פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
20/5/2007 11:21 עדי כספי מאת:
סיפור הלידה של יפתח
כותרת:
שלום לכולן,אני משתתפת לא קבועה ולא מאוד אקטיבית בפורום שבה לכאן עם לידה שלישית שהנה סיפורה....
ב19 לאפריל 2007 ראש חודש אייר בשעה ארבע וחצי אחר הצהריים יצא לאויר העולם בנינו יפתח,אח למאיה ונגה.
ואיפה מתחיל סיפור לידה-בצירים?בצירים המוקדמים?בחודש התשיעי?בהכנות ללידה ?...
נראה לי ששורשיו של סיפור הלידה של יפתח נטועים בסיפור הלידה של נגה שהייתה לידה מאוד מהירה וקשה בחוויה שלי – גם בשל המהירות שבה התרחשו הדברים ובעיקר בגלל יחס הצוות ותחושת המאבק.
(הנה הסיפור המלא-http://www.leida.co.il/message.asp?qt=29657)
כך שכאשר נכנסתי הפעם להריון היה לי ברור שאני עושה את כל מה שביכולתי כדי שזה יהיה אחרת הפעם- קודם כל החלטנו שנעזר בתמיכתה של דולה בלידה-פגשנו את דנית המ-ק-ס-י-מ-ה מפרפרים בבטן בחודש השביעי והחלטנו שהיא תלווה אותנו בלידה –עלתה השאלה אם זה כדאי הרי ילדתי כל כך מהר ובודאי זו תהיה גם לידה מהירה – אולי היא בכלל לא תספיק להגיע- ובכל זאת החלטנו שהביטחון שזה נותן לי שווה גם את הסיכון שבסופו של דבר היא לא תהיה-מה שבדיעבד לא היה צריך להיות שיקול כי הלידה הזו הייתה ארוכה ...
בעזרתה של דנית ומהמלצות נוספות החלטנו שאלד הפעם בעין כרם שמבין בתי החולים בירושלים הגישה שלו היא הכי מכבדת את היולדת.
בעקבות הקרעים והתפרים הכואבים שהיו זכורים לי מלידתה של נגה רכשתי את האפי נו והתאמנתי איתו באמונה שהאימון יוכל למנוע הפעם את הקרעים.
כך התכוננו ללידה אחרת ....
במהלך החודש התשיעי היו כמעט כל יום המון צירים למשך שעות שהיו חלקם גם סדירים, מכייון שאת נגה ילדתי כל כך מהר כל פעם כזו הכנסנו את כל העולם לכוננות (ופעם גם הגענו לעין כרם לשוא) עד שהבנתי שכנראה הגוף מאותת לי משהו, על הפחד והקושי... הקשבתי,התחברתי למקומות האלה ועשיתי לי מעין הכנה רוחנית-רגשית ללידה. אחר כך היו כמה ימים שקטים ואז ב 11 וחצי בלילה שלפני התאריך המשוער התחילו צירים, שנהיו יותר ויותר צפופים,שוב לאור הנסיון עם נגה החלטנו שאין מה לחכות יותר מדי בבית , קראנו לבת הדודה הנהדרת ששמרה לנו על הילדות וקיווינו שהפעם אנחנו לא מזעיקים אותה לשווא... הודענו לדנית והגענו לעין כרם בשלוש בלילה.איך שנכנסנו לקבלה נפסקו הצירים...
משהו באור בקולות המוניטור ובאוירה הכללית השתיק אותם... הייתי בפתיחה של שלושה ס"מ ונשלחתי להסתובב... חיפשנו פינה שקטה ומצאנו פינה חשוכה באיזור הקניון של עין כרם... שם ישבנו שלושתינו, מנסים ליצור בועה שקטה,בחלק מהזמן עשיתי מדיטציה לתת לי להתחבר לתחושות שעוברות בגוף , בכל ציר אני נשענת על נדב ודנית תומכת בי בגב , בפעם הראשונה שאמרתי-כואב כואב... דנית אמרה-פותח פותח פותח וברגע שהיא אמרה את זה עשיתי את הסוויץ פחות התייחסתי לכאב ויותר לעבודה שהוא עושה,לפתיחה, קראתי לבן המתוק שלנו שיבוא ויפתח, ולגוף שלי להפתח בשבילו...ובכל ציר קראתי בוא בוא בוא תפתח תפתח תפתח תרחיב תרחיב תרחיב...גם פה דנית דייקה אותי באיזשהו שלב ויעצה לי לדבר גם בלשון הווה –פותח מתרחב... דיברנו על מוזיקה ועל זה שלמרות שהייתה לי כוונה להכין דיסק ללידה זה נעזב באיזשהו שלב, דנית סיפרה על לידה מסויימת ושיר מסויים שבכל ציר הם הריצו להתחלה שלו, ובשלב זה קצת שרנו אבל דווקא לא בזמן צירים.
האור עלה וחזרנו להיבדק- יש התקדמות אבל לא מספיקה-תחזרו להסתובב...
בשלב זה פגשתי את ד"ר נילי ינאי הרופאה שאצלה עשיתי מעקב הריון שגם היא בדקה אותי ואישרה שיש עוד זמן- הצירים לא היו ממש סדירים אבל חלקם מאוד חזקים ארוכים וכואבים (לפעמים היה נראה לי ששלושה צירים התחברו להם יחד...)
הלכנו לאכול ארוחת בוקר... אכלתי די בתיאבון ומצב הרוח היה מצויין- כן,עוד לא הייתי ממש בלידה..
אחר כך חיפשנו לנו פינה שקטה ברחבי בית החולים והגענו ללובי של מחלקת יולדות ששם לא היו הרבה אנשים... ישבנו ואני עשיתי מדיטציה, תוך כדי עלו לי שירים והתחלתי לשיר בהתחלה בשקט אחר כך בעוצמה... שרתי בזמן הצירים ובהפוגות וזה היה שלב שלא כל כך הבחנתי בין ציר לציר והייתי ממוקדת בשירה-שירי תפילה שפשוט באו-
ממעמקים
קראתיך יה
אלי תשמע קולי
תשמע תחנוני
אלי תשמע קולי
תשמע תחנוני
וגם-
אלי אתה ואודך
אלוהי ארוממך
אלי אתה ואודך
אלוהי ארוממך

ושיר של גרוניך-
יהי הכל שייך לכל
שיוכל להיטיב עמו
שיוכל להיטיב עימו
הילד לאישה האימהית
למען יגדל
העגלה לעגלון הטוב
למען ינהג בה היטב
והאדמה למשקים אותה מים
למען תתן פריה בעיתו.

שאגב כמה ימים לפני הלידה נזכרתי בדיסק הזה שלו ונורא רציתי לשמוע אותו אז קניתי לי אותו ושמעתי מספר פעמים והנה בלידה הוא עלה לי ועזר...

בשלב הזה דנית אמרה לי שנראה שאני מתמודדת טוב בעצמי ואכן הרגשתי שעצם הנוכחות שלה ושל נדב עוזרת לי לעשות את העבודה שלי כך שישבנו על הכורסאות של הלובי-הם מנמנמים לצידי ואני במדיטציית שירה שכזו....

אחרי בערך שעתיים כאלו שהצירים מתגברים חזרנו להבדק-חדר הלידה היה מפוצץ כך שחיכינו ובינתיים עוד צירים חלקם מאוד חזקים מאוד רציתי להכנס למקלחת אבל חדרי הלידה תפוסים-ופתאום הצירים מאוד מתחזקים המיילדת בקבלה אומרת שהיא בכלל לא בודקת אותי נראה לה שתיכף אני יולדת בקבלה... אז קיבלתי חדר עם המיילדת המצויינת מיכל שהייתה מאוד נחמדה וקשובה, אבל בבדיקה נראה שבכל זאת יש עוד זמן...קצת התייאשתי אבל דנית כל הזמן אמרה לי שיש כל הזמן התקדמות ולכל לידה יש את הקצב שלה...
דנית גם יעצה בשלב הזה להפחית את האמירה לפתוח לפתוח ולהוריד קצת ממני את האחריות על הפתיחה והיה משהו מאוד נכון באמירה הזו כי באמת היה שלב שהמנטרה הזו כבר לא עזרה אלא יצרה אצלי לחץ.
לצורך המוניטור שכבתי והצירים פחתו... זה מדהים איך הגוף יודע מה טוב לו ומצליח במצב שלא טוב לא לשנות את הקצב גם בתהליך שלכאורה לא ניתן לשלוט עליו...
אחר כך ירדתי למקלחת ושם הצירים הלכו והצטופפו והתגברו-נדב נכנס איתי החזיק אותי בעמידה הזרם עלינו ובכל ציר אני נשענת עליו בחוזקה עם הגב -ממש עזר כנגדי...
בשלב הזה בכל ציר שאגתי כמו לביאה... תחושה של עוצמה שמשהו ענק קורה לנו ושאני עטופה תמוכה ואהובה...
יצאתי מהמקלחת ופתאום התמלאתי בפחד מהכאב- אמרתי לדנית אולי אני אקח אפידורל והיא שאלה למה אמרתי כי כל הזמן מציעים לי היא שאלה אם בגלל שעכשיו הכאב לא נסבל או בגלל הפחד מהכאב שיבוא
ידעתי שזה הפחד מהכאב שיבוא והיא הציעה לי להתמקד במה שעכשיו.
אבל אז חזרתי למוניטור שהיו בו ירידות דופק וכבר לא יכולתי להכנס למקלחת...
ניסיתי להעזר בכדור שלא היה לי נוח עמדתי וקצת התנוענעתי הצירים בשלב הזה היו כואבים מאוד,היה קשה לנסות ולהתמקד בחיובי , הצירים היו נורא צפופים ורק רציתי הפסקה...
שוב דנית המדהימה מיקדה אותי ואמרה לי לנוח בהפוגות גם אם הן של חצי דקה אז השתדלתי לחוות את הרגע ולהפריד בין ציר למנוחה.
החלפת משמרות וקיבלתי את ננסי-מיילדת מצויינת בגישה טבעית שכשנכנסה ועמדתי שאלה אם אני רוצה שהיא תקבל את הלידה בעמידה- היה נראה לי שלא יהיה לי כח לעמוד על הרגליים וללחוץ אז העדפתי להיות על המיטה
ננסי אף בדקה אותי בעמידה וראתה שיש התקדמות ואני קרובה לפתיחה מלאה אני מתחילה להרגיש גם שילוב של לחץ עם הצירים ועליתי על המיטה עמדתי על הברכיים נשענתי על המשענת של המיטה (המורמת) ואז ציר אחד ופתאום המים פקעו והשטף הזה היה כל כך נעים משחרר ומבשר... (כל כך שמחתי שלא פקעו לי אותם באופן מלאכותי כי היה משהו כל כך נעים בצורה הזו שהם שטפו אותי)
אבל בשלב הזה כשצירי הלחץ לפני נסגרתי,לא היה לי כח ללחוץ פחדתי נורא מקרעים ומהכאב האדיר...
בשלב הזה דנית הסתכלה לי בעיניים אמרה לי שהגיע הרגע שכל כך חיכיתי לו שעוד מעט אני אחזיק את הבן שלי אוכל לראות אותו ולהרגיש אותו ולהניק אותו כמו שאמרתי שאני רוצה כמה שעות קודם...
ננסי עזרה לי למצוא תנוחה נוחה לי – נשכבתי על הצד כשאני מחזיקה בעזרת סדין את הרגל העליונה נדב לצידי מסתכל עלי ולחצתי והנה הבן המתוק שלנו יצא, החזקנו אותו הנקתי אותו, אושר גדול...
לשמחתי הרבה לא היו קרעים כלל- אם בזכות האפי נו , אם בזכות ההקשבה והכבוד לקצב של הלידה ובזכות ננסי שהיא מיילדת מעולה.
הלידה הייתה בהחלט חוויה מתקנת, כן,לידה של 17 שעות יכולה להיות חוויה מתקנת לכזו של שעתיים-מה שאומר שחווית הלידה ממש לא קשורה רק באורכה...
וכנראה שהיה הרבה מה לתקן אז זה לקח את הזמן...
גם הפוסט הרבה יותר קל אחרי חוויה טובה וללא התמודדות עם תפרים , ההנקה נפלאה וגם המעבר משניים לשלושה בעיני יותר קל משני המעברים שהיו קודם...
בברכת לידות מתוקות(ואני מצטטת כאן ברכה שקראתי לא זוכרת למי לתת את הקרדיט אבל נראה לי ברכה מצויינת)
עדי




תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
20/5/2007  11:27 תוספת קטנה... (ל"ת) - עדי כספי
20/5/2007  11:35 והנה עם תוכן - עדי כספי
20/5/2007  12:2 מרגש.מקסים.מעלה דמעות. מגיע לך כזו לידה והבראה קלה. מזל טוב עדי! (ל"ת) - נויה
20/5/2007  12:32 עדי יקרה ומדהימה, מלא החופן מזלטובים, - הללי
20/5/2007  14:21 מרגש ומקסים ממש - בהצלחה עם יפתח (שם מקסים) ובפוסט (ל"ת) - עדי
20/5/2007  15:38 יפה לכם! והארה משלי לכל הקוראות - גילי אבישי
21/5/2007  5:41 וואו - מאוד הרשימה אותי היכולת שלך להתמודד עם הכאב. - גלה
21/5/2007  10:15 נהדר, פוסט קל ושפע חלב, ברכות לכולכם! (ל"ת) - עוד שין
21/5/2007  10:46 איזו התרגשות! כל הכבוד לך (ל"ת) - סמדר
21/5/2007  23:39 עדי יקרה, ברכות - רותי קרני הורוביץ
23/5/2007  16:20 תודה לכל המברכות וגם משהו על תיקון חוויות - עדי כספי
24/5/2007  2:34 מזל טוב, עדי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! - נעמה
24/5/2007  9:12 תודה נעמה!! - עדי כספי


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש