פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/8/2002 13:35 אילנה מאת: שמחה לשתף בסיפור הלידה של בני נס כותרת: הלידה של נס. הקדמה : לסיפור הלידה של בני קודמת מגילה שלמה: זהו סיפור לידה קצת לא שיגרתי, זה לא סיפור אלה סאגה שנמשכה כשלוש וחצי שנים. לסיפור יש סוף טוב – הפי אנד אך הוא תהליך ארוך של התבגרות למידה ריפוי וחניכה. כאן אביא רק את הסוף משום שמה שכתבתי כבר תפס נפח של ספר. והוא מורכב מאד. רק אפרט שאת ביתי זוהר ילדתי בניתוח קיסרי בליס לפני 3וחצי שנים . את בני אדם ילדתי בתחילה בביתה של מיילדת בית ואחר כך בבית חולים קפלן בואקום.לפני שנתיים. ואת בני נס ילדתי לפני 12 יום בבית בלידה טבעית בבריכה של ילדים בעזרת שיין נועם בעלי ובני העובר . ובעזרת תהליך מאד רציני של הכנה אינטנסיבית מאד. לקראת רגע זה . הקטע שתקראו ממש תלוש מהקשרו והוא תוצאה של תהליך . כשאהיה מוכנה אפרסם את התהליך כולו שאין ספק שיכול לעזור לזוגות רבים במצבי. הלידה של נס : כשעברתי את התאריך המשוער נהייתי כבר חסרת סבלנות לגמרי ידעתי שזה תאריך אמיתי לפי אולטרסאונד והרי לפי תאריך המחזור כבר עברתי 42 מלא. לפני הלידה המשיכו לעלות לי דברים שדרשו ריפוי והרגשתי שלפחדים שלי יש בור ללא תחתית . יומיים לפני הלידה נזכרתי בדבריה של שיין שאני אישה שאוהבת להיות בהריון. בדקתי בשיטת אייפק את המשפט " אני משחררת את ההריון באהבה" הגוף שלי הגיב בחולשה למשפט ונדרשתי לעבוד עליו. יום לפני הלידה אני מרגישה גרד ברגל ומבררת למה . כן זה רגשי רגשות של חרדה ויאוש . אני משתגעת כל ההריון אני עובדת על עצמי באלף דרכים מנקה דפוסי מחשבה ורגשות ועכשיו מה . אני לקראת לידה ובאמת אין סוף להכנה . מתי ארגיש מוכנה . ואז גיליתי את גיל החסימה האנרגטית שבעה חודשים לעוברותי . כשאמא שלי באה באותו יום לקחת את הילדים ( כבר פגה סבלנותי וההורמונים החלו להשתולל ) שאלתי אותה מה קרה לה כשהיא היתה בהריון איתי בחודש שישי שביעי . כן היא אמרה : אבא שלך ואני היינו בדרום אפריקה ואביך נדקר בסכין ....... זה היה מדהים. יצא לי לעבוד על כל כך הרבה מקרים מהעבר שקשורים להריון ולידה ועד שלא טיפלתי בנושא זה לא ילדתי . בערב ירד הפקק הרירי – או סוף סוף קורה משהוא – סימן לידה . אני עומדת להחזיק את התינוק ביד עוד כמה שעות יומיים או שבוע . מה שבטוח הסוגר על צואר הרחם נפתח. אני מעדכנת את העובר מסבירה לו מה קרה ומספרת לו על תהליך הלידה . על צירי הפתיחה והלחץ ועל התחושות שהוא עלול להרגיש בלידה . ממש בפרוט בכדי להכין אותו . אני אומרת לו שאני איתו בגוף ברוח לאורך כל התהליך. וכמובן שאני מתרגשת לקראת בואו . הזמנתי אותו לצאת ... באמצע הלילה אני קמה ומסתכלת בשעון השעה 1:19 בלילה וכן יש לי צירים . אני שמחה מאד. יש לי ציר כל כמה דקות . כעבור שעה נשמע הצלצול של השעון המעורר. בן זוגי מתעורר בכדי לסוע לשעור קבלה( הוא לומד בלילות ). אני מדווחת לו על מה שקורה והוא מודיע לי שהוא נשאר.( תודה לאל ). אני מאד מרוכזת שוכבת רוב הזמן על הצד נושמת ברוגע. כשיש לי ציר אני נשענת על הקיר ומשמיעה קולות נמוכים בפה פתוח. אני רואה צינור אור גדול ולבן ( שמוכר לי מתרגול של שנים ) ומורידה אותו לאדמה . כשאני מרוכזת ומתרגלת אני לא מרגישה כאב למרות שהצירים חזקים מאד. אני כל הזמן שומרת על רוגע ריכוז צלילות ומשמרת כוח. בשתיים בלילה נועם הולך לחדר מחשב ולומד קבלה מהרבי שלו בלייב דרך האינטרנט – אני די כועסת עליו- אבל אומרת לעצמי שאני בלידה ועלי לחשוב חיובי ובטוב – טוב שילמד ואולי עדיף שאהיה לבד . הצירים ממשיכים וכשהם כל 6 דקות אני מתקשרת לשיין להודיע לה . היא מבקשת שאודיע על כל שינוי . ב6 בבוקר נועם מציע שנרד לפרדס לטיול – אני מתלבטת ומסכימה – החלטה נפלאה . אנו מטיילים מזג האויר נפלא . כל פעם שיש ציר אני נשענת על נועם ושננו שרים בקול נמוך ואני מקפידה להוריד את האנרגיה לאדמה . פתאום נועם אומר הסתכלי אחורה . אני מסתכלת ורואה שועל . מוזר נועם אומר לא ראיתי כאן מעולם שועל. אנו מסתכלים על העקבות ונושמים אויר צח . כשחוזרים הביתה נועם נותן לי במתנה נוצה של בז ומסתכל בספרים האינדיאנים שלי על המשמעות של ראיית שועל ובז . בדרך כלל נועם לא מתעניין כל כך בחיות טוטם . ואני מאד מתפעמת מהסולידריות והתמיכה . כך הצירים נמשכים ונמשכים אני כל הזמן מתרכזת ומדברת אל התינוק וגם רואה את גופי האנרגיה הנפלאים שלו בצבעים בהירים . כשאני נשענת על הקיר אני רואה בעיני רוחי שיש לי גוף של עכבישה . אני שואלת בליבי " סבתא עכבישה מדוע הופעת כאן " הופעתי כדי להזכיר לך את חלומך ואת חלומותייך שהדגרת אלו יתגשמו הלידה נפלאה " שאבתי כוח מדבריה. אני רואה על הקיר למעלה גם את חיית הכוח של הלידה העטלף( ומקבלת אישור על העזרה שלו בחלום אחרי הלידה ). המשכתי לעבוד שעות . ב6- בבוקר שיין מתקשרת ושואלת אם לבוא . אני אומרת לה שלא . שהלידה עדיין לא פעילה . בשעה 12 שיין מגיעה לבדוק אותי ( היא עוברת בדרך לתל אביב ). היא מסתכלת עלי ואומרת שלפי הצבע שלי יש לי עוד זמן ושהיא מצפה לא יותר משני אצבעות .אני לא מאמינה למשמע אוזני . מה אחרי 11 שעות . היא בודקת אותי ואומרת סנטימטר וחצי . נועם אומר שזו לידה ארוכה כמו של אדם . שיין אומרת שזה הזדמנות לשינוי – אני מסכימה איתה במאה אחוז . אני שואלת את שיין אם נועם יכול לסוע לקניות והיא מאשרת . היא ממליצה לי את המלצת המאה - לשתות חצי כוס יין אדום . אני שותה היין מרחיק את הצירים ומרגיע את הרחם . אני קצת נרדמת ולפתע שומעת קול " אילנה אילנה " המטפלת של השכנה נכנסת בהיסטריה לבית ופורצת את הקן שלי... אני שוכבת במיטה ללא תזוזה ומחכה שתצא כבר ..... היא יוצאת .( מאוחר יותר חמתי סיפרה לי שהיא שלחה אותה להציץ....). נועם חוזר מהקניות . הצירים מתגברים מאד אני כבר זקוקה יותר לנועם שתומך פיזית ומשמיע איתי קולות .אני אומרת נועם ציר ציר ורצה אליו שיחזיק אותי. שיין כל הזמן על הקו מתעדכנת ומתעניינת . בשעה 3 בצהריים ירידת מיים . הם צהבהבים ואני לרגע נבהלת אבל מבינה שזה בסדר. הצירים נהיו מטורפים אני צריכה להתרכז גם בצירים וגם בזמן בין הצירים . אני כבר צועקת לנועם שיהיה איתי ולא ידבר בטלפון " שיין שואלת האם אני בלידה " נועןם עונה בעצבנות " מה אני מבין בלידות ". אני נכנסת לאמבטיה – כאבי תופת . המיים החמים מרגיעים מאד וכל פעם שיש לי ציר אני מכוונת זרם מים קולחים על הבטן התחתונה. משמיע קולות מדברת אל התינוק ומסבירה לו מה קורה . אני מספרת לו עד כמה אני מתרגשת לראותו בקרוב קרוב . למרות האינטנסיביות אני מרגישה בשליטה ויודעת בדיוק מה לעשות . אני תוהה ביני לבין עצמי איפה הלידה הקצרה שהבטחתי לעצמי. ולא משערת אפילו עד כמה הסוף קרוב. אני כבר רוצה ששין תגיע . נועם אומר שהיא בדרך . אני שמחה מאד . כששין מגיעה ארבע היא מתארגנת בנתיים נועם ממלא ברכת לידה הוא המציא פטנט . צינור מחובר למייחם ומשפך שמחממים את המים .שיין אומרת לו שזו המצאה גאונית . אני קופצת פנימה ושיין בודקת אותי . יש פתיחה של 5 אצבעות . כבר כואב נורא כל הגוף במתח . אני מרגישה גם המון עוצמה פנימית . נועם נכנס פנימה לבריכה ותומך בי מאחור . אני מזמנת את רוחה של חסידה שלפי המסורת האינדיאנית אחראית ללמד תנוחות של לידה נכונה ועוזרת להקל על הצירים . ברגע שאני עושה זאת הגוף שלי מתחיל לזוז בצורות משונות ביותר אני משתוללת בתנועות שמעולם לא עשיתי אבל זה מתמיר את הכאב . המאמץ עכשיו אדיר . מאד אינטנסיבי . אני לא יודעת איך אבל אני חושבת על כל הנשים שיולדות עכשיו ושולחת להם אור מרפא ירוק דרך ליבי . אני רואה שאישה מרפאה ( מ13 נשות השבט ) מגיעה לעזור . שיין בודקת ואומרת פתיחה של 8.5 . שיין כל הזמן ליידי בשלב מסויים אני אומרת שיין ותופסת לה את היד לשתי שניות . הנוכחות שלה ממש מרגיעה . היא שקטה ואוהבת מאד מכבדת את המרחב שלי מקרינה הרבה אהבה ומעודדת בקול רך ונשי ואיטי " יופי יופי את מופלאה אילנה המופלאה " יופי יופי . מאד נעים לי שהיא לידי אני מרגישה מבעד למילים או מעבר למילים את הנוכחות הכל כך מחזקת שלה . כל ציר חזק ואני נושכת את נועם שמבקש משיין בד שאני אנשך במקום אותו . נועם מציעה שמנים אתריים . אני מריחה תערובת אהובה במיוחד. התערובת פותחת לי את הנשימה ומעוררת זכרונות טובים של התגברות וריפוי . נועם מנסה לעשות לי דמיון מודרך אבל זה מעצבן אותי והוא כמובן מפסיק . מדהים עד כמה אשה בלידה יודעת בדיוק מה היא צריכה . שיין בודקת ואומרת פתיחה של 9.5 ומיד אני מתחילה לנוח להרגע ומרגישה אהבה. אני שומעת את שיין לוחשת שזה סימן שאני בפתיחה מלאה . שיין מתחילה לסגור אורות להכין את החדר לבוא התינוק. אני מנצלת את ההפוגה לדבר לתינוק . נדמה לי שאמרתי לו בוא כבר . פתאום אני מרגישה לחץ אדיר באגן . אני אומרת לשיין שאני חייבת ללחוץ . היא אומרת לי עוד לא. ואני משחררת את מעיי.. שין מיד מוציאה מהמים . שיין מתבוננת ואומרת שהתינוק קירח אני ונועם ממש לא מופתעים ( לאור ילדנו הקרחים ) שיין מנחה אותי איך ללחוץ נכון בהשמעת קול מסויים . היא מעודדת ללחוץ אני לוחצת ומשחררת צעקות רמות במיוחד. זה מרגיש לי נכון ואלו צרחות טובות לא של היסטריה אלא של שחרור . אני מפחדת ללחוץ, אבל משחררת . שיין מעסה לי את הפירנאום ואומרת שעשו לי עבודת תפירה לא טובה והיא מכינה את המקום . לחיצה והראש בחוץ מאד מאוד כואב אבל מדהים ועוצמתי כאחד. שיין אומרת " את עושה את זה " ואומרת לי לגעת בראש אני מרגישה משהוא ביד אבל לא מתפנה כל ישותי מגוייסת להוצאת היצור החי מתוכי. נועם מתרגש " י-א-ל-ה הנה הראש "אני מרגישה כתף ועוד כתף כמו בחלום שחלמתי בשבת והופ הוא מחליק החוצה . מדהים ש-ק-ט ורוגע אינסופי איזה מהפך . כבר לא כואב . ופתאום הוא עלי . זה פשוט פלא אדיר חויה בלתי נשכחת .נועם מתרגש מאד . פעם ראשונה שהוא רואה תינוק שלו יוצא ועוד ככה .אני די המומה איזה דבר פלאי קרה כאן פתאום באמצע היום בשתי דקות לחמש. באמת נס . אני מדברת עם נס ואומרת לו ברוך הבא ושנשמור עליו ונתמוך בו בדרך שלו . אני שואלת את שיין למין העובר " היא צוחקת תיסתכלי הוא שלך" אני מסתכלת דבר ראשון על אברי המין ( זה מה שמעניין אותי ??????????????? אני לא אמורה להסתכל על העיניים????????) זה בן – אי אפשר לטעות.זה די היה צפוי זה מה שהרגשתי לראת הלידה . חבל הטבור מפסיק לפעום ושיין מנחה את נועם איך לחתוך אותו. אי הרגשתי את זה .נועם מתפלא הרגשת ? אני צוחקת ואומרת לו אתה לא מכיר את אשתך ... אני לא זוכרת מתי אבל שיין נגעה בחבל והשלייה יצאה . אני מחבקת את נס הוא בוכה אני מנסה להניק ופתאום מבינה שקר לו . נועם ושיין עוטפים ומחבקים אותו . שיין יוצאת רגע ואני אומרת לנועם אז נקרא לו נס ? השם שקיבלתי כמה שבועות לפני בדיוק במקום הפיזי שבו ילדתי. נועם אומר כן. קשה לי לצאת מן המים ואני מרגישה קרע . שיין מסתכלת ואומרת שלא צריך תפרים מה שקרה שבלידה שעברה תפרו לי מקום שלא אמור להיות תפור והוא נפתח וזה טוב . התנחמתי . לא נורא. נס עם נועם ושיין מוציאה אותי מהמים ומטפלת בי בעדינות ואהבה רואים שהיא מאושרת וגם אני מאד מאד מאד . אני רועדת כולי בכל הגוף ושיין מכסה אותי ולוחצת לי על הבטן ואנו גם משוחחות ומעבדות את הארוע .שיין מצלמת מידי פעם ומתעדת את הארוע . אני מספרת לה שאני רוצה לשמור את חבל הטבור לקמע לילד . היא מקפלת אותו על צלחת ומשמנת . היא אומרת שאת השיליה היא ממליצה לקבור באדמה . בטח אני אומרת ואני אשתול מעליה עץ לכבוד התינוק – נס .ואכן זה מה שעשינו. השיליה חבל הטבור כל כך מדהים לראות ולגעת חלקים כל כך מהותיים שבעבר לא היתה לי גישה אליהם פתאום כל כך נגישים. הרגשתי בלידה הרבה עוצמה ואהבה. זו היתה חויה כל כך חזקה ןטובה ושונה מהלידות הקודמות. הלידה היתה כל כך טבעית וזורמת ללא התערבות בכלל.שיין הגיעה ב4 ובחמש הילד כבר היה בחוץ. גם ההריון כמעט ללא בדיקות . אחרי הלידה של אדם אמרתי שאני לא אלד יותר . עכשיו אני מודה אני אוהבת ללדת. זה תהליך כל כך טבעי כל כך מעצים.לתודעה יש שליטה מדהימה על הגוף. אני לא מצטערת בכלל על כל הדברים הקשים שעברתי.אני מסתכלת אחורה על האשה שהייתי והאשה שאני עכשיו ויודעת שדרך התהליך הזה גדלתי והתעצמתי מאד מאד. אני מודה לאלוהים על השיעור שעברתי ולכל מי שהשתתף בשיעור כן גם לבתי החולים ולרופאים.............................. אין מילים שיוכלו לתאר את החויה שעברתי ועד היום עוד לא עיכלתי את החוויה מה שבטוח תם פרק בחיי והתחיל פרק נוסף. שלכם באהבה אילנה לשם. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 13/8/2002  13:47 מדהים מדהים מדהים, איזה עוצמה , אני פשוט נפעמת. לת. - ג'קי 13/8/2002  14:21 אילנה - זולו 13/8/2002  15:0 הי אילנה - יעל.ש. 13/8/2002  15:19 מדהים ומרגש. מזל טוב! ל"ת - קוקי 13/8/2002  15:39 אילנה מזל טוב! - תותשדה 13/8/2002  16:20 אילנה כייף לקרוא ועוד יותר כייף לראות אותך...ל"ת - יהודית 13/8/2002  18:45 יהודית תיכנסי לרגע לפה - תותשדה 13/8/2002  20:18 מזל טוב, אילנה. הלוואי שסיפורך יעזור לנשים אחרות (ל"ת) - שרה 13/8/2002  20:30 מזל טוב אילנה! סיפור לידה מרתק, ובמיוחד - שירין 13/8/2002  23:29 אילנה, את מדהימה. קראתי בנשימה עצורה. לוקחת את סיפורך כהשראה ללידה הבאה שלי. שואבת אומץ מסיפורים כמו שלך ומנשים כמוך.ל"ת - ליהיא 14/8/2002  0:45 באמת מרגשת, כל הכבוד לך! מזל טוב!!! (ל"ת) - סאלוש 14/8/2002  1:7 מזל"ט מאד ותודה על הסיפור, מה סיפור - סרט! - רותי קרני הורוביץ 14/8/2002  7:38 וואהו....מזל טוב עצום כמו שבאמת מגיע לך... - ליאתי 14/8/2002  10:7 תודה על התגובות המפרגנות- ובתשובה לשאלות - אילנה 14/8/2002  11:42 המוני מזל טובים להולדתו של נס - איריס גוב 14/8/2002  20:19 מזדנבת באיחולי אושר והגשמה לכל המשפחה. לת - זהר 14/8/2002  20:47 מזדנבת גם כן באיחולי מז"ט, אכן נס ויופי של סיפור. ל"ת - רויטל 15/8/2002  8:11 מדהים! המון אושר (סליחה על ה"העתקה" מיגור...) (ל"ת) - רותם ושות'

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש