פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

3/5/2002 20:16 מירי מאת: סיפור לידה מלא ומתיעצת-ממש ארוך סליחה כותרת: בעבר רשמתי את הסיפור בקצרה היום פעם ראשונה אני אוזרת אומץ לסיפור המלא-גם יש לי זמן כי הקטן בן 3 חודשים צופה במשחק עם אבא. אז ככה: שגיא נולד בשבוע 41 ו4 ימים אחרי חודש תשיעי מתיש במיוחד בשבוע שלפני הלידה עשיתי US של הריון מתקדם והרופא השרלטן אמר לי: בואי נבדוק אותך ו..נעשה לך סטריפינג. למזלי שמעתי מהאתר מהוא ההליך ולכן סירבתי בתוקף ואמרתי לו-אתה לא הרופא שלי , אין לך קליניקה וזה לא בית חולים ולכן לא!! אז הוא "נעלב" ואיים עלי באישפוז בבית חולים שכמובן ארך 20 דקות ושחרור הביתה וכך לפחות יצא לי להכיר לפניא ת חדר הקבלה ואת המיילדות. שבוע אחר כך נקבע לי שוב תור למכון הUS ואני עשיתי לשגיא שיחת ועידה בלילה ואכן ב4 בבוקר החלו צירים סדירים כל 10 דקות חיכיתי קצת וב 7 בבוקר הצעתי לבעלי שהיום "לא ילך לעבודה". ב8 בבוקר הגענו לשערי צדק, בדיקה בחדר הלידה הראתה פתיחה של 1!! וכך נשלחתי לטייל במסדרונות ב12 חזרנו ונשלחתי לעשות US בUS התגלה שכמעט אין לי מי שפיר ובאותה הזדמנות ירד לי הפקק הרירי וכך הלכנו לחדר לידה עם זרוז טוב השעה 13:00 צירים כל 5 דקות בקושי פתיחה צירים מאוד כואבים עליתי על המיטה חוברתי לפיטוצין ואינפוזיה. עקב הפיטוצין הצירים התגברו והכאב היה ממש קשה וקיבלתי ניטרוקס-גז צחוק וזה עזר כשעתיים עד שהגעתי להיי-ממש התמסטלתי ואז הודיעו לי-פתיחה של 3 אפשר אפידורל ואכן האפידורל המיוחל הגיע וכאן השעה להמליץ על מקסים המרדים!!!-שהוא באמת מקסים ובא לבקר כל שעתים אחר כך וגם לא כאב לי בכלל. האפידורל הגיע בסביביות 17:00 ואז הכל נרגע והייתי ממש נינוחה וטיפה מסטולה . בחדר הלידה הייתי עם בעלי ואימי שהיא המרגיעה הלאומית שלי (בעיקר כי האפידורל עשה לי רעידות בכל הגוף). הסתבר שחמותי חיכתה בחוץ וכשנרגעצי בעלי איפשר לה להכנס לבקר-וכאן שורש הבעייה:הגברת הרגישה בנוח ולא רצתה לצאת!! ישבה לי בחדר וערכה טלפונים עם כל העולם לספר להם איזו פתיחה יש לי ומה המצב ב24:00 עדיין פתחיה של 3 ופתאום היתה ירידה בדופק של שגיא אחרי כל ציר והרופאים החלו להלחץ והורידו את הפיטוצין ואח"כ החזירו וחוזר חלילה בקיצור ב1 בלילה בא הרופא וכאן שוב אני משבחת את ד"ר גדנסקי ותכף תבינו ואומר לי :קיסרי , ואני פורצת בבכי כל חלומותי נגוזו. אימי ובעלי מחבקים אותי וחמותי בפלאפון (ואני רוב עייפות ולחץ לא שמה לב שהיא שם ומשגעת לרופאים את המוח). ד"ר גדנסקי ניגש אלי ושואל את מוכנה? ואני באינסטיקט אומרת -לא ממש והוא בשיא הקוליות אומר לי אז עוד כמה זמן את רוצה לחכות? ואני-שעה והוא-בסדר!! טוב בשעה הזאת בעלי כמעט קופץ מעורו בגלל הלחץ אמא שלי מחבקת ומלטפת וחמותי צועקת על הרופאים למה לא קיסרי... אחרי שעה-פתיחה של 5הייתן מאמינות? ומאז כל שעה עוד ס"מ ב7:00 פתיחה מלאה וצירי לחץ. אבל שגיא כבר היה ממש עייף וד"ר גדנסקי הציע ואקום. כאן שוב אני משבחת 3 משמרות שהתחלפו ב24 שעות הלידה וכולן גם המיילדות וגם הרופאים היו מקסימים ותומכים ואף באו לבקר במחלקה.. עקב הואקום הוציאו את כולם מהחדר ובאמת אחרי 3 לחיצות שגיא יצא בקושי עם סימן לווקאום. אבל.. גם חבל לידה סביב הצוואר, גם כניסה בזווית לתעלת הלידה וגם הלידה הארוכה התישו אותו והוא בקושי נשם.. כשהוא יצא זאת היתה הרגה מדהימה-חתכו אותי אבל לא נורא ושגיא במקום בכי השתעל ונלקח ממני להנשמה בעלי התפרץ לחדר לידה ואני בדמעות שואלת למה מנשימים אותו?, הוא נלקח לטיפול נמרץ תינוקות וחמותי בעקבות המטפלים ומציקה להם בשאלות, בעלי חיבק אותי הותיר אותי עם אימי ורץ אחרי חומותי בעקבות הקטן... הלידה הסתיימה ישנתי נהדר שגיא התחזק מאוד מהר ואחרי שלושה ימים כבר לא היה סימן לוואקום ואילו לא צהבת שנגמת בד"כ בגללו. הוא נשאר עוד יומיים לא קלים לי אחרי השחרור שלי והים הוא התינוק הכי מתוק שיכותי לבקש. בנות ממש קשה לי-מאז הלידה אני פשוט לא סובלת את חמותי, הייתי חלשה מדי להעיף אותה, בעלי היה לחוץ מדי ואמא שלי היסטרית והיא ניצלה את המצב ושיגעה לכולם את המוח והפריעה נורא ואני מרגישה שחדרו לי לפרטיות-"נכנסו לי " ומאז אני פשוט לא סובלת אותה..ניסיתי להסביר לה והיא רק אמרה שהחברה שלה היתה בלידה של הנכד שלה אז גם לה מותר!!! מה עושים-היא הסבתא של שגיא אבל אני לא סובלת את הנוכחות שלה-היתה לי לידה נפלאה אבל איפה שהוא היא נהרסה כי חדרו לי לקודש הקודשים. לעפ הבאה הסברתי לבעלי שאם היא תגיע אפילו לחדר ההמתנה היוא יחכה איתה בחוץ!!! אבל עכשיו קשה לי אפילו להתרכז בכתיבה מרוב עצבים!! מה עושים? תודה וסליחה על האורך מירי נ.ב תודה לאביטל שהסיפור היפה שלה עודד אותי לכתוב ולהמשיך הלאה ולצפות לפעם הבאה תוכן ההודעה: תגובות נוספות 3/5/2002  20:40 כל כך מבינה אותך... - אור2 3/5/2002  20:52 אור נפלאה - מירי 3/5/2002  22:18 מזל טוב!! ובעניין החמות.. - איריס גוב 3/5/2002  22:47 ברכות חמות ושאלה-מה זה סטריפינג?(ל"ת) - אמא לשתיים 3/5/2002  23:48 מזל טוב מירי, ותודה על השיתוף בסיפור - דיאנה 4/5/2002  8:14 למירי מזל טוב - וקצת ארוך על חמה קרה. - שרון מ 4/5/2002  12:4 בכל זאת נחמה קטנה - מיכל ר 4/5/2002  14:29 המשך קיטור על חמה קרה (מצא חן בעיני הביטוי...) - אור2 4/5/2002  14:36 ולשרון מ. - אור2 4/5/2002  17:34 מירי,שוב מזל-טוב להולדת שגיא. מצטערת, אבל לא יודעת מה ליעץ בעניין החמות. ל"ת - דנה 4/5/2002  21:12 עוד סיפור חמה - מירי 4/5/2002  22:44 משהי פעם כתבה פה "חמות חמות שבא לבכות..." - mommy 4/5/2002  23:56 אני המומה. וזה המזל בבית חולים בני ציון בחיפה.רק לבעל מותר להיות נוכח בלידה או למלווה אחד נוסף. - עדי 5/5/2002  1:55 מירי מתוקה - אביטלל 5/5/2002  2:7 מירי המון מזל טוב. כל הכבוד על האסרטיביות בזמן הלידה! - דנה השניה 5/5/2002  11:36 מירי, שוב מזל טוב - ענת ב 5/5/2002  20:12 תודה לכולכן ולדנה-אני אשתדל לחזור בהקדם ל"ת - מירי 6/5/2002  7:58 מירי - מקווה שעוד תקראי,, - ליאתי 6/5/2002  23:40 ליאתי-תודה וצפי לצלצול ל"ת - מירי 7/5/2002  1:8 Nירי יקרה, שוב מזל-טוב ותודה על השיתוף (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש