פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

18/5/2005 10:34 אימוש מאת: באיחור של חודש: סיפור הלידה של ביתי יהלי (YALI) כותרת: מוקדש באהבה לכל הנשים שחוו לידה ראשונה טראומתית. אפשר גם אחרת. יהלי היקרה שלי, 15/4/2005 שבוע 41 מסתיים ואנחנו עדיין לא נפגשנו. * * * ערב שבת. אני מדליקה נרות שבת ..מתישבת על הספה ו-מרגישה ציר. הציר זורק אותי בבת אחת במנהרת הזמן שנתיים אחורה. אותו כאב. בדיוק. סבתא ואני מתזמנות את הצירים, הם מופיעים כל 10 דקות ומיד אחרי 3 צירים התדירות יורדת לכל 5 דקות. אבא עדיין לא בבית. ואילו סבתא מתקשה להאמין שאלו אלו הצירים, כיון שאני צוחקת מאושר כל פעם שציר מגיע, היא לא מבינה שבסוף שבוע 41 מקבלים צירים בשמחה. גם אם הם כואבים. הצירים מתחילים להעלות הילוך גם מבחינת הכאב ,אני יוצאת החוצה לנשום אויר צח ורואה את אבא בקצה השביל, רצה אליו ,ואחרי כמה משפטים מבולבלים ונרגשים הוא קולט את הענין, נכנס לבית בריצה, מקדש על היין ושנינו נכנסים למכונית. התיק כבר ארוז שם בערך חודשיים. 20:40 מגיעים למיון יולדות, ואני מחייכת במבוכה למילדת בקבלה : "יש לי צירים". המילדת צוחקת: "ואת מחייכת? זה מענין..." . היא מחברת אותי למוניטור ו....בדיוק באותה שניה הצירים מפסיקים. לגמרי. כלום. איזו פדיחה. הם לא יאמינו לי ששעה אני עם צירים מסודרים ומתחזקים. הם יחזירו אותי הביתה. אבל המילדת נחמדה מאד ובכלל לא חושבת להחזיר אותי הביתה. היא שולחת אותי לבדיקת רופא שפוסק: "פתיחה של 2.5-3 ס"מ הראש למטה את בשלב הליטנטי , אני מעריך שאת בתחילת לידה, נאשפז אותך עד שהצירים יסתדרו". אין מקום במחלקת נשים ומאשפזים אותי במחלקת יולדות. שם אני מקבלת הנחיה לקרוא לאחות כשהצירים נהיים תכופים "כל 2-3 דקות", ומיד כשהאחות יוצאת, את יהלי, מרגישה כנראה שהשטח פנוי ואפשר לחזור לפעילות..ועוד איזה פעילות! - הצירים חוזרים במלוא עוצמתם כואבים כואבים...ועכשיו אני כבר לא מחייכת בכלל. נושמת עמוק. אבא מתזמן את הצירים..כל 5 דקות ציר באורך דקה אבל הם כואבים מאד, עוד יותר מאשר בבית. באמבטיה זרם המים החמים מקל על הכאב והצירים נהיים תכופים או שזה רק נדמה לי?אני חוזרת למיטה שלי ואומרת לאבא, שאני לא יכולה להמשיך לסבול עד שזה יהיה כל 2 דקות. חיבים למצוא תירוץ לקרוא לאחות מיד, אני בודקת את התחתון ויש דימום. "יופי! תירוץ מצוין לקרוא לאחות". אני קוראת מזעיקה אותה ומבשרת לה על הדימום ועל התחזקות הצירים, וכך רבע שעה אחרי שאושפזתי במחלקה אני חוזרת כלאחר כבוד למיון יולדות, המילדת הנחמדה בודקת אותי ומבשרת לי : "פתיחה 4.5 ס"מ". היא שואלת אותי כמה שאלות לגבי דרגת הכאב של הציר (דרגי מ 1-10) וסוג הכאב (שטוח/מקרין/לוחץ) . אני מביטה בה בעיני עגל וגונחת בכאב:" אני רוצה ללדת!" נראה לי שהיא משתכנעת שבמצבי הנוכחי, הסקר שלה לא יפיק ממני הרבה תועלת ולוקחת אותי לחדר לידה. בחדר לידה מקבלת את פני מילדת נעימה בשם מלכה אלטמן, ואני מבקשת ממנה א-פ-י-ד-ו-ר-ל. היא מחברת אותי מיד לעירוי ומזעיקה את המרדים. היא מסבירה לי שאמנם העירוי יארך 20 דקות אבל היא רוצה כבר מעכשיו לקרוא למרדים , כדי שלא אאלץ לחכות אח"כ עד שיתפנה. ביני לבין עצמי אני בהחלט מעריכה את ההזדהות שלה עם הכאבים שלי ופונה להתמודד איתם. 20 דקות משמעותם 4 צירים. אני מפחדת מהצירים, בכל פעם שציר מתקרב הלב מתמלא באימה,וכשכואב אני מעלה נגד רוחי פלאשים קצרים : פניו המתוקות של אור, התלתלים הכהים, הריסים הארוכות, הנשיקות שלו, החיוכים הממיסים שלו... מנסה להזכיר לעצמי את רגע האושר העילאי שבו הניחו אותו לראשונה על בטני...אך קשה לי לחשוב ברציפות, הכאב קוטע את המחשבות וזה מאמץ אדיר בשבילי ללחום בכאב ולהצליח לשלוט במחשבותי . הנשימות עוזרות לי. נשימות ארוכות שבסופן אני נאנחת בכאב .נדמה לי שנענועי האגן מקלים קצת. בפורום קראתי שעמידה על שש עוזרת אני מנסה ומרגישה קצת מגוחכת מה גם שזה לא עוזר לי בכלל ואפילו מסרבל את העסק ומעצבן אותי. מזוית העין נדמה לי גם שזה קצת מצחיק את אבא למרות שהוא מתאפק מאד לכבד את המעמד ולהסתיר את החיוכים. בדיוק בסיומו של ציר כואב במיוחד המרדים מגיע, הוא נורא נחמד ומבשר לי בשמחה שאפידורל יכול לגרום גם לשיתוק והאם בכל זאת אני רוצה? אני צוהלת לקראתו : "כן כן כן כן !!!" הוא מחייך בשביעות רצון . מורה לי לחתום על הטופס ופונה להתעסק עם החומרים שלו. כשהוא שומע שאני בת 30 הוא פולט לעצמו איזו הערה שאני ממש חתיכה (עד היום אני תוהה האם זו היתה מין בדיחה פרטית שרופאים נהנים להגיד על היפופוטמיות בחלוק לידה כה אופנתי שגונחות מכאב) אני זוכרת רק שלמשמע ההערה הזו בתוך ים הכאב שהייתי בו, עוד הספיקה לחלחל לתודעתי התקוה שהמרדים הזה לא מסומם, למרות שביני לבין עצמי אני די בטוחה שהייתי מוכנה לקבל ממנו עכשיו אפידורל גם אם מישהו יישבע לי שהוא מסומם לגמרי... מסומם או לא הוא מרדים את האזור. ומיד מגיע ציר ארוך כואב כואב. אני לוקחת נשימה עמוקה..."זהו. ציר אחרון עד ללידה הבאה. להתראות צירים. היו שלום!...בעוד שניות מספר, אתם תיעלמו מגופי, אני לא אצליח להזכר בכאב שגרמתם לי, אני אהיה צלולה, אני אוכל לחייך, אני אוכל לחשוב, אני אוכל לדבר... " הציר מסתיים המילדת תופסת אותי כמעט מחבקת, אני לא זזה, לא נושמת, והאפידורל המבורך מוזרק. איזה כיף. אני לא מאמינה שיש בנות שממשיכות עם הצירים מתוך בחירה. המילדת בודקת אותי ואני בפתיחה של 6 ס"מ. הקצב מהיר מאד. החומר מאחלש את המקום אך לא משתק אותו לגמרי כמו בלידה הקודמת וכך אני כן מרגישה מעין קרקור לא כואב בכלל בכל פעם כשיש ציר. אני שואלת את אבא שיושב סמוך למסך המוניטור, אם יש ציר והוא מאשר לי . אגב, אבא בכלל נהנה מאד מהמשחק במוניטור. "איזה ציר גדול פספסת עכשיו. יאלה. חתיכת ציר. " "פששש" הוא מציין בהערכה כלפי המספרים המרצדים על המסך. "אחלה ציר היה לך עכשיו". וכך אנחנו משחקים לנו במשחק הצירים: אני מנחשת מתי ציר מגיע והוא מנחש לאיזה מספר זה יגיע. בין הצירים אני חושבת עלייך בהתרגשות הולכת וגוברת, האם את מרגישה? האם את מבינה? בקרוב את תצאי מתוכי, בקרוב נפגש. הגיחה לעולם היא לא קלה אבל את תהיי גיבורה יהלי שלי, את הקטנטונת שלי תראי לכולם איך יוצאים מהבטן באלגנטיות– נכון יהלי? המחשבות עלייך מציפות את לבי, אני מרגישה שהלב קורס תחת עוצמת ההתרגשות, הציפיה והחויה. הזמן עובר במהירות. המילדת נכנסת ומודיעה לי "פתיחה 8 ס"מ". היא מורה לי לשכב על הצד ולהזעיק אותה אם אני מרגישה לחץ בטוסיק. המוניטור פתאום משתולל ומראה צירים תכופים וגבוהים מאד , אני מביטה במסך בבעתה ומרחמת על מי שנאלצת לחוות את המשמעות של הצירים הגבוהים האלו על בשרה. ואז אני מרגישה משהו אבל לא בטוחה בעצמי, בעודי מתלבטת אם לקרוא למילדת או לא , מכשיר לחץ הדם מתנתק ופותר את הבעיות כי המילדת שומעת את צפצופו הארוך ומגיעה לאתחל אותו, אני מספרת לה שנראה לי שאני חשה משהו. והיא מחייכת ופתאום מתחילה להוציא כל מיני מכשירים. "אנחנו מתחילים" היא מכריזה בחגיגיות. היי, אני בכלל לא מוכנה. השעה 24.30 בקושי הספקתי לעכל שאני עם צירים וכבר לידה? היא שואלת אותי איזו תנוחה אני מעדיפה ואני משאירה את ההחלטה בידיה כיון שממש אין לי מושג. היא עוזרת לי לשכב באיזו שהיא תנוחה שבין גב לצד ומורה לי ללחוץ. אני מרגישה היטב לחץ אמנם לא כואב בכלל אבל מורגש בעליל ולוחצת כמו שלימדו אותי לקקי, זה לא כל כך קל כי בכלל אין לי חשק לקקי עכשיו וגם אם היה, האזור לא מורגש בבירור אבל אני איכשהו עושה משהו שמזכיר לי לחיצות לקקי והיא מעודדת אותי . "מצוין" "את נהדרת" ואני תוהה אם היא מעודדת אותי בשביל המורל בחדר או שאני באמת עושה את העבודה כמו שצריך. היא טוענת שזה כמו שצריך. היא גוזרת הפסקות מנוחה מדי פעם אבל אני רוצה להמשיך ללחוץ. נראה לי שהיא צריכה מנוחה יותר ממני,(בכל זאת זה לא קל לעודד כל כך הרבה. צריך למצוא גיוונים למילים..נהדרת, מקסימה, מצוינת). והנה היא מתפעלת :"וואוו, כמה שיער" וזה נותן לי כח, אני לוחשת "יהלי" ואז לוחצת ולוחצת ולוחצת כמו מתוך חלום אני שומעת את המילדת קוראת בשמחה "הראש בחוץ" ואבא מתחיל לבכות לי. (תמיד הוא בוכה בקטע הזה, הוא גבר רגשן אבא שלך, וברגעים כאלו אני נזכרת למה אני כל כך אוהבת אותו) היא מבקשת ללחוץ עוד טיפה בשביל להוציא את הכתפיים ואני נעניית ברצון והנה זה מגיע...ה "פאמפ" הכיפי הזה כשהבטן יורדת באחת. ואז... ואז יהלי שלי, את מחליקה לך ברכות מתוכי. אני מביטה בך בהשתאות. לרגע אחד העולם עמד מלכת והיינו רק שתינו. את- יהלי שלי ואני. ואחרי שניות ספורות שנראות בעיני כנצח את מתחילה לבכות, הבכי הזה ... הבכי שכל כך כל כך חיכיתי לשמוע משך החודשים הארוכים שנשאתי אותך בתוכי. המילדת מגישה לי אותך ואני לוחשת לך מילים מתוקות של אהבה. והנה, את נצמדת לגופי ואני מניקה אותה בחמלה ובאהבה רבה, ההנקה מרגיעה אותך ואת שוכבת לך ככה זעירה ותמה ויונקת בשקיקה ובשלוה אלוהית. פסגת האושר. יהלי שלי, אין מילים שיכולות לתאר את האהבה שאם מרגישה כלפי ילדיה. אהבתי אותך מיום שידעתי על קיומך בתוכי. עוד לפני שהכרתי את אופייך וצורתך ,אפילו עוד לא ידעתי מה מינך - הלב שלי היה מלא באהבה כלפייך. אין ביכולתי להבטיח לך בריאות, עושר ואושר בעולמנו, אך אני מבטיחה לך לנצח אהבת אמת ללא תנאי וללא סייג של אבא ושלי , אני בטוחה שגם אור יאהב אותך מאד (הוא מדבר רק עלייך כבר כמה חודשים ולהוט לפגוש בך). ברוכה הבאה לעולמנו, יהלי. ברוכה הבאה למשפחתנו. הלואי שהחיים שהיום התחלת יהיו תמיד מאושרים ושאלוהים ישמור ויגן עלייך לעולם. יהלי שלי. *** ובסופו של דבר לקחו אותך ממני וכמו מתוך חלום, בעודי שוכבת בחדר ההתאוששות, הידהדה במוחי רק מחשבה אחת: אני יכולה ללדת בלי ואקום וחתכים. אני אשה ככל הנשים. הצלחתי להוציא בכוחות עצמי חיים מתוכי . ניצחתי. תודה לך, אלוהים. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 18/5/2005  10:44 אימוש מתוקה, איזה מרגש. מזל טוב אושר בריאות ונחת. (ל"ת) - רונה 18/5/2005  10:45 ברוכה הבאה יהלי! איזה יופי של לידה! - שירין 18/5/2005  10:48 מזל טוב ! סיפור לידה מרגש כל כך !! (ל"ת) - מיפי 18/5/2005  10:54 וואוו אימוש, מקסים כל כך, המון מזל טוב! (ל"ת) - מירבת 18/5/2005  10:56 מזל טוב ליהלי ולך ולמשפחה כולה, מרגש מרגש (ל"ת) - גליה של אלה 18/5/2005  10:59 מקסים! מזל טוב והמון אושר!! (ל"ת) - סיס 18/5/2005  11:3 איזה יופי. אימוש יקרה - גימלית 18/5/2005  11:19 סיפור מקסים! הרבה מזל טוב ושאלה קטנה - קרן אורצ'יק 18/5/2005  11:23 אימוש- מאוד מרגש, - הללי 18/5/2005  11:36 אימוש - מרגש ביותר. מזל טוב ואושר עילאי. (ל"ת) - מור 18/5/2005  11:36 איזה יופי, המון המון מזל טוב, ושתהיו כולכם מאושרים (ל"ת) - טין טין 18/5/2005  11:43 מזל טוב אימוש יקרה - שרונה 18/5/2005  11:55 תודה בננות מתוקות+המשמעות של השם יהלי עבור קרן אורצ'יק - אימוש 18/5/2005  12:21 הסיפור שלך מרגש ונותן לי המון תקוה . מזל"ט בריאות ואושר. (ל"ת) - היריונית שניה 18/5/2005  12:22 לקרן - אורצ'יק זה שם המשפחה שלך ?? (ל"ת) - מיפי 18/5/2005  12:22 אימוש יקרה, - אמא של עידן 18/5/2005  12:55 אימוש , תודה על הסיפור המרגש, מזל טוב והרבה אושר!!! (ל"ת) - מיכל של איל 18/5/2005  12:58 ד"א אימוש, לא ילדת באסף נכון? באיזה בי"ח ילדת? (ל"ת) - מיכל של איל 18/5/2005  13:24 אימוש - תודה על ההסבר, ולגבי השם שלי... - קרן אורצ'יק 18/5/2005  13:33 וואו איזה יופי. המשך האושר והאהבה. (ל"ת) - HILLA 18/5/2005  13:37 אימוש, תודה! - שרון-ש 18/5/2005  13:57 אימוש, - עידית של שחר 18/5/2005  14:12 מקסים !!! המון מזל טוב !!! (ל"ת) - זהר 18/5/2005  14:13 מזל טוב (ל"ת) - אושרית 18/5/2005  14:29 מקסים , מרגש, אני מזילה דמעה בפעם הראשונה מסיפור לידה למרות שכולם מרגשים, אז מזל טוב , בריאות ותהני ממנה (ל"ת) - לי 18/5/2005  14:33 אימוש, מדהים - שירלי2 18/5/2005  14:34 איזה סיפור מרגש. מזמן לא בכיתי כך..המון אוש ר ואהבה! (ל"ת) - אנה 18/5/2005  14:38 לקרן אורצ'יק - מיפי 18/5/2005  14:39 אימוש, המון המון מזל-טוב. (ל"ת) - שושו 18/5/2005  14:59 אימוש איזה סיפור מרגש, - לירון של שקד הדר ויערה 18/5/2005  15:26 מקסים ומרגש. מזל טוב ורק אושר לכם וליהל הקטנה (ל"ת) - ליאורקה 18/5/2005  16:19 למיפי - לא, אני מזכרון יעקב (חיפה במקור) (ל"ת) - קרן אורצ'יק 18/5/2005  16:19 שוב תודה לכל המגיבות והמברכות - לאמא של אייל: שכחתי לכתוב, ילדתי בקפלן. (ל"ת) - אימוש 18/5/2005  19:15 איזה יופי של סיפור לידה - מרומם את הרוח מזל טוב !!! (ל"ת) - גלית של רום 18/5/2005  19:31 סיפור לידה מרגש, איזה כיף, (נזכרתי פתאום בסיפור הלידה שלי) מזל טוב והמון אושר מיהלי - איזה שם מקסים (וכמובן שגם מאור) (ל"ת) - עדן (אמא של יובל) 18/5/2005  21:17 אימוש, וואו! ריגשת אותי. מזל טוב ענקי (ל"ת) - תם תם 18/5/2005  21:21 אימוש! שוב אני בוכה ליד המחשב! המון מזל טוב (ל"ת) - דליה 18/5/2005  22:23 Mazal-Tov!! - Dvori 18/5/2005  23:31 מזל טוב!!! (ל"ת) - Um_Netah 19/5/2005  6:38 מזל טוב! איזה סיפור מרגש. שההמשך יהיה טוב ונכון לכם. (ל"ת) - אריאלה 19/5/2005  10:18 כל כך מקסים ומרגש. (ל"ת) - ענבל 19/5/2005  10:19 ברח לי המזל טוב :)) אושר ובריאות! (ל"ת) - ענבל

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש