רבקה מורוביץ RN אחות תינוקיה יילודים ופגים, מומחית בטיפול נמרץ פגים

 
text
ההיסטוריה של הפגיות – האינקובאטור
כינים ומרגרינה
שלשולים
סטרפטוקוקים
חום
מינוני משככים
 עמוד הבית  text  text  text פורום
שיכוך חום וכאב, והשימוש הנכון באנטיפירטים: אקמול, דקסמול, פראצטמול, אדויל, נורופן, איבופרופן...
בס"ד
כאב,
עד כמה אנחנו עומדים בכאב? סוגי הכאב, עם חום בלי חום, הגב, העצמות, השרירים, הראש, בטן, לידה...
לאורך ההסטוריה מצאו המרפאים שיטות שונות לדיכוי הכאב או מציאת מקור הכאב והסרת הגורם לכאב.
האם כאב וחום זו מחלה בפני עצמה?
לא, הם רק סממנים לא נעימים ואף מציקים מאוד לעיתים עד כדי הרגשה שעומדים למות.
ולכן גם אחרי שלקחנו או נתנו לנו תרופה נגד כאבים והורדת חום יש לזכור שמקור הכאב נמצא עדיין בגוף וכדאי למצוא אותו כדי לטפל בו ולמנוע את חזרת הכאבים או / ו חום.
 
תכלס:
1) איך זה עובד?
2) האם חייבים להוריד חום?
3) עד כמה כדאי לסבול כאבים?
 
1)כדי שהגוף יכיר באיזור פצוע/פגוע עם כאב, המקום הניזוק מפריש חומר בשםפרוסטאגלאנדינים.חומר זה מתחבר לקצות העצבים בקרבת האיזור הפגוע ושולח מסר ישיר למוח המפוענח ככאב במוח.
 הפרוסטאגלאנדיניםהללו גם מזעיקים אל האיזור את המערכת החיסונית הגורמת לדלקת הכוללת נפיחות וכשיש צורך גם לחום מקומי עד לחום מרכזי - מחלת חום. הדלקת אינו תמיד ממקור של חיידקים או וירוסים. לעיתים התגובה היא כדי לגרום למערכת לשלוח אל המקום תאי בנין לשיחזור המקום הפגוע וצבא של נוגדנים כדי למנוע את הזיהום.
יש גם תמונה נוספת של דלקת עצמית. הגוף תוקף את עצמו כמו במחלות : דלקות פרקים, אלרגיות, מתיחת רצועות או שרירים...
כשנוטלים את התרופות נגד הכאב והחום הן בדרך כלל מונעות את הפרשת הפרוסטאגלאנדינים במוח ו/או בגוף ובכך מונעים מהמוח לשדר כאב.
  
2) קודם ראוי לציין מהו חום נורמאלי או אופטימאלי.
 בממוצע חום גוף האדם 37  מעלות צלסיוס. לכל אחד יש חום גוף נורמאלי משלו והחומים נעים בין 36.5 עד 37.5 מעלות צלסיוס.
ניתן לקרוא על הורדת חום בקישור הבא:
יש לזכור שהחום אינה המחלה עצמה, אך יש להיזהר מחום יתר שהוא מעל 42 מעלות וכדי למנוע התיבשות מומלץ לשתות הרבה ובנוסף אפשר מרק עוף של סבתא. לגמרי לא מומלץ להיות בתת חום מתחת ל 35 מעלות. ולכן כדאי להפעיל שיקול דעת ולהתייעץ במקרה הצורך בגורם רפואי מוסמך.
 
3) עד כמה כדאי לסבול? אם מגלים את מקור הכאב ומטפלים בו כדאי וגם ניתן להוריד בחלקו או ברובו את הכאב.
אין צורך לסבול! ועוד כאשר אין כאב ניתן לטפל באיזור הפגוע בצורה יותר מעמיקה ושקטה לכל המעורבים במיוחד לבן האדם הסובל.
נטילת תרופות באופן זמני לשם קידום הריפוי לא יגרמו לנזק במידה שנוטלים את התרופות לפי הוראות היצרן.
 
פאראצטמול: אקמול, דקסמול, פנאדול, רוקמול, אקמולי, אלדולור, נובימול = הם כולם אותה התרופה!
 ולכן הזהרו ותבדקו לפני שאתם בולעים עוד משהו כדי לראות אם אתם לא נוטלים את אותה התרופה פעמיים. פאראצטמול מוכנס כתוספת לעוד תרופות כמו: תרופות לצינון, תרופות מוגברות לכאבי ראש וכאבים בינוניים= אקמול צינון לילה ויום, דקסמול סינוס, רוקסט, ...
 
ההוראות
תדירות וזמן נטילה: כל 4 עד שש שעות.
מינון:
 מבוגרים - כדור של 500 מ"ג (בדרך כלל זה המינון הקבוע של הכדורים) עד 1 גרם (בדרך כלל שני כדורים). כדאי לא לעבור את ה4 גרם ליום.
ילדים- עד גיל שנה 10 עד 15 מ"ג לכל קילו ממשקל גופו.
אם התינוק שוקל 6 קילו ניתן לתת לו 60 מ"ג עד 90 מ"ג פאראצטמול.
ילדים עד גיל 5 שנים - לא לעבור את המינון של 250 מ"ג למנה.
גיל 6 עד 12 שנים - 250 מ"ג עד 500 מ"ג.
מגיל 12 הם נחשבים למבוגרים מבחינת המינון.
 
כמובן שיש להתאים את המינון לסוג צורת התרופה.
 לילדים קיים מבחר של נרות, טיפות ,סירופים וכדורים לעיסים.  כל אחד מצורות ההכנה האלה הם אותה התרופה אך נמצאים בריכוזים שונים.
ישנם נרות שהמינון הקבוע שלהם הוא 150 מ"ג או 250 מ"ג. התרופה אינה מעורבבת באופן שווה בתוך הנר ולכן קשה לתת מנה מדוייקת כאשר בוחרים לחצות את הנר. כיום עדיף לתת אם אפשר את הסירופ או הטיפות.
גם בסירופים ישנם ריכוזים שונים לעומת הטיפות שהינם עוד יותר מרוכזים מהסירופים. הייתרון בריכוז הגבוהה שבפועל לוקחים פחות נוזל תרופה לבליעה. החיסרון הוא שזה מעט חריף.
בסירופים המדוללים יותר יש הרבה מה לבלוע והנוזל מאוד מתוק, החיסרון הוא הנטייה לרגישים, להקאה. גם בכדורים ללעיסה יש טעם לואי מריר כלשהו.
אזהרה: במינון יתר ייתכן נזק בלתי הפיך לכבד. הסיכון לרעילות גוברת אצל שתיינים כבדים.
ישנם מקרים של רגישות יתר שהביא ילדים למצב של רעילות.
ולכן מומלץ לשלב את הטיפול עם תרופה נוספת כמו:
 
איבופרופן: נורופן, נורופן ג`ל, אדקס, אדויל,אדויל ג`ל, איבופן, אטרופן...
תרופה זו נכללת בקבוצה של תרופות נוגדות דלקת לא - סטרואידיות.
תווך זמן הפעולה שלו יותר ארוך מפאראצטמול (אקמולים למיניהם) והוא מגביר את יעילות הפעולה בשילוב שלו יחד עם הפאראצטמול ומוריד את סכנות ההרעלה ותופעות הלואי של מינוני יתר.
ההוראות:
תדירות וזמן נטילה:כל 6 עד 8 שעות.
מבוגרים - 200 עד 400 מ"ג למנה, לא לעבור מעל 1,200 מ"ג ליום ללא הוראת רופא.
ילדים- עד גיל שנה 5 עד 10מ"ג לכל קילו ממשקל גופו.
אם התינוק שוקל 6 קילו ניתן לתת לו 30 מ"ג עד 60 מ"ג איבופרופן.
 
עד גיל 12 שנים - מתחת למשקל 30 קילו לא לעבור את המינון המירבי של 500 מ"ג ליום (סה"כ המנות שנלקחו באותם 24 השעות).
אזהרה: בנטילת מנות עודפות ייתכן הפרעות בקיבה ודמם בדרכי העיכול.
 
איך עושים שילוב של פאראצמול ואיבופרופן?
נוטלים את הפאראצטמול ולאחר שעה נוטלים את האיבופרופן. משך הפעולה תהיה עד 10 +/- שעות. זה עובד גם במבוגרים וגם בילדים.
כך יוצא שנוטלים פחות תרופות בפועל וגם מורידים את התסמינים הלא נעימים של כאבים וחום לאורך זמן ארוך יותר.
 
חורף חם ובריא,
Riki
 


כל הזכויות שמורות © צרו קשר שיווק באינטרנט הריון ולידה תקנון והצהרת פרטיות קידום והקמת אתרים