8/2/2001 17:35
|
דיאנה
|
מאת:
|
ילדתי ביום שלישי בערב
|
כותרת:
|
ילדתי במשגב לדך - הצלחתי להגיע לשם למרות כל החששות... הלידה התחילה בירידת מים ביום שני ב 2 בלילה. לאחר 16 שעות, כשהלידה לא התקדמה מספיק מהר, הרופא המליץ על זירוז מחשש שיתפתח זיהום. הסכמנו לזירוז בלב כבד, למרות שמאד רציתי לתת ללידה להתפתח מעצמה. לאחר הזרוז התחילו צירים חזקים מאד. לא הרגשתי כאבים כי ביקשתי אפידורל ביחד עם הזרוז. בעלי שם לב לכך שדופק העובר יורד דרסטית או אפילו נעלם עם כל ציר. הרופא שבא לראות במה מדובר אמר לאחר מספר דקות של צפיה במוניטור שהתינוק צריך להיות בחוץ עכשיו. הוא נתן הוראה להתכונן לניתוח קיסרי דחוף. אני מתחילה לבכות. המיילדת משכנעת אותו לבדוק אם אפשר ליילד ללא ניתוח. הוא בודק ומוצא שאני בפתיחה מלאה ומקל את רוע הגזרה מניתוח למלקחים. תוך מספר דקות הילד נשלף החוצה עם המלקחים. רופא הילדים בודק אותו ומאשר שהכל בסדר איתו. אני שוב בוכה, הפעם מהתרגשות והקלה. אני מביטה בבעלי, נבוכה מהבכי, ורואה אותו עם עינים אדומות... מה שנקרא, מצא מין את מינו. בקיצור, לא הלידה שעליה חלמתי, אבל העיקר שהכל נגמר בשלום. הצוות במשגב לדך היה פשוט נפלא - המיילדת מאירה וייס וגם כל הרופאים והאחיות בחדר לידה, במחלקת יולדות ובתינוקיה.
תודה לצוות הפורום ולבנות על התמיכה במהלך ההריון. במיוחד לאילנה על התשובות המרגיעות.
בהצלחה ולידה קלה לכל ההריוניות.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|