פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
20/9/2001 17:16 דפנה* מאת:
סיפור לידת הבזק של נטע
 כותרת:
זהו הניסיון שלי להפוך שעתיים וחצי מלאות בחוויות מדהימות וחדשות לחלוטין לסיפור קצרצר (ולא כי אני לא רוצה לשתף פשוט האפרוח שלי עלול להתעורר כל רגע)
במוצאי שבת 8.9.01 יצאנו לסרט, חמישה ימים אחרי התאריך המשוער ואנחנו רצינו לנצל כל רגע אפשרי.
חזנו הביתה בחצות ותוך חצי שעה שנינו ישנו שנת ישרים.
בשעה 02:30 התעוררתי עם הרגשה לא ברורה שאולי זה קורה, ישי התעורר תוך 10 דקות ואז כבר יכולתי לומר לו שנראה לי שזה קורה אבל שימשיך לישון כי אני אצטרך אותו עירני אבל יש עדיין זמן לזה (כולם הכינו אותנו שלידה ראשונה לוקחת זמן).
ישי לא יכל לחזור לישון מהתרגשות, אז קמנו והתחלנו להתארגן – אני לא יודעת למה אבל הצעתי לישי להתגלח – תוך כמה דקות זה התחיל להיות רציני ואנחנו התחלנו למדוד זמנים.
כל העסק נראה לנו מוזר מאוד הצירים היו מאוד תכופים ודי ארוכים, התקשרנו לאילנה והיא אמרה שאין מה להתרגש "זו לידה ראשונה, הצירים יסתדרו עד מעט ויהיו פחות תכופים אין מה לצאת מהבית עדיין".
המשכנו למדוד תוך כדי מקלחות ונשימות – אני כבר ראיתי כוכבים מרוב כאבים. בלב אמרתי לעצמי שאם זה נמשך עוד הרבה זמן אני הולכת לשנות טקטיקה ברגע האחרון לוותר על אילנה ולרוץ לאפידורל שסורוקה יכולים להציע לי.
ישי המתוק ניסה להרגיע אותי וכל פעם שעברתי לידו (הסתובבתי בבית כמו אריה בכלוב) הוא ניסה ללטף אותי, כמעט הרבצתי לו – לא יכולתי לסבול את המגע.
שוב התקשרנו לאילנה ואז היא כבר הבינה שזה זה והציעה לנו להתארגן ולסוע לכיוונה.
ישי העמיס את הציוד לרכב, כשהוא חזר המים שלי ירדו ואני כבר הבנתי שאני לא נוסעת לשום מקום כי זה קורה.
למזלנו הרב, ביישוב שלנו גרה מיילדת מסורוקה, שמחה לטמן, שהעבירה לנו את קורס ההכנה ללידה.
ישי התקשר אליה וביקש את עזרתה, היא הציעה שנבוא אליה היא תבדוק את הפתיחה שלי ואפילו אם יש צורך תיסע אתנו לסורוקה, אני אמרתי שאני מהבית לא זזה.
נשכבתי על המיטה, על הצד עם רגל עליונה נשענת על הדלת והתחלתי לנשום.
ישי נסע להביא אותה ותוך שתי דקות הם חזרו כשהיא נכנסת וצועקת לי: "את לא יולדת לי עכשיו, אין לי ציוד, אני רק עם שתי כפפות, תחכי לאמבולנס!" – איפה היא ואיפה אני?!
אני כבר דחפתי ללא שליטה ועם הרבה נשימות.
שימחה הבינה שאין על מה לדבר, היא הריצה את ישי - שכבר היה גמור מההתרחשויות: "תביא מים חמים, תביא מגבות" ושימנה אותי.
תוך חצי שעה מהרגע שהיא נכנסה הביתה ( בשעה 05:15) נטע יצא לעולם.
הוא במשקל 3,645 ק"ג , אני ללא שריטה (הכל תודות לאימונים באפי נו) וישי נפעם ונדהם.
האמבולנס הגיע חצי שעה אח"כ. באותה חצי שעה נטע ינק לראשונה כשהוא עדיין מחובר אלי וישי לצדי.
שמחה הלכה להירגע עם סיגריה בחוץ – גם לה זו היה לידת בית ראשונה.
כשהאמבולנס הגיע עם ערכת הלידה ישי חתך את חבל הטבור, שמחה עזרה לי להוציא את השיליה והתכוננו לקראת הנסיעה לסורוקה אחרי ששילחנו את האמבולנס לדרכו.
קבלת הפנים בסורוקה שווה סיפור משלה - בסופו של דבר אני הייתי אטרקציה (כל סבב אחיות: "זו לידת בית, והם לא מחסנים"), שמחה התקבלה בחשדנות (" איך זה שהגעת אליהם בזמן?", "מאיפה אתם מכירים?" וכאלה שאלות של נשמות טובות), והניסיון לצאת משם באתו היום נכשל.
אחרי 36 שעות שוחררנו הביתה.
מאז, הספקתי לעבור את הברית של נטע ( דווקא בשלום), להצטנן ולהבריא, ולהיות עם גודש ולהפטר ממנו.
יש עוד כל כך הרבה דברים שקרו תוך כדי (איך זוטא (הכלבה שלנו) עברה את החויה, איך מתארגנים על ברית מצומצמת ומנסים כמה שפחות לפגוע בדודים, איך לקבל עצות ואיך לסנן אותן, איך להלחם בנוהלי בי"ח ועדיין לא להשאר אוייב הציבור ועוד) ובין לבין הניסיון להנות מהפלא הזה ולהבין סוף סוף עד כמה שזו עבודה קשה.
אני רוצה להודות לכולכם על עצות נהדרות ותמיכה ישירה ועקיפה ומקווה לחזור בהקדם להתעדכנות קבועה בפורום.
שנה טובה. דפנה.


 תוכן ההודעה:

תגובות נוספות
20/9/2001  17:27 שוב מזל טוב!! איזו לידה נהדרת, רק לא הבנתי למה הייתם ייבים להשאר בבית החולים לאחר מכן ל"ת - תותשדה
20/9/2001  18:29 וואו, דפנה, פשוט מדהים - איריס הדס
20/9/2001  21:0 מזל טוב דפנה! ונטע זה יופי של שם. שנה טובה ומאושרת למשפחה החדשה (ל"ת) - ענת ב
20/9/2001  23:37 דפנה, המון מזל-טוב. איזה סיפור מדהים. לת - אורית
21/9/2001  0:6 A birth that we all dream about--Mazal Tov and happy New Year ל"ת - Ilana Shemesh
21/9/2001  1:12 מזל טוב וסחתיין על השיחוק. ממתינים לתוספות - רותי קרני הורוביץ
21/9/2001  5:23 נשמע קל (מידי) , ומעורר קנאה - ריש
21/9/2001  10:2 מזל טוב, הסיפור מדהים ומרגש.ל"ת - יוליה
21/9/2001  11:4 תודות ותגובות - דפנה*
21/9/2001  11:19 ותגובה לתות שדה - ענין של כח התנגדות שנחלש ושיקול של חזרה לצורך בדיקה אחרי 36 שעות - בכל מקרה אל תשכחי שהבית שלי נראה כמו אחרי פוגרום (כך ישי הספיק לקרצף את הבית ולנוח קצת) ל"ת - דפנה*
22/9/2001  7:5 מזל טוב ושנה טובה! לידה כהלכה ומסופרת נפלא; כל הכבוד לשניכם על התיפקוד קר-הרוח "תחת אש" לת - ענבל ל
22/9/2001  14:11 ענבל, לך אני חייבת תודה על הנכונות "להיות שם" אפילו שלא הספקתי להעזר בך - תודה. ל"ת - דפנה*


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש