זהו. אנחנו אחרי. באמת שניסינו. קנטי אפילו כמעט שבר את הבוהן. אבל לא . משהו שם תקוע בדיוק באותה נק'. מצד אחד- מדכא. מצד שני- אני מרגישה שבאמת, אבל באמת עשיתי את הכל, וכנראה שככה דברים צריכים להיות. (נכון? אני צריכה חיזוקים בנושא...) אז עכשיו אני חוקרת על כל נושא הקיסרי. אשמח לקבל עצות/ טיפים ועוד (כמובן שאני אסתכל פה באתר...) אני גם לא יודעת אם להרים ידים, ולהפסיק לדוגמא עם מסג' הפרינאום, ועם המוקסות או להמשיך בגישה -שיש עוד תקווה. לכל מי שמתלבטת לגבי היפוך- ממליצה בחום. נכון, כואב, אבל בהחלט משהו נסבל. וקנטי מדהים, ומקשיב לך, וכשהוא רואה שאין מה לעשות יותר, הוא מפסיק. יחס במאיר- נפלא. (אבל לא נראה לי שאני רוצה להיות מנותחת שם. אני מבררת עכשיו לגבי לניאדו) תודה רבה רבה על כל התמיכה מכולם כאן. אוהבת, לירון
|
תוכן ההודעה:
|