פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
28/5/2005 20:59 marcyg מאת:
לכל כלל יש יוצא מין הכלל...סיפור לידה ארוך עם מסכנות
כותרת:
אני פותחת שירשור חדש כי לדעתי הנושא נורא חשוב. בהכנה ללידה אנחנו מלמדות כל מיני דברים שתפקידם לקדם את הלידה ולשכך את הכאב...אם תעשי ככה אז סביר להניח שככה...
אנחנו מלמדים על יתרונות וחיסרונות של התערבות רפואית ואיך לבחור מה נכון בשבילך במהלך הלידה.
אנחנו מלמדות שצריך גם הרבה גמישות ומוכנות לשנות את הדרך בהתאם למצב ועדיים לשמור על הגישה שלך ועל העקרונות שלך תוך כדי השינוי.

בלידה האחרונה שליוויתי שוב למדתי מחדש (מכל לידה לומדים משהו) שלא כל מה שנכון ליולדת אחת (או לרוב היולדות) נכון ליולדת אחרת.

היולדת שלי ובן זוגה המקסים התקשרו אלי אחר הצהריים ביום ד' שיש לה צירים טובים וסדירים כל כ2-3 דקות ושכדאי שאתכונן ללידה. מכיוון שזאת לידה ראשונה הנחנו שזה יקח זמן והם עוד הרגישו מצוין בבית אז לא מיהרנו. ב18:00 הם נסעו לבדיקה שגרתית אצל הרופא ונמדדו אותם צירים כמעל 100 במוניטור וכל 3 דקות. בדיקה נרתיקית הראה מחיקה של 80% ופתיחה של 1 וחצי סמ'. הרופא המליץ לחזור הביתה ונסוע לבית יולדות כאשר היא תרגיש שינוי בעוצמה, משך ותדירות של הצירים.
הלכו הביתה, דיוחו לי, והמשיכו בכיף שלהם להכין את הבית, אפילו שתפו ואחרי זה לאכול ולנוח...
ב4:00 בבוקר התקשרו שהצירים חזקים יותר וארוכים יותר. הם רצו שאבוא אליהם הביתה לעזור לה ושנחכה ולא נסע מיד לבית יולדות. הייתי צריכה לחקשיב לאינסטינקטים שלהם אבל אני מרגישה אחראיות מאד גדולה כלפי היולדת ולא רציתי לקחת סיכון שהיא ממש קרובה ללידה אז המלצתי שנסע בכל זאת לבית יולדות להבדק.
נסענו...מחיקה 90% פתיחה 2 סמ' צוואר אחורי צירים כל 3 דקות טובים...
היא בשלב הלטנתי, בהתחלה התחלה יש עוד זמן אבל מי יודע כמה... הלכנו לטייל בהבטחה שנחזור בעוד שעתיים.
ירדנו לים (לניאדו על הים), פרסנו שמחות, עשינו פיקניק, היולדת החליפה לשמלת קיץ ונכנסה למים...איזה יפה ומקסימה היא היתה... כל כך משוחררת, כל כך מוכנה רגשית- רוחנית...
אחרי כ3 שעות (אז מה, חרגנו קצת...) חזרנו לבית יולדות... אין התקדמו... אפשר להסתובב עוד, אפשר להתאשפז, אפשר ללכת הביתה ולחזור שוב (אמרו מקסימום עוד 3 שעות או כשהיולדת מרגישה שהיא צריכה). חזרנו הביתה.
אני לבית שלי והם לבית שלהם (הם שכינים שלי). כולנו התקלחנו, כולנו הלכנו לישון... חכיתי שלקרוא לי...הם הצליחו לנוח...וקראו לי רק כעבור כ5 שעות. חזרנו שוב לבית יולדות. הפעם מחיקה מלאה ופתיחה של 3 סמ'...עוד יש זמן אבל לא רצינו עוד לטלטל אותה ממקום למקום...היא התקבלה למרכז לידה בלניאדו. קראו למיילדת שלנו (במרכז קוראים למיילדת מהבית והיא פותחת את המרכז במיוחד).
הינה, נכנסנו למרכז, היולדת עשתה מקלחת ארוכה, מוזיקה, נרות, קטורת, עיסויים, תנוחות, נשימות.... עברו השעות בכיף והאמונה גדולה ביכולת של היולדת ללדת ובאהבה שבינהם שתקדם את התהליך...הכל הלך לעט אבל בטוח...
התינוק הרגיש טוב, היולדת הרגישה טוב ורק עיניין של זמן....ועוד זמן ועוד זמן....
המיילדת המקסימה התחלפה עם עוד מיילדת נהדרת (באמת- איזה נשים מדהימות! אחת אחת...) וכל בדיקה הראה טיפטיפה של התקדמות (לפעמים בכלל לא נראה התקדמות)...אך הזוג המקסים לא התיאש...הם נהנים, הם אוהבים, הם חזקים...הכל טוב.
באו המשפחות שלהם והתארחו במרכז לידה, יש שם חדרי אורים ומטבחון...בכיף! מדי פעם היולדת יצא מחדר הלידה לסלון לארח אותם קצת ומדי פעם אחד נכנס להיות איתה בחדר... כולם רגועים, כולם מחכים. שהתחיל להיות מאוחר בלילה הם נשכבו על הפופים ועל הספות בחדרי האורחים וכיבו אורות והלכו לישון ואנחנו המשכנו לעבוד בחדר הלידה: על הכדורף על הסולם, בעמידה, על 6, בשיכה על הצד, במקלחת....
נכנסה אמא של היולדת והתחילה לעזור...האמא, הבעל, אני, המיילדת...כולנו שם בשבילה. באיזה שהוא שלב אני לקחתי צעד אחורה, ראיתי שיש לה מספיק או אפילו יותר מדי תומכים...
בסוף הגיע מיילדת מדהימה, מקסימה וסופר מקצועית- מרגלית ממט! היא נכנסה ותפסה פיקוד...עד עכשיו זרמנו עם היולדת, עכשיו הגיע הזמן שפשוט יגידו לה מה לעשות...תשכבי כך, תעשי כך...צריך לפקוע מים....
אני בהתחלה נבהלתי... מה? למה? למה להתערב? אך הבנתי שמרגלית יודעת מה היא עושה ושיש לה כוונות ותכנית לקדם את הלידה.
ליודלת היתה בטן בצורה מאד שונה...היא נשפחה בצורת דימע כאילו מחוץ לאגן (עוד רגע מגיע עד לברכיים! מרגלית הפתיע את כולנו והשכיבה אותה על הגב!!! אנחנו למדנו תמיד שלא כדאי לשכב על הגב אך...כשהבנתי שמה שהיא עושה זה בגלל הצורה של הטן והמנח של העובר הבנתי את ההגיעון ושאלתי את עצמי בכלל למה לא חשבתי על זה קודם...
היא השכיבה אותה על הגב ובצורה ידנית כואבת אך עם המון המון תמיכה ועידוד..הכניסה את העובר לתוך תעלת הלידה . מדהים!!!! היולדת הרגישה שהוא סוף סוף יורד ונכנס!!! איזה יופי זה היה.
ואז... פקעה מים...ואני בראש שלי, חושבת רגע, למדנו שזה לא טוב...למה לפקוע...אך ברור היה שבלידה הזאת, זה הדבר הנכון לעשות.... היו המון מים, הראש לחץ אך לא הצליח בגלל שהמים הפריעו לו...
עכשיו צירים חזקים צאד כואבים מאד...והינה זה קורה...
היולדת רצתה מאד ללדת בכריעה. היא מיומנת בכריעה ובוודאי יכולה. מרגלית בקשה שהיא תהיה על הגב כדי שהיא יכולה לשמור על הפרינאום...
אם ההחלטה הזאת אני עדיין לא ממש שלמה אך מרוב כבוד למרגלית אני מניחה שגם כאן היא צדקה (בניגוד לכל מה שידעתי עד אתמול).... היא שכבה על הגב ולחצה ולחצה וצרחה ותפסה אותנו חזק (יש לי כחולים יפים איפה שהיא החזיקה אותי)...ולעט לעט הראש יצא (ב6:44)... בלי חתך, בלי קרע...תינוק מקסים, בריא, רגועה... לא בכה ולא היה צריך לבכות שנראה שהוא ערני וחיוני....
ואחרי שחבל הטבור הפסיק לפעום בן הזוג חתך....ועוד לפני שהשליה יצא היא כיסתה קצת את האמא הטריה והמשפחה נכנסה לראות ולבכות מאושר ביחד...
הם יצאו ויצא השליה והתינוק ינק (ערום עור לעור על אמא)...והסוף טוב הכל טוב!!!
מסכנות...לפעמים ככה ולפעמים ככה.
מזל טוב!
אני רק רוצה לציין שכל הצוות בלניאדו...כל מי שפגשנו מהקבלה ועד סוף הלידה היו מקסימים!!! אין מספיק מילים טובות. מרכז הלידה משהו מיוחד אבל העקר.... מרגלית ממט מיילדת בחסד, מלאכית, מדהימה ומקצועית ביותר.
היולדת בשלב בדיוק לפני שמרגלית נכנסה ביקשה עזרה מאלוהים...והינה- הוא שלח לה...שלח לה את מרגלית...
ואני, כמו בכל לידה בכיתי דמעות של ממש... עמדתי בצד כדי לא להפריע כי כבר ממש ממש לא היו צריכים אותי, ובכיתי. ושוב אני בוכה. היולדת הזאת ילדונת שאני מכירה מאז שהיא היתה ממש קטנה. בת משק מהקיבוץ שלי...היום היא אישה- אמא... עם בעל מדהים. הם אנשים רוחניים ומאמינים וגם מהם למדתי המון בלידה הזאת!
איזה חוויה!!



תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
28/5/2005  21:6 אבל הכותרת תטעה מסכנות=מסקנות וסיפור מדהים (ל"ת) - לא קטנוני
28/5/2005  21:21 oops! זה אני עם העברית הנוראית שלי! סליחה! (ל"ת) - marcyg
28/5/2005  21:29 מרסי - איזה סיפור מרגש ומקסים! דותה על השיתוף! (ל"ת) - שירין
28/5/2005  21:43 כן ירבו סיפורים כאלה. מז"ט (ל"ת) - יהודית
28/5/2005  22:4 איזה יופי. כיף שיש צוות כזה מקצועי ואחראי. - איימי
28/5/2005  22:5 מסכימה אתך, אנחנו כל הזמן לומדים דברים חדשים - דליה
29/5/2005  1:10 ולי יש שאלות לגבי הלידה - נועה
29/5/2005  8:45 וואו! איזו לידה! תודה ששיתפת אותנו בסיפורה! (ל"ת) - Um_Netah
29/5/2005  9:19 מקסים ומרגש! תודה על השיתוף... - רוני
29/5/2005  16:44 מרסי יקרה סיפור משגע תודה ששיתפת ! בהחלט פקיעת מים - זהר
30/5/2005  10:3 איזה יופי! שיהיו עוד הרבה לידות טובות כאלו. (ל"ת) - מיכל של איל


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש