמודות לגבה של פולינה, והתעניינו מאד לדעת 'האם זה משהו של רפואה אלטרנטיבית'. למרות שבעה ס"מ של פתיחה, מצאה עצמה פולינה יועצת התקשורת ללא חת מסבירה במגומגם את עקרונות הפעולה של המכשיר. בדיעבד אמרה שצירי הפתיחה ממש לא היו כואבים כפי שציפתה. הדרך למעלה היתה מהירה. כשדיברתי עם בעלה בפעם הבאה, אמר שהיא מתקלחת, ושפולינה רוצה שאגיע. ברקע שמעתי אותה יוצאת מהמקלחת ונשמעת כמו שאשה נשמעת בשלב המעבר, אם כי נטולת סלסולי בהלה. קשה להסביר אך הצעקות היו מאד ענייניות. בתוך עשרים וחמש דקות הייתי שם. אמה של פולינה, שהקדימה אותי בעשר דקות, הגיעה בשיא האקשן של יציאת הראש. פולינה סיפרה בדיעבד שכששמעה את המיילדת המצויינת מירה מכוונת אותה בקשר לתזמון ההרפיה מלחיצות, הבינה שהיא לפני סיום הלידה, מה שנסך בה כוחות ורוגע. הלידה הסתיימה בתוך לחיצות ספורות ופולינה, שהתאמנה באפי-נו, סיימה אותה ללא חתך או קרע. התינוקת באה לעולם במשקל 3230 הקלאסי, וינקה מיד. הלוואי על כולנו לידות כאלו. בפעם הבאה - אמרה פולינה בחיוך - בבית!.
|
תוכן ההודעה:
|