28/5/2002 19:18
|
אורלי
|
מאת:
|
זה קרה לפני שבועיים בדיוק
|
כותרת:
|
בסוף השעה הראשונה של של יום שלישי. חמישה לאחת בלילה, ומיכאל שלנו מגיח לעולם. אני רואה את קצה קרקפתו משתקפת מהמראה הגדולה שניצבת מולי (שהובאה לבקשתי) אני מפסיקה ללחוץ, והמיילדת (המדהימה) עוזרת לראשו לצאת. המים המקוניאלים שמילאו את פיו ונחיריו - נשאבים, זה נותן לי שהות להמשיך ולהתבונן בו, ללטף את פדחתו ולחוש את אותו מגע לח וחם שלא ידמה לשום מגע בעולם. עוד דקה וכל גופו בחוץ. החוויה המרטיטה זורמת בכל גופי, אבל עדיין אני מחכה לכאב....זהו?? לא כואב?? הילד מחליק אחוצה ללא כאב??? זוהי לידה ראשונה שלי ואין תפרים??? כן מסתבר שזה אפשרי. בזכות האתר "לידה" התוודעתי למכשיר האפי נו. השתמשתי בו אך עדיין הייתי סקפטית לגבי "יעילותו". אמרתי אם לא יועיל בטח לא יזיק, ואולי בזכותו אזכה רק בחתך קטן. מסתבר שההתמדה באימון עמדה במבחן המיציאות. לא חתך קטן ואפילו לא חתך פיצפון, כמו שנכנסתי לחדר לידה כך יצאתי משם - רק עם ילד. אחרי שלוש שעות קמתי והתקלחתי בכוחות עצמי, הסתובבתי, ישבתי, שכבתי וכל זה כאילו שלא עברתי את המאורע הכי מרגש בחיי. בבוקר כשיצאתי למחלקה וראיתי נשים מדדות ודואבות - ושלא תחשבו שמהלידה, רק מהתפרים, את כאבי הצירים הן כבר לא זכרו. רציתי ללכת לכל אחת וללחוש לה באוזן: לא שמעת על האפי נו??? ורציתי לשאול בקול גדול: ל-מ-ה???? למה לא השתמשתן באפי נו??? אנחנו מוציאות כל כך הרבה כספים על קוסמטיקה, הלבשה והנעלה ומה עם בריאותנו הפיזית??? אין לי אינטרס כלכלי לפרסם את האפי נו, אבל יש לי אינטרס מוראלי להפיץ את קיומו. אני מאחלת לכולן לידה מהנה כמו הלידה שהיתה לי לפני שבועיים בדיוק, בסוף השעה הראשונה של יום שלישי.
תודות רבות לרותי ואילנה שבזכות יוזמתן הברוכה הצלחתי לחוות לידה ראשונה ללא תפרים.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|