שלום לכן בנות.
אני נעמי, סבתא לנכדה מקסימה בת חודשיים. זו הנכדה הראשונה שלי מבני הבכור, בן 40 .
נכדה שלקח הרבה זמן להביא לעולם לאחר 5 שנות טיפולי פוריות.
כלתי עברה המון טיפולים ולבסוף יצאה הנסיכה הקסומה אלא שעכשיו אני מבחינה באיזושהי בעייה ולא יודעת כיצד או עם מי לשוחח ובטח שלא אמרתי לבני או לכלתי שמא יעלבו או לא יודעת איך יגיבו.
התינוקת יונקת מאימא שלה וקשורה אליה מאוד והבעייה שאני רואה היא שהיא לא יוצרת קשר עין עם אף אחד מלבד אימא שלה. כשמישהו אחר מלבד אימה שלה מרים אותה אז היא לא מסתכלת עליו בכלל ואפילו מפנה את הראש, סוגרת אגרופים ומקשיחה את הגוף שלה.
לפעמים גם בוכה למראה מישהו אחר.
הזוג, שלהם זה ילד ראשון אין לו מושג מהי התפתחות תקינה של תינוק ולכן זה לא נראה להם מוזר.
יש לי חברה שגם היא סבתא ולה נכד בן 4 חודשים ולא אחת ראיתי אותו כשהיה בן חודשיים. הוא בהחלט יצר קשר עיין עם אחרים, נתן שירימו אותו ונראה חברותי. הנכדה שלי לא.
וזה מדאיג אותי ואני לא יודעת איך או מה לומר לזוג שיילכו להתייעץ עם רופא כי אני חוששת שהם יעלבו.
לא יודעת איך כלתי תגיב אז חשבתי לומר רק לבני אבל אני חוששת.
בשבוע שעבר כלתי הלכה לבדיקת התפתחות בתחנה לבריאות המשפחה ושם ערכו לתינוקת בדיקת מעקב אחרי חפץ ולטענת האחות שבדקה הכל תקין.
התינוקת אכן מתמקדת בחפצים אבל לא באנשים.
האם יש מקום לדאגה או שמא אני סתם איזו סבתא פולנייה נודניקית ?
נכון שאתן לא סבתות אבל אתן אימהות לילדים ואני פונה אליכן , אימהות טריות ---האם התנהגות של התינוקת טיבעית?
תודה.
סבתא נעמי.
|
תוכן ההודעה:
|
