19/2/2002 16:22
|
מירי
|
מאת:
|
אני ושגיא-סיפור אהבה לידה בהמשכים, ההקדמה
|
כותרת:
|
יקירותי-אהובותי כל כך התגעגעתי אל הפורום והתמיכה שלכן הנה אני מנצלת שתי דקות של מנוחה אחרי שבוע וחצי של סחרור חושים קודם כל: תודה לאל שגיא נולד, כלומר החליט להגיח החוצה יום רביעי 6.2.02 חוץ מזה הלידה כללה כמעט הכל: יותר מ12 שעות התחלה עם מי שפיר 9 (כן כן במקום 90 נורמלי...) שעה 13:00 המשך עם פיטוצין עקב כאבי תופת מהפיטוצין = ניטרוקס (פעם ראשונה בחיים שלי שהייתי בהיי) אחרי שלוש שעות מעבר לאפידורל ואני חייבת לציין שבמהלכן ידי של המשפחה החליט לבקר בחדר לידה אחרי שהיה בטוח שכבר ילדתי וגם חמותי קפצה לבקר ....ונשארה!!! ב01:0 אחרי תקיעה בפתיחה של 5, הוחלט קיסרי!! הרופא שאל אותי אם אני מוכנה ולתומי עניתי לו לא!!- והוא בנונשלנטיות עונה לי טוב אז עוד כמה זמן את רוצה לחכות? ואני עונה - שעה (בצחוק!!!, לבינתיים בן זוגי על גחלים ואימי משתגעת ) והוא עונה בסדר ותאמינו או לא אבל אחרי שעה החלה פתיחה!!! הבעייה היתה שבסוף כל ציר הדופק של שגיא ירד..והקיסרי עלה שוב... ולבסוף בשעה 06:00 אחרי פתיחה מלאה שגיא הגיח עם ואקום אחרי שלוש לחיצות (הואקום נעלם אחרי 3 ימים) וחתך של 7 תפרים שמתאחים ומגרדים בעודי כותבת וחבל טבור מסביב לצוואר ומצוקה נשימתית שבעתייה הוא נשאר עוד שלושה ימים בפגייה אחרי שאני השתחררתי- מה שגרם לי להתנהג בבית כמו נמרה בכלוב עד שבעלי השתגע, לקח חופש והיה מסיע אותי לפחות 3 פעמים ביום לפגייה. בסוף הוא השתחרר והגיע איתנו בריא ושלם- לקנאת כל אחיות הפגיה שאהבו אותו כיוון שלא היה פג, ולכן היה עירני ושקט. ביום שישי היתה הברית ואני חייבת לציין לשבח את שי עובד ותסלחו לי אם אעשה זאת בהודעה נפרדת. ועכשיו המלאך הקטן שלי ישן, הסבים והסבתות ששניהם קיבלו נכד ראשון מתרגשים כמו יבחושים מעל ביצה ואנחנו שנינו מקבלים ה-מ-ו-ן תשומי נשיקות לכולכן ואני מקווה שכולכן בסדר גמור בי מירי
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|