מהילה ונמרוד
מאילה ורן
מענבל וגילי
נאורה היקרה,
פגשנו אותך, גילי ואני לפני חודשיים אחרי שהגענו אליך במקרה דרך חיפוש באינטרנט.
התחלנו את קורס ההכנה ללידה עם קצת חששות (אני לפחות): לא ידענו למה לצפות ולקראת מה אנו הולכים, עד שהגעת אלינו הביתה -
פגשנו מישהי סופר מקצועית, שמעבירה את תוכן הקורס בצורה מעניינת, יודעת להקשיב, להבין, לחזק והכול מלווה בהרבה חום ואהבה, מסירות וסבלנות אין סופית, ממש הרגשנו קרובים אליך ושאנו יכולים לסמוך אליך בעיניים עצמות, ולכן החלטנו שאנו רוצים שגם תלווי אותנו בחדר הלידה ותהיי הדולה שלנו.
והנה הגיע הרגע - התחלתי להרגיש צירים, מייד התקשרנו אלייך (כבר מעצם הטלפון נרגעתי) ומאותו רגע לא עזבת אותנו. הצירים שלי נמשכו הרבה הזמן ובילינו בחדר הלידה למעלה מ- 30 שעות וכל אותו זמן הדרכת אותי, עיסית לי את הגב, רגליים, דיברת איתי, ובזכותך ממש נרגעתי והצלחתי לישון בין הצירים להעביר את השעות הלא קלות עד שהגעתי לפתיחה מלאה.
וגם, שהרגע המיוחל הגיע, ורועי הגיח לאוויר העולם, עזרת לי להניק אותו עוד בחדר הלידה וליווית אותי לחדר ההתאוששות ועד שלא העבירו אותי למחלקה לא עזבת אותי.
היום, כמעט חודש אחרי אני יכולה לומר שהרגע בו החלטנו לקחת אותך להיות הדולה שלנו זו אחת מההחלטות הכי חכמות שקיבלנו בחיינו-
גם שהיו לי רגעי משבר בחדר הלידה, תמיד ידעת לעודד במילים הנכונות, במגע העדין ולחזק אותי.
שוב, תודה גדולה לך על הליווי, התמיכה וההכוונה, ויותר מזה תודה לך על שהיית איתנו במסע שלנו.
תודה רבה לך מכל הלב,
גילי ,ענבל ורועי גרינברג
משרון וגלעד
|