|
27/9/2001 18:52
|
רותי
|
מאת:
|
סיפור הלידה שלי
|
כותרת:
|
לקח לי 4 שבועות בדיוק להגיע ללכתוב את סיפור הלידה שלי. אני נמצאת בארה"ב (עוד חודשיים אנחנו חוזרים בשמחה), וילדתי לפני 4 שבועות בבית. אחרי הרבה התלבטויות, וגם תוך התיעצויות בפורום (תודה תודה לכולן) החלטנו ללדת בבית. די מהר בתחילת ההריון עברנו למעקב הריון אצל מילדת (כאן הן נחשבות כמו רופאות ואפשר לבחור) שמילדת גם בבית חולים וגם בבית. אחרי כמה חודשים, אחרי שפגשנו המון נשים "נורמליות לחלוטין" שילדו בבית, התחלנו לחפש חומר וראינו שזה בטוח ביותר. הגענו ליום הלידה שלמים ביותר בהחלטתנו. הצירים התחילו מאד לא מסודרים ורחוקים ביום חמישי בבוקר. בצהרים רק התקשרתי לבעלי ואמרתי שאני חושבת שזה זה. בחמש היו לי צירים כל חצי שעה. מאד לא כואבים. הלכנו עם בתנו בת השנתיים לסופר ולבחור סרטים בוידאו, חזרנו, הכנו ארוחת ערב מזינה וישבנו עם כל המשפחה (שני אחי, אחותי וחברה שגרים אצלנו זמנית), טיילנו. בערך באחת עשרה הצירים היו כבר בערך כל חמש דקות, אבל הם לא כמעט בכלל. המילדת בכל זאת החליטה לבוא וכשהיא הגיעה היתה לי פתיחה של 2. היא הלכה לישון בחדר השני ובעלי ונעמה (בתנו) הלכו קצת לישון (מדהים אותי שבשלב הזה עוד יכולתי להסתדר לבד)ואני ראיתי סרט בוידאו (בין ציר לציר). רק בפתיחה של 9, כשהמילדות הכינו את חדר השינה שלנו ממש ללידה (הפכו אותו לחדר בית חולים כמעט) הצירים נהיו כואבים מאד. השעה שעתיים אחרונות (כל הזמנים התבלבלו לי לגמרי) היו כואבות מאד. הצירים האחרונים וצירי הלחץ של הדחיפות היו ממש בלתי נסבלים. אבל לא היה לי מה לעשות עם זה... המילדת שלי רצתה שאני אלד בשכיבה ובאמת היא ניהלה את הלידה מדהים וליאור יצאה בקלות (מצידה לפחות) ולא היה לי אפילו קרע אחד. אבל כאב נורא ואני לא בטוחה שהיה הכרחי לעשות את זה בשכיבה. אחרי הלידה הקודמת שלי, שהתחילה בזרור ומיד בצירים כואבים נורא ומהירים, זה היה נהדר לחוות לידה כמו שצריך. היא היתה בסך הכל בערך 12 שעות, זורמת להפליא, בלי שום תקיעות ובלי שום לחץ או מצוקה בשום שלב.מאד כאב אבל "איפה שצריך לכאוב". אני ממליצה ביותר ללדת בבית!!! כאבה הלידה, כמו שלידה אמורה לכאוב, ולא כאב הלב מיחס מחורבן של רופאים, מחוסר אונים שאין לך מקום להגיד ולהרגיש מה שאת רוצה. בלי לחץ, בלי מצוקה. לפעמים אני מרגישה שהלך קל מידי, שקשה לי לקלוט שיש לי תינוקת... האמת שעכשיו כבר לא כל כך קל, יש לה צהבת בגלל הנקה, וכרגע אנחנו בבית חולים (כנראה שהיום נשתחרר). אבל זה כבר סיפור אחר...
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|