2. האכלה עם חלב אם ע"י הנקה או ע"י מינקת. אם הילוד לא הצליח לינוק הזליפו את החלב עם כפית מיוחדת לתוך האף או שהכניסו צינור זונדה לתוך הקיבה. דר' בודין נהג לשקול את התינוקות כל יום כיוון שהעריך שכל פג צריך לאכול כמות חלב השווה לחמישית או יותר ממשקל גופו.
3. טיפול בנטייה לזיהומים: לאחר התפרצות זיהום נשימתי בפגיה. דר' בודין התווה מספר צעדים למניעת הישנות המגפה.
א. לאגד יחד את הפגים הבריאים.
ב. בידוד הפגים החולים או החשודים להדבקה או נשאות.
ג. להפריד בין התינוקות של המיניקות לפגים.
ד. ליצור חדר חלב בו מחממים את החלב אם שעבר פסטור או עיקור.
ה. לשמור את החלב אם הסטרילי בחדר קירור בחודשי הקיץ.
ו. לתת למיניקות חדר בו הן צריכות להתרחץ היטב לפני כל מגע עם הפגים אותם הן מאכילות.
אלו הן ההתוויות אשר אומצו לאט לתוך העולם המערבי ועד היום ללא שינוי משמעותי.
העברת המסר והביצוע לעולם החל כ7 שנים מאוחר יותר ע"י שליחתו של התלמיד של דר' בודין בשם דר' קאוני כדי להציג את האינקובאטור המשופר שלו בתערוכה העולמית שהתקיימה בברלין 1896.
דר' קאוני ניגש אל פרופסור קצרני לרפואת נשים ומילדות עם מכתב המלצה והעלה את הרעיון של מיקום תינוקות חיים באינקובאטורים להדגמה חיה של השימוש באינקובאטורים. בנוסף ביקש את שיתוף הפעולה של פרופסור קצרני בגיוס הילודים וזה שלח אותו לבקש את אישורה של הקיסרית.
לאחר מפגש עם הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה האחראית על בית החולים לצדקה של ברלין היא הסכימה ברצון כיוון שהפגים נחשבו גם כך לברי סיכוי נמוך להישארות בחיים.
דר' קאוני הביא שש אינקובאטורים ולהקה של אחיות עם ניסיון קודם בטיפול בפגים וקרא לתצוגה"Kinderbrutanstal" "מדגרת ילודים". ואכן שם זה הצית את דמיונם של הקהל הברלינאי וההצלחה היתה גדולה ביותר.
מיקום התצוגה היה באזור השעשועים ליד הזמרים ותצוגות של חיות. והביתן תמיד היה מלא עד אפס מקום.
מספר קבוצות של פגים גדלו כך בתצוגה ולפי דיווחיו של דר' קאוני "לא היו אבידות בנפש"
המבקרים של דר' קאוני נותנים לתוצאה זו הסבר: עד שהיו מאתרים פגים הם היו כבר מעל 24 שעות לאחר לידה ולכן גם כך הסיכויים שלהם לשרוד היו כבר גדולים יותר.
אחד המסיירים בתערוכה היה שמואל שינקין שהגיע מלונדון. והזמין את דר' קאוני לחזור על תצוגה זו גם בלונדון בשנה הבאה בתערוכה של התקופה הויקטוריאנית המתקיימת ב Earl's Court , קאוני הסכים. אומנם התינוקות שהשתתפו בתצוגה זו היו מצרפת, היא נחלה הצלחה אדירה והמשיכו את התצוגה עם מספר נוסף של מחזורים של פגים אנגליים.
כעת היה עליהם להתמודד עם חקיינים שלא נקטו באמצעי הזהירות וגרמו למוות גדול של הפגים שהיו ברשותם. קבוצתו הפעילה של דר' קאוני נדרשו לגנות את המעשים בעיתונות העולמית וכך עשו.
"רופא האינקובאטורים" דר' קאוני
מלונדון, דר' קאוני המשיך את דרכו לאמריקה שם המשיך את התצוגות במספר מדינות בהצלחה מסחררת. שנת 1939- 1940 היתה התצוגה האחרונה בתערוכה העולמית בניו יורק. תצוגה זו היתה מפוארת ביותר אך לא פקדו אותה מספיק מבקרים כדי לשמר אותו לאורך זמן מבחינה כלכלית. התערוכה נסגרה ברגע שנפתחה מחלקת הפגים של בית החולים קורנאל שבניו יורק. לדבריו של דר' קאוני אל אחינו "עשיתי תעמולה למען הפג. עבודתי כאן נגמרה".
ביבליוגרפיה:
* Incubator-Baby Side Shows William A. Silverman, M.D.
Greenbrae, California.Pediatrics 64(2):127-141, August 1979
Reproduced by permission of Pediatrics
עמוד הבית
