פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

4/11/2006 14:0 ריש מאת: טבעי ללדת? כותרת: תקציר הפרקים הקודמים - שני אנשים גדולים מהממוצע לא יכולים לעשות תינוקות קטנים. תינוק של 4 ק"ג יכול להוולד בלידה ראשונה ללא צורך במכשירים או בקיסרי אלקטיבי. כל מקרה לגופו (או לגופה, לצורך הדיון) ומי אמר שב' 42 ולא קיבל? בהריון הנוכחי כמעט ורק הבטן גדלה. לא יודעת מה קרה הפעם, אבל גדלתי רק באיזור הבטן, בשליש הראשון אפילו החמיאו לי שרזיתי... גם הפעם היה לי ברור שנגיע למשקל 4 ק"ג ללא מאמץ (או סכרתיות), רק בזכות הגודל הטבעי של שנינו והעובדה שהילד שלנו הגיע בתל"מ למשקל 4 ק"ג... חודש וחצי לפני הלידה ד"ר ויאגרה העריכה ששוב ניגע ב4 + (הערכה שלה היתה 4.200) וטענה שמכיוון שילדתי ענק בלידה הקודמת עד 4.500 לא יעלה הסכין על דל שפתותיהם של הרופאים. ומנגד - היא לא נורא תצטער אם הוא יוולד בשב' 38 במשקל "קל" יחסית לפוטנציאל המלא. החל מכמה ימים לתל"מ התחלנו לנסות ולזרז אותו בכל שיטה אפשרית (נו טוב, למעט דיקור). אפילו פתחתי דיון על הסבלנות ההולכת ונגמרת ועל תינוק גדול אחד ודעתן שמסרב להבין רמזים. זכיתי לעזרה גדולה ולתמיכה לא מוגבלת אחרי אותו דיון ממשתתפות הפורום, שליוו אותי עד לסיומו של ההריון בידיים עמוסות בתינוק גדול ומקסים. אחרי נסיונות כושלים, הגענו למעקב הריון עודף. הבדיקות כולן היו תקינות ויפות, רק אז הגענו אל הערכת המשקל שהיתה בתחילה 5.100 ואחרי הנחה הגענו ל4.700 (נכון לשבוע ללפני הלידה). ההמלצה של הרופא היתה קיסרי מיידי. אני לא הצלחתי להפסיק לבכות. נסענו שוב לשרון קוצר לקחת פורמולה צמחית חדשה (שגם היא כמו כל זירוז עבדה כל עוד ניטלה פסקה ברגע שלא). החלטתי שאת ההפניה הזו אני לא לוקחת איתי לשומקום. מקסימום אגיע ללא הפניה ואשלם. עשינו עוד החלטה, שראשון הוא היום האחרון לנסיונות זירוז בבית. אם אלה לא יצליחו - עוברים לבי"ח משתדלים ללדת לידה רגילה אבל מתחילים להתרגל לרעיון שיש אופציה קיסרית. בלילה הילד פיתח חום וכאבי בטן איומים. וירוס של 5 ימים. ההורים שלי הוזעקו. כשהגיעו, נסענו לבי"ח בכוונה ברורה - קיסרי או זירוז. המצב פשוט לא יכול להשאר כפי שהוא. הילד הזה חייב להוולד. ורצוי עכשיו. הגענו. מוניטור של דוגמן, ללא צירים (כי כמו קודם ברגע שהפסקתי לקחת את התמצית היא חדלה מלהשפיע). הערכת משקל במישוש 4200, בא"ס 4280. סבירה מאוד מבחינת היכולת ללדת גודל כזה... וכמובן שמוצעת לי אופציה קיסרית, אם רק ארצה רק כי התינוק גדול... הסברתי שילדתי כבר תינוק במשקל 4 ק"ג, ושהשלב הכי קל עבורי היה צירי הלחץ, הילד פשוט החליק החוצה ב3-4 לחיצות. שאני לא סכרתית, ושאם יביטו על האבא ועלי יבינו שהמשקל הזה הוא חלק ממימד האורך (כי כך נולד הקודם ארוך וכבד) יותר מרוחב. החליטו על בדיקת סקר סוכר מחודשת, רק כדי להיות בטוחים. עברתי גבולית-תקינה 130. ביקשו שאבצע העמסה מלאה. למרות הסבל הנורא עבורי הסכמתי. הבהרתי לצוות שאם קיים חשד שמדובר בעובר גדול בשל סכרת לא מאוזנת נכנס מיידית לחדר ניתוח (ולכן גם הארכתי את הצום עד לקבלת תוצאות מלאות). התוצאות היו תקינות. מאוד תקינות. רק אחרי קבלתן התחלנו בזירוזים. התחלנו במנה אחת של ג'ל שיצר צירים סבירים. אחרי יממה הם נמוגו. המשכנו במנה משודרגת של ג'ל שיצרה צירים יותר משמעותיים וגם הם - התאדו. תוך כדי עברתי פעמיים סטריפינג ובסוף הגענו לפתיחה של 3 בקושי... עברתי לחדר לידה לקבלת פיטוצין. שלא ממש קידם את הלידה. אחרי 8 שעות של פיטוצין - חזרתי למחלקה. כולן סביבי כבר קיללו את מר גורלן ותוך שניות נשמעה צווחה של תינוק חדש ורק אני במשחק המטופש הזה שכלל זירוז וכבוי זירוז... היאוש היה חברי הטוב, בשלב הזה. שבועיים קודם התחלנו לזרז באמצעים אלטרנטיבים וגם שם אותו מופע איימים - צירים נוצרים לזמן מה ונעלמים כלא היו כשמתפוגגת ההשפעה. לא רציתי לאכול, לא רציתי שומדבר למעט ללדת. קבענו שביום שבת בבוקר נבדוק אם חל שינוי. שבת בוקר - לא היה שינוי קיצוני. תנאים גבוליים לפקיעה. הלכנו שוב לחדר לידה. התחלנו שוב עם פיטוצין. שום התקדמות במשך שעות. החלטתי שאני מחכה למיילדת מיום האתמול ולא פוקעת את המים. הרופא לא היה זקוק להסברים והבין לבד. היתה לי תחושה שהצוות מבין שבאתי ללדת ולא להתנתח. שאני יודעת מה אני רוצה ומה אני עושה. למרות שרשמית קיבלתי את המשפט המעצבן "המלצת המחלקה במצבך היא ניתוח קיסרי" עדיין לא הרגשתי שלוחצים עלי להכנס לחדר ניתוח. צירים סדירים ולא מאוד כואבים (נו טוב, אחרי שבועיים וחצי של צירים פיטוצין יכריע אותי?). תנאים סבירים לפקיעה. 14:30 פוקעים, מים צלולים זולגים. אחרי כמה דקות התגברות מבחינת עוצמת הכאב אבל עדיין נסבל (מחוברת לטנס ללא משככי כאב אחרים). המיילדת שחיכיתי לה מעבירה אותי לכדור פזיו. כל ציר מתגבר ועימו שפריץ מים שמקבלים גוון צהבהב. אין לחץ מהמקוניום הדליל. הניטור עדיין יפה ואני מפעם לפעם שותה עוד שלוק תירוש שההוא בבטן לא יחליט על מצוקה זמנית. החלטתי עוד לפני שגם אם לא יכאב לי אקח מסכה. באיזשהו שלב הבנתי שכל עוד המוח שלי עובד מתכבים הצירים. זה היה שלב שבו הרגשתי שזה יהיה זמן טוב לעבור למיטת הלידה. לא הצלחתי להחליט מתי לעבור ושוב ציר, המסכה עדיין לא מוכנה. המיילדת עזרה לי לעמוד ובזמן ציר הניעה את האגן שלי בעדינות, קצת כמו שמנפים קמח במסננת גדולה. הציר עבר מצויין. ביקשתי שתדריך את האישלי ועברתי עוד ציר-שניים בעמידה תוך כדי תנועה. המסכה מוכנה. עברתי למיטה שהפכה לכיסא, כדי שיהיה לי יותר נוח. החצי לקח אחריות על הטנס ועל המסכה. המיילדת ביקשה רשות לבדוק. התקדמתי, 6 ס"מ טובים. ויצאה מהחדר. המסכה היתה בדיוק מה שהייתי צריכה, כנראה. הרגשתי שהלידה מתקדמת ביקשתי מהחצי להזמין את המיילדת לבדוק אותי והוא מדקלם לי את המנטרה "את אחרי פקיעת מים כל בדיקה יכולה לגרום לזיהום". בסוף (כנראה שדיי מהר, כי אני אבדתי את תחושת הזמן) הוא קרא למיילדת שבדקה והכריזה 10 ס"מ. ויצאה. לקח לי זמן להבין שאני כבר בצירי הלחץ. להבדיל מפעם שעברה לא היה שום שלב מעבר, שום הפוגה. אני זוכרת שאמרתי "צירי לחץ" האיש החזיק את המסכה עד סוף הציר והוציא ראש דרך הדלת לקרוא למיילדת. המיילדת הגיעה. אמרתי משו על שמן שקדים בשקית, אמרה שיש לה. הוציאה את המספריים, כפפות ושלחה יד לכיוון שמן השקדים ואז הבינה שאין סיכוי להגיע למי מהם. לבשה כפפות ותוך שתי לחיצות קצרות התינוק היה בידיים שלה. ארוך כאחיו, קצת יותר עגלולי (בכ"ז קיבל שבועיים עודפים בבטן). מכוסה בשכבה דקה וחלקית של וורניקס לא מקומט ו"זקן". כנראה שהיה זקוק לעוד זמן בטן הזה. הרופא שנקרא לחדר לידה הציץ וראה את התינוק בידיה של המיילדת והבין שהכל כבר מאחורינו. לא היתה כל בעיה להוציא אותו, הוא פשוט החליק החוצה בקלות. נקרעתי מעט, אבל לטענת המיילדת חתך היה מוציא אותי ביותר תפרים מאלו שבקרע הספונטני. מכיוון שרוב הלידה עברה בתנועה ובישיבה, לא היו בצקות והרגשתי יחסית טוב אחרי. הרבה יותר טוב ביחס ללידה הקודמת. קיבלנו שעתיים של חסד בחדר הלידה החשוך שלנו. אח"כ הועברנו למח' ולתינוקיה. החלק ההוא היה פחות מוצלח. הגעתי לחדר בדיוק בשעות הביקור. היה זוועה. רציתי הביתה. אח"כ אישרתי בדיקות לתינוקות גדולים (סוכר ועוד משו שהדחקתי את שמו) - בדיקת סוכר תקינה, השניה לא. נכנסנו לסרט שכלל עירוי לדילול הדם במשך יממה, עצירת הנקה ל18 שעות. גם כאן באו לעזרתי נשות מקצוע שמחוברות לפורום אמנות הלידה ושכנעו את הרופאים לשלב הנקה בהקדם האפשרי, למרות העירוי. אינני רואה בסיפור לידה שלי מודל שלאורו ***כולן*** יכולות ללדת תינוקות של 5 ק"ג בקלילות. כמו שקיים הסיפור הזה, האופטימי, יש מקרים בהם תינוקות קטנים יותר עלולים להתקע. הסיכון קיים תמיד, אבל כפי שאמרתי גם בקיסרי קיים סיכון, בעיקר אם לא מדובר בהריון אחרון ובסבירות גבוהה לתינוק גדול נוסף בהריון הבא. לכל אורך הדרך השתדלתי לחיות בשלום עם האופציה של חדר הניתוח, לא הייתי לוקחת סיכון אם היו הוכחות לסכרת או למצוקה עוברית. הילד הזה חשוב מכדי לאבד אותו בגלל עקרונות. אני שמחה שעברנו בין המצרים בשלום. שנפגשנו שלמים ובריאים. שיכולנו לעמוד בקשיים שעמדו לפנינו. המיילדת, אגב, הבטיחה שבלידה הבאה שלי גם אם לא תהיה במשמרת תשמח אם יזעיקו אותה מהבית. :). רוצה להודות לכל מי שליוותה אותי בדרך - למי שהרימה טלפונים, בררה, דאגה, התפללה לשלומי, ארגנה פשטידה מצויינת לאחרי הצום, האירה הארות שקידמו אותנו לצירי הלחץ, הרגיעה והיתה שם בשבילי. תודה גדולה לכל מי שפגשתי בדרך - רופאים, אחיות ומיילדות שהאמינו בי ושאפשרו לי להגיע לחדר לידה ולא לחדר ניתוח. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 4/11/2006  15:18 כמה חיכיתי לספור הזה.... - גילי אבישי 4/11/2006  15:39 ריש יקירה - annat 4/11/2006  16:31 כל הכבוד לך ומזל טוב. - ורד של איתי 4/11/2006  16:34 ריש יקרה - יסמין 4/11/2006  16:43 מזל טוב, הרבה אושר ושמחה. (ל"ת) - מיריתי 4/11/2006  17:35 וואו ריש, יצאתם גדולים! - קרן 4/11/2006  18:18 מזל טוב !!!!!!!!!! - טובה קראוזה 4/11/2006  18:27 ריש יקרה - עוד שין 4/11/2006  20:24 אוחחח... תאווה לעיניים. כולך. - ליאתיתי 4/11/2006  20:56 מ-ז-ל ט- ו- ב !!!!!!! שתגדלו אותו בנחת, בריאות ואושר. (ל"ת) - לימורית 4/11/2006  20:59 מזל טוב - תיתי רופאת שיניים 4/11/2006  22:15 מזל טוב ריש יקרה - מאיה של אופק ומעוף 4/11/2006  22:23 ריש יקרה, בהחלט כן, טבעי ללדת. - ענבר 4/11/2006  23:46 עד שמישו יתעורר וידרוש את מנת האוכל שלו - - ריש 5/11/2006  5:29 ריש יקרה - את אכן גדולה מהחיים. - גלה 5/11/2006  6:59 שוב מזל טוב ענק - לי 5/11/2006  7:51 ואו, כמה חיכתי לזה! שתזכו לגדל אותו בנחת, ובקלות. הרבה הרבה אושר! - טלי תקומי 5/11/2006  8:7 ריש יקרה- - לל 5/11/2006  8:13 מזל טוב, שתהיה החלמה קלה והרבה אושר (ל"ת) - אסנת גלבוע 5/11/2006  8:40 וואו!!! - נתי 5/11/2006  8:52 מזל טוב ריש! מה זה המסיכה הזאת? הכוונה לגז צחוק? (ל"ת) - אירנה 5/11/2006  8:52 לענקית מכולם :) ולענק מכולם :) המון מזל טוב! (ל"ת) - מיכל של נועה 5/11/2006  9:13 את ענקית! - Um_Netah 5/11/2006  9:47 וואוו ריש - רונה 5/11/2006  10:7 וואו. מדהימה אחת! - מיכל של איל ויסמין 5/11/2006  11:43 לא הרחקנו עד אס"ה - ריש 5/11/2006  23:18 גדולים מהחיים כבר אמרנו? שיהיה רק טוב! (ל"ת) - maia 7/11/2006  23:56 ריש - רותי קרני הורוביץ

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש