ובכן, זה מה שקרה, כאשר הלכתי לרופא ביום שישי בלילה, בגלל שהעובר זז פחות מהרגיל, הם בדקו אותי ואמרו שהכל בסדר, ושלחו אותנו הביתה. מוקדם בבוקר ביום שבת, בסביבות 3:00 לפנות בוקר התחלתי להרגיש צירים לא סדירים. בסביבות 7:00 בבוקר הם נהיו כל 3, 5 דקות אז הערתי את בעלי. התקלחנו, ארזנו את התיק והלכנו לבית חולים, כאשר הגעתי לשם הצירים היו כל כך קשים והם אמרו לי ללכת מסביב כשעה, אבל לא היתה לי יותר פתיחה מ2 ס"מ מה שהיה מקודם, אז הם החליטו שעלי להמשיך ללכת מפני שהיו לי צירים סדירים, הם שמו אותי בחדר ונתנו לי משהו לכאבים דרך האינפוזיה, זה לא ממש עזר, אבל לא יכלתי לקבל אפידורל עד שתהיה לי יותר פתיחה, אז הם נתנו לי זירוז, מה שחשבתי שיהרוג אותי, הצירים נהיו יותר גרועים, היתי בכאב נוראי, אבל אני בקושי יכולה לזכור עכשיו. אחרי הזירוז היתה לי פתיחה של 5 ס"מ וסוף כל סוף יכלתי לקבל את האפידורל. זה היה שמימי והכל היה בסדר אחרי זה, חוץ מזה שהם היו צריכים לשים מוניטור פנימי מפני שכל ציר הדפיקות לב ירדו. הם אמרו שאולי יהיה צריך ניתוח קיסרי אם לא תהיה לי יותר פתיחה, אז כדי לזרז את הלידה הוא עשה לי פקיעת מים וחזר אחרי שעה היתה לי פתיחה מלאה, וזה היה הזמן לדחוף. אפילו שהיה לי את הטחורים הענקיים האלו לא היה איכפת לי אני דחפתי אותה החוצה ב9 לחיצות, לא נקרעתי ולא עשו לי חתך. בעלי כל כך שמח, וגם אני. היא שקלה 3ק"ג 100 גרם. היא התינוקת ההכי יפה שראיתי בחיים שלי. כל החויה היתה כל כך מדהימה. הייתי חוזרת עליה שוב ושוב. תודה על ההקשבה ועל כל העיצות שבפורום הזה, ועל כל התשובות. אני באמת מעריכה את זה
כריסטי, אמא 3 ימים
|
תוכן ההודעה:
|