26/5/2002 16:0
|
גלית.ג
|
מאת:
|
סיפור הלידה של נוי - נולד ב- 17.5.2002
|
כותרת:
|
שלום לכולן !
הכל התחיל לפני 6-7 חודשים בערך בחודש השני להריוני כשהכרתי את הפורום הנהדר הזה, בהתחלה רק קראתי בשקיקה ומאוחר יותר כשהשבועות חלפו ייעצתי בעצמי מנסיוני לבנות הפורום. נכנסתי לפורום לראשונה כשאני נחושה בדעתי לבצע לידה בניתוח קיסרי מתוכנן, וזאת בעקבות חששות וסיפורים טראומטיים ששמעתי על לידות ואספתי במשך השנים. קיבלתי כאן המון ביטחון, נרשמתי לשיעורי יוגה שעזרו וחיזקו אותי מבחינה פיזית ונתנו לי בטחון לקראת לידה טבעית ןכך שיניתי את דעתי. להלן סיפור הלידה (לידה ראשונה) : זה היה ביום שישי 17.05.2002 חג שבועות השעה 5.20 בבוקר, אני מרגישה ירידת מים, לא ניתן היה לפספס - כל המיטה מוצפת מים. אני מתוכננת ללידה עם מיילד פרטי בתל השומר וירידת המים תפסה אותי בקריית חיים (חיפה) הבית שתכננו לעבור לאחר הלידה (גרנו עד כה בגבעתיים) הערתי את בעלי ברוגע ואמרתי לו "שרוני ירדו לי המים" - במשך 5 דקות אני והוא הלכנו מהחדר לסלון וחזרנו שוב ושוב מבלי להבין מה אנחנו עושים, זה היה מצחיק לראות את זה. התקשרנו למיילד שלי לשאול מה לעשות האם לנסוע לתל השומר או להיכנס לביה"ח בחיפה? הוא המליץ להיכנס לבדיקה בחיפה אבל אני ידעתי שברגע שאני נכנסת לביה"ח עם ירידת מים, לא ישחררו אותי. התקשרנו גם לרופא הפרטי שהיינו אצלו במעקב הריון - פרופ' זיידמן מתל השומר אשר לרוע מזלי בדיוק טס לחו"ל ליומיים - הפלאפון שלו היה אצל רופא מחליף אשר עמד לצידנו טלפונית לאורך כל הלידה בצורה מדהימה. הרופא אמר שלא נראה לו שנשקפת סכנה לנסוע לתל השומר ואני מידיעתי בקריאה יודעת שעד שעה וחצי זה סביר להגיע לביה"ח. מכיוון שזה היה יום ששי וגם חג שבועות בשעה 5.30 - יצאנו מהבית תוך רבע שעה והגענו לתל השומר תוך 55 דקות - שרון טס במהירות. באוטו כבר הרגשתי את הצירים שהיו נסבלים מאד, קצת חששתי כי לא הרגשתי כלל את התינוק - בדרך חלפנו על פני 3 בתי חולים ואמרתי לשרון "תראה איזה טמבלית אני עם ירידת מים ונוסעת עד לתל השומר". הגענו לביה"ח, חיברו אותי למוניטור והכל נראה תקין, המיילד שלי הגיע ואז הבנתי שהוא נמצא כבר 24 שעות רצופות בביה"ח לאחר 2 לידות רצופות פרטיות שהיו לו (לידות שהקדימו). מאד רציתי שהוא יילד אותי אבל החלטנו שטוב יותר יהיה לכולנו אם נקרא למיילדת מחליפה ורעננה. בינתיים הוא בדק אותי ואני עם פתיחה של 4-5 ס"מ, נאמר לי שאני מוכנה ללידה והציעו לי אף אפידורל. הייתי בהלם שהכל הלך כל כך מהר, סרבתי בשלב זה לאפידורל מכיוון שהצירים לא כאבו כל כך. לקראת 7.30 נכנסתי לחדר לידה בינתיים עם המיילד ובשעה 8.00 בערך הגיעה המיילדת המחליפה (טל עצמון)ואז למעשה התחלנו בלידה. הלידה התקדמה באופן מדהים כל שעה בערך פתיחה של 2 ס"מ כאשר בין ציר לציר היא מעשה לי את הגב ושרון עוזר לה, בין ציר לציר אני נחה וצוחקת איתם ושרון מנצח על המוסיקה בחדר. בינתיים ההורים שלי מגיעים מהקריות. כל השלב הראשון של הצירים עברתי כשאני יושבת על הכדור - זה עזר לי מאד וכמובן נשימות עמוקות וארוכות. לקראת השעה 10.15 הייתי עם פתיחה של 8 ס"מ וכאב הצירים גבר. פה נשברתי וביקשתח אפידורל - ניסו לשכנע אותי שאני לקראת סיום אבל אני חששתי מאד מהלא נודע שעומד לבוא. המיילדת הסבירה לי שאפידורל יעזור לי רק לכאב הציר ולא לצירי הלחץ של הלידה עצמה אבל פה התעקשתי וביקשתי בכל זאת. לצורך העניין החדירו לי אינפוזיה במשך 15-20 דקות ואח"כ קראו למרדים. כשהמרדים הגיע הייתי כבר בפתיחה של 10 ס"מ מוכנה לשלב בלחיצות ממש. קצת הרשתי פיספוס שלקחתי אפידורל אחרי שעברתי 90% מהלידה באופן טבעי. מאד פחדתי בזמן הזריקה - נתבקשתי מאד לא לזוז בזמו החדרת המחט, אבל מצד שני מגיע ציר שכואב בטירוף ואני משותקת מפחד לזוז שמע ייקרה לי אסון ומצד שני לספוג את כאב הציר. עברתי את זה בהצלחה! הספקתי לחוות בין 3-4 צירים עם האפידורל ואז הגיע שלב הלחיצות שנמשך 10-15 דקות בלבד עד שהראש היה בחוץ - השעה הייתה 11.03 שנוי נולד, החמיאו לי המון על שיתוף הפעולה והערנות שלי, טל המיילדת ביצעה עיסוי עם שמן שהבאתי עמי ותודות לבעלי היקר שעשה לי במשך חודש מידי יום עישוי פרינאום - לא היה צורך לחתוך אותי כלל. לאחר בדיקה מצאו חתך פנימי שנוצר מהלחץ וביצעו תפירה ממש קטנה. אני רוצה לציין שהרגשתי את כל הלחץ על אף האפידורל ויציאת התינוק הייתה שיא הלידה עבורי, הרגשתי הכל - זה לא כאב כמו שהלחץ הוא בלתי ניתן להסבר. סה"כ מרגע שנכנסתי לחדר לידה עד ש-נוי נולד עברו בערך 3.5 שעות של חווית לידה יחסית מאד קלה. אני מודה שנשברו לי כל המיטוסים שהיו לי על לידות, הן יכולות להיות גם קלות ולא טראומטיות, עמדתי על הרגליים כבר אחרי 4-5 שעות התפרים כבר נעלמו ואני מרגישה היום, שבוע אחרי נהדר!!! מי יודע איך הייתי עכשיו אילולא הייתי מבצעת ניתוח קיסרח מתוכנן... אני רוצה להודות לבעלי שרון אשר לאורך כל ההריון והלידה עמד לצידי, תמך, פירגן, החמיא ועזר לי מאד להגיע לפסגת האושר.
נוי תינוק יפה ושקט - ממש ילד מקסים אני מסתכלת עליו עם דמאות של אושר כל יום ומתמוגגת מהנאה.
תודה לכולכן וכמובן שאני יותר מתמיד נשארת נאמנה לפורום. גלית של נוי.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|