|
13/5/2005 16:35
|
תנירוני
|
מאת:
|
נורא קשה לי לשלוח את ילדתי הקטנה לגן בו היא לא רוצה להיות
|
כותרת:
|
הייתי משאירה אותה איתי בבית עד גיל יותר גדול לוא יכולתי, אבל אין לי ברירה.
רוני בת שנתיים וחמישה חודשים נמצאת במסגרת של 12 ילדים עם גננת וסייעת.
כמו לכל גן, יש לו את הצדדים הטובים שלו והצדדים הרעים שלו.
לפני מספר ימים הייתי בגן לשעתיים וראיתי את הדברים הבאים:
בארוחות הגננת לא נותנת לילדים לקום כשהם מסיימים לאכול אלא מחייבת אותם לשבת עד שהרב מסיימים לאכול . המשמעות היא שילדים צריכים לשבת ולחכות לא מעט זמן. כמה זמן הגיוני לבקש מילדים סביב גיל שנתיים, לשבת ללא תעסוקה ולחכות?
כשהם יושבים במעגל על השטיח לסיפור או פעילות שקטה אחרת, הגננת לא מרשה לשבת עם מוצץ או צעצוע גם אם ילד בוכה ומאד רוצה את הדובי שלו.
כשהם משחקים באופן חופשי בגן, הגננת מוציאה ארגז עם צעצועים כלשהם (למשל חיות או כלי נגינה או קוביות) ולא מרשה להוציא צעצועים נוספים שילדים מבקשים.
לי זה עשה מאד רע על הלב ומאז אני מסתובבת בתחושה קשה. נוסף לזה כבר כמה זמן שרוני לא רוצה ללכת לגן וכל בקר אני עוזבת אותה בניגוד לרצונה.
מאחר ובשנה הבאה רוני תלך לגן אחר, מדובר על פחות משלושה חודשים נוספים בגן הזה ולא הגיוני להוציא אותה. מלבד זה, כפי שאמרתי, יש גם דברים טובים.
אני מאד רוצה לשמוע מכן מה דעתכן, האם אני מגזימה, האם גם בגנים שלכם זה כך?
נ.ב. שאלתי את השאלה הזו בתוך דיון אחר שפתחה דרורית אמיתי-דרור ואחר כך הצטערתי כי זה לא היה המקום. כמה חבל שאי אפשר למחוק הודעה שלך עצמך שכתבת...
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
