הרבה פעמים במהלך השבוע הזה התכוונתי לכתוב את המילים הללו אך זה לא הגיע . עכשיו כן .
רז נולד ביום שישי ה- 17.6.05 בשעה 13.15 או 13:16 אף אחד לא הסתכל על השעון (או שאני עדין צריכה לברר את העניין) במאיר , לאחר מספר שעות בודדות של צירים . לירון שלנו ליוותה אותי, טל (בן זוגי)ואת רז והייתה מדהימה !!!!!!!!!!!!!
אני לא אפרט כאן על הלידה עצמה מכיוון שבעצמי עדין אני לא יודעת את הפירוט המלא שלה אלא רציתי רק לכתוב מספר דברים לעצמי, לטל , לרום, ללירון, לבנות שכאן ובייחוד לרז .
אני חייבת לומר כי אני ממש לא האמנתי כי יש בי את הכוחות ללדת כפי שילדתי , ללא כל התערבויות . כעת אני מאמינה אך לא באמת באמת.
הרבה פעמים בזמן הצירים , בהם הייתי בעולם שלי , בעניים עצומות , כמעט ונכנעתי ורציתי לבקש עזרה אך משהו בי ובאווירה של החדר, טל , רז ולירון עשו את זה שונה, אחרת מכפי שחשבתי ואחרת מכפי שדמיינתי.
ילדתי , התחברתי לעצמי ולכאבים שהיו בי, שאני חייבת שוב ושוב לומר עד כמה הם היו "נסבלים" מבחינתי , עד כמה לא באמת היו כה כואבים ובלתי נסבלים כפי שחשתי בלידה של רום . הפעם הייתי מוכנה וקיבלתי כל כאב בחמלה והבנה שהנה זה עוד רגע עובר ואני עוד קצת שם.
כל הלידה הזו היתה חלום אחד ענק ולו לא היו מפריעים לי בחמש דקות האחרונות אני חושבת שאולי לא הייתי בכלל מתעוררת . אבל התעוררתי ורז כאן.
אז תודה ענקית לבן הזוג שלי, טל, שהיה איתי אז עם רום וכעת עם רז , שמלווה ,מבין, אוהד ותומך היום ומבין כל כך הרבה אותי היום יותר מתמיד. תודה שאפשרת לי להתחבר ולהיות שם בתשדורת שלך שהכל בסדר ושאני יכולה ומצליחה ללדת לבד . תודה על עכשיו על הפוסט הנוכחי בו אתה פה מחבק , מחזיק ומשתדל כל כך למרות כל הקשיים שמסביב ..
תודה לרום , לילד המתוק שלי , עם שמחת החיים והחיוך הכובש, שעזרת לי לעזוב אותך לראשונה ולהביא לך אח מקסים. תודה שהראת לי את דרכי כאם וכאישה שאני איתך מתפתחת וצומחת. אני מאחלת לך ולי המשך נפלא ומוכפל של מה ששיש לנו כיום ואף יותר מזה .
תודה לרז, שהיה איתי כמעט לאורך כל הלידה , שאיפשר לי לחוות אותו ואותי בדרך שונה בה שום דבר לא עניין אותי ולא הטריד אותי , רק אני והוא , לא מוניטור ולא מילים חדרו מבעד הקשר שבנינו כל ההריון וכל הלידה , הפריעו לנו קצת בסוף אבל גם אז הצלחנו להתחבר שוב ולצאת חבוקים ...
לרז אני חייבת לומר משפט אחרון, קיבלתי אותך בשנית ולעולם ביום שישי האחרון שוב לאחר הברית – זהו, אין עוד יותר הפרעות חיצוניות זה רק אתה אני אבא ורום בלי שום מחויבויות! ואיזה כייף לי ששיש לי אתכם הגברים בחיי (למרות התפילה הקטנה שבלב למעט איזון נכוחות בבית)
תודה ענקית ללירון , שלימדה אותי שיעור חשוב בחיים , או לפחות נתנה לי להבין ולהתחיל לפלס את דרכי בתובנות אלה: לוותר על שליטה. לירון לא הבנתי מה אמרת לי באותו יום ראשון שניפגשנו אבל זה הדהד בתוכי הרבה מאוד זמן ונראה לי שהופנם! סמכתי עליך לאורך כל הלידה וידעתי שאת שם לעזור לי לעשות את הטוב וביותר ולהתרכז בעצמי ואת תדאגי לי , לטל ולתינוק שלנו , אמרת לי משהו בסגנון של
" את צריכה להבין שאני שם כדי שאת תוכלי לאבד שליטה , תסמכי עלי שכל שאר הדברים אני אדאג להם , את לא צריכה להתכונן כי את יודעת , את פשוט צריכה לסמוך ולוותר על השליטה וההבנה של מה קורה שם באמת.." . קיבלתי מתוקה והבנתי ושום מילה בעולם לא תוכל להעביר את מה שאני חבה לך בענין זה ובכלל . תודה על הלידה הקסומה שהרבה ממנה שייכת גם לך.
תודה ליעלה שלנו (יעל ) , ששידכה לנו את לירון ובכלל תודה שאת שם חברה שלי , מקשיבה ותומכת כחברה, כאישה וכאימא.
ולבסוף, תודה לכן, שאתן מלוות אותי מזה כשנתיים כאימא לרום וכעת כאימא גם לרז. לא הבנתי מעולם מה משמעותה של חברה נשית עד שהפכתי להיות אימא . אני מוקירה את המקום הזה לעד שנתן לי בית חמים בו אפשר להיות פשוט אימהות ונשים ...
וקטנה לבסוף, איזה ניק חדש הייתן ממליצות לי...
|
תוכן ההודעה:
|
