אחרי הריון ארוך וכבד, נולד תינוק (ארוך וכבד אף הוא...) קצת שונה מהתיכנונים המקוריים (ללדת בבית) אבל יצא לטובה... כמו בכל שנה בראש חודש אדר, פתחנו את ארגז התחפושות, הילדים חגגו, בדקו, התלבטו, בחרו. אני הייתי צריכה לנסוע לחתונה בחפץ חיים, היה לי טרמפ עם זוג שגר קרוב, לקראת הנסיעה הרגשתי התרחשות מסויימת ולא ברורה. התחלתי להתלבט אם לנסוע לחתונה או לא, חברים טובים מאוד שלנו מחתנים את הבת. קשה לחשוב שלא נהיה שם. הם באו מהדרום הרחוק לכל הבריתות שלנו... מתלבטת, משהו דולף שם ולא ברור מה... בסוף מחליטה לנסוע בכל זאת. אבוש יגיע מהעבודה במרכז ישר לחתונה ואני אביא לו חולצה לבנה. איך שמתיישבת במכונית, ציר באורך 50 שניות. ברבע שעה 3 צירים כאלה, ואני שוקלת אולי לבקש מהם לרדת ולחזור הביתה. אבל הבית כל כך הפוך... ממשיכה לנסוע, כל הדרך צירים כל 5 דקות. חושבת שפשוט אפגש שם עם אבוש ומשם נגיע לאילנה. חתונה הזויה במקצת. השולחן שישבנו בו, רובו נשים מבוגרות, הבינו מיד במה המדובר, ועטפו אותי כל הערב בברכות. עם ההתחברות שלי לחתונה, הצירים נחלשים, האור, הקור בחופה בחוץ, המפגש עם אנשים, להיות נחמדה, זהו, נחלש. אז מה, לחזור לירושלים או לאילנה. החלטנו שיהיה לנו יותר רגוע אצל אילנה, וכך עשינו. אח של הכלה הקפיץ אותנו לישרש, בילינו לילה רגוע למדי בצימר, החימום עבד כי היה לי מאוד קר. נמנומים בין ציר לציר, מחליפה תנוחות, מסתובבת, מדליקה נרות, מבערים ושמנים. נותנת לאבוש לישון כמה שעות. ב4 בבוקר מעירה אותו, הצירים מתחזקים, ב4 וחצי מעירים את אילנה. היא שואלת אם יש לה זמן לשתות קפה, ואני "מאשרת" לה. ברבע לחמש היא מגיעה, ממלאת לי את הג'קוזי, אני נשפכת לתוכו ומכוונת את הזרמים על הבטן, מתחילה ללחוץ, עוברים לתנוחות שונות עד שהחמודי הואיל בטובו לצאת ברבע לשבע. מלאך עגול ויפה. נשארנו שם להתאושש ולנוח, בצהריים יעל בכורתי הגיעה לאסוף אותנו, וגם הביאה בגדי תינוק (הרי הגענו לאילנה בלי כלום) וב3 לבשתי שוב את מחלצותיי (שהרי הגעתי עם הבגדים של החתונה) ואיתם חזרתי הביתה. שורה של חמודים מגיעה בשביל בריצה לכיוון המכונית, ואני נשענת על עקיבא (15) בדרך מהחניה הביתה. הבנות הכינו בית מבריק ועגלה לתינוק, הקטנים רואים סרט במחשב, אני נכנסת לישון, ישנה טוווב, כי הם מנדנדים אותו בעגלה שלא יבכה... הברית היתה ביום שלישי שעבר, כרגיל בבית, בפורום של מעט אנשים אוהבים ומפרגנים. ונתנו לו את השם שחיכה לו כבר חצי שנה - נריה.
|
תוכן ההודעה:
|