|
20/9/2008 22:32
|
אישה
|
מאת:
|
תגובה נסערת למאמרה של רותי בנושא השדיים בניוזלטר האחרון, תגובות כאן או בדף הקודם בו פורסם יתקבלו בברכה.
|
כותרת:
|
האם רק אני רוצה לצעוק "המלך עירום" למקרא המאמר על השדיים??
אני קוראת את המאמר של רותי על השדיים ואני רוצה לצעוק "מה"?? על מה את מדברת? אני הראשונה שתאשר את הקשר בין התנהלות גוף ונפש בריאים ובין התפתחות מחלות. אבל מפה ועד השוואת הממסד הרפואי והמודעות לגילוי מוקדם הדרך ארוכה כמו המרחק שבין ריקוד מזרחי עם גדילים לבין גסיסה מסרטן השד! (נא לקרוא את כל המאמר כדי להבין את הדימוי).
אין שום סתירה בין מודעות, ניהול אורח חיים חיובי ובריא ובין מודעות לבדיקות תקופתיות. אותה הבדיקה התקופתית ומישוש השדיים לצורך בדיקה אישית הם אלה שהצילו את חייה של אימי ושל אלפי נשים בארץ ובעולם מהתפתחותה של מחלה נוראה זו. ובל נשכח שמעבר לכל אלה ישנו הגורם הגנטי-
ישנם נשים (וגם גברים!) שנושאים בגופם את הגן שעלול לגרום למחלה, גם אם גופם חווה מישושים, אהבה וריקודי בטן. גילוי מוקדם, אם כך, איננו קללה והוא לא סותר את שנאמר במאמר. זה חוסר אחריות להמליץ על מודעות ועל יכולות ריפוי ספונטניים ולבטל את עניין הגילוי המוקדם. האחריות על חיינו לא מספיקה כשאנו חיים בעולם מלא בזיהום אוויר, מלחמות, שנאה, אדמה מורעלת ושאר מזיקין אחרים אשר ידם במחלת הסרטן ובמחלות אחרות.
אני ,באופן אישי, מעולם חשתי שבמעשה האהבה של בן זוגי בשדי היה מין הגישוש והבילוש אחרי גושים, השדיים שלי הם גם מקור הנאה, גם אוכל לתינוקי, גם חלק מגופי הפזיולוגי, הריגשי אבל גם.. סיכוי להתפתחות מחלה בעלת סטטיסטיקה גבוהה.
אז מה? אם יש לי מאהב נפלא, אני נמנעת מחלב ודבש, אני גאה בשדי ומתנהלת בחופש, הנקתי את כל ילדי- אזי עלי להמנע מבדיקה תקופתית?
האם לא נעשתה במאמר הנ"ל השלכה והכללה הזויה, חסרת אחריות ומופרכת?
אני מאוד מעריכה את האתר, את הפורום ואת רותי אבל הפעם השאיפה לאלטרנטיבה, לטבעיות ולריפוי ספונטני (כיצד נרפא אם לא זיהינו בעיה?) עברו כל גבול וגרמו לי למורת רוח כמוה לא חשתי מזמן.
בברכה
אישה בריאה, מודעת, נאהבת אך נשמרת.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
