נועה ברקת - יעוץ ביוגרפי וליווי לאימהות 052-4317501

 
איך לכתוב סיפור לידה
בין שמיים לארץ - חלב אם
אימהות מודרנית
איך להקשיב לספור הלידה
עבודת ירח
 עמוד הבית  מי אני  השיטה והדרך  עריכה והוצאה לאור פורום
איך להקשיב לספור הלידה

איך להקשיב לספור הלידה

 

מה יש בסיפור לידה?

סיפור הלידה הינו סיפור חשוב שיש צורך לעבד ולהבין אותו. ההתנסות שלנו דרך ההריון והלידה היא התנסות חיונית, בעלת ערך וחשובה – קודם כל לנו – הנשים ולאחר מכן לחברה כולה.

יכול להיות שהרגשת כי לסיפור שלך אין כל ערך מיוחד או שתפגשי בנשים החשות כך. אולי חשבת כי הסיפור הוא חשוב אבל נתקלת בתגובות אדישות, לא מתעניינות או ביקורתיות. פגשתי ושמעתי מאות של נשים ואני יכולה לאמר ללא היסוס כי כל הסיפורים מהווים ציון דרך משמעותי בחייה של אישה.

חשוב קודם כל לעבד את הסיפורים שלך, אבל כבר באופן מיידי (וזה פשוט יתחיל לקרות לך יותר ויותר) כדאי להתחיל להקשיב טוב לסיפורים שנשים מספרות לך.

 

חווית הלידה היא חוויה מכוננת בחייה של האם. למעשה היא חוויה מכוננת בחייו של כל אדם, שהרי כולנו נולדנו ולידתנו עיצבה חלק גדול מהאופן שבו אנו תופסים את העולם. חשוב ואולי הכרחי להבין את סיפור הלידה שלנו כדי להבין כיצד אנו יולדות. אבל כאן ברצוני להתייחס אך ורק לאופן שבו משפיעה לידת התינוק עלינו – על האם של התינוק הזה.

 

מה הופך את הלידה לאירוע כזה?

קודם כל המובן מאליו – תינוק חדש נולד וביחד עימו נולדת זהות חדשה גם לאם. כל תינוק מוסיף ומשנה את זהות המשפחה כולה ואת זהות אימו.

הלידה היא אירוע המשלב בתוכו חוויה גופנית, רוחנית ורגשית. כפי שבעבר אובדן הבתולין היה נחשב לאירוע משמעותי, שתוצאותיו כעבור 9 חודשים היו הלידה, הרי שכיום מאורע זה שוב אינו נחווה בעוצמה כה רבה (או אולי כן? כמה זוכרות את הפעם הראשונה ההיא?) ואילו הלידה תפסה את חשיבותה כאירוע שבו נקרעים "בתולי" האישה והיא נהפכת לאם.

זוהי חווית סף – חוויה שבה הזהות של האם משתנה בכל לידה ולידה. מישהי אמרה זאת פעם כך: "כשהצירים התחילו, הרגשתי כאילו אני עומדת בפני דלת גדולה והבנתי שאני נכנסת עכשיו למקום חדש".

כל לידה "חורטת" בהיסטוריה שלנו עוד חריץ, מביאה אותנו למקומות חדשים.

כשמתבוננים ברצף סיפורי לידה אפשר לראות את ההתפתחות והשינויים האלו ואפשר להתחיל לסמן – כאן זה התחיל, כאן זה השתנה, כאן זה נפסק.

גם בכל סיפור לידה בפני עצמו אפשר לזהות את ההיסטוריה. היא מתגלה באופן שבו נשים מספרות, לעתים בפירוט רב, את מהלך העניינים. לכל סיפור לידה יש היסטוריה עצמאית משלו כשפענוחה, בכל השכבות הארכיאולוגיות שלו, מהווה מעין מפתח להבנת הסיפור לעומקו.

 

למה כדאי לעשות זאת?

לאישה שמספרת את הסיפור יש הרבה מאד מה להרוויח מזה. היא יכולה להבין את הסיפור שלה טוב יותר, לפרוק רגשות, לעבד קשיים... – כל אחת מכן שסיפרה אי פעם את הסיפור שלה לאוזניים אוהדות ומתעניינות יודעת שזו חוויה מאד תומכת ומעשירה. בכל פעם שמספרים את הסיפור מגלים בו זוויות חדשות.

נשים שעברו מה שהן מכנות חוויה מתקנת בלידה חוזרת, עשו זאת על ידי שחזרו בדרך זו או אחרת אל ספור הלידה הראשון, זיהו את הנקודות הבעייתיות, למדו מהסיפור ולאחר מכן בחרו בסיפור רצוי יותר. בכל פעם שאישה מוכנה באמת לעשות את העבודה ולהתבונן במה שהתרחש בלידה היא יכולה להיות בטוחה ששינוי כלשהו יתרחש (גם אם לפעמים לא השינוי שהיא ציפתה לו).

לך כמקשיבה וכמי שאמורה לסייע לה יש הרבה מאד מה להרוויח. קודם כל זו דרך ליצירת קשר. את תלמדי עליה המון בזמן קצר וחוץ מזה זו דרך מאד זמינה ופשוטה  לשדר לה המון תמיכה.

 

כיצד להקשיב לסיפור הלידה


נשים משתוקקות לספר את סיפור הלידה שלהן. הן אולי יגידו בהתחלה "זה היה נורא", "אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל", אבל כמעט באותה נשימה הן יספרו לך כל מה שתרצי לדעת. תקשיבי, תתענייני, תשאלי שאלות, תגיבי. סיפור לידה הוא מתנה שאת מקבלת, מישהי מכניסה אותך לקודש הקודשים שלה, תיכנסי בזהירות, ברגישות ובהתעניינות. בכוונה אני לא כותבת "באהבה" – את תראי שאם תקשיבי באמת טוב ואם תצליחי להבין את מה שקרה, לא תוכלי שלא לאהוב אותה. אהבה היא הפועל היוצא, לא התנאי.


כמה נקודות עקרוניות:


  • לזרום עם הסיפור – האישה תספר לך את הסיפור שלה כפי שהיא חוותה ומבינה אותו. היא תתחיל בנקודה שנראית לה חשובה ותתקדם לאותם המקומות שהיו משמעותיים עבורה. סביר להניח שהיא תשמיט חלקים רבים, לפעמים יהיו אלו החלקים הכי חשובים. התפקיד שלך הוא להבין וליצור בראשך תמונה של מה שקרה. לשם כך את תשאלי מידי פעם שאלות. ככל שתשמעי יותר סיפורים בדרך הזו היכולת שלך לשאול את השאלה הנכונה תלך ותגבר, את תחדדי את החושים שלך לגבי מה שחשוב ומהותי בסיפור המסוים הזה.

  • ההתעניינות –התעניינות במישהו אחר היא לא דבר מאד טבעי לנו. באופן רגיל אנחנו אוהבים לשמוע את הסיפורים של עצמנו... אחד הדברים הכי פשוטים זה להתחיל לשאול ממה שמעניין ומעסיק אותנו. זה לגמרי בסדר. תלמדי לעבוד עם זה, תפתח קשב פנימי למה שמעניין אותך, למה שמתעורר בתוכך בגלל פרט זה או אחר. זאת נקודת התחלה ולפעמים עצם העניין האישי שלך יגרום לה לספר דברים שלא היו עולים אצל מישהי אחרת.

  • להשלים את התמונה: היא מספרת לך משהו כמו: "המים ירדו לי אבל לא התחילו צירים המון זמן" – את עדיין לא יודעת המון פרטים חשובים: איפה היא נמצאת? מה היא עושה? מה השעה? נסי להיכנס לראש שלה, ל"סרט" שלה. זאת לא חקירה כמובן, אבל אל תניחי יותר מידי דברים מובנים מאליהם. מעבר לזאת, הזכרות בצורה של העלאת תמונות היא דרך מאד טובה, היא מאפשרת התבוננות אמיתית במה שקרה (ולא במה שאת חושבת שקרה) והיא מאד משחררת.  לפעמים היא אפילו הזדמנות לתיקון, בשביל זה את צריכה להבין קצת בתהליכי לידה. אני זוכרת אישה מבוגרת שסיפרה לי פעם בזעם כיצד מהרגע הראשון התנכלה לה המיילדת והפריעה לה ללדת בדרך שבה רצתה. 'היא כל כך התערבה אמרה האישה שהיא פקעה בלי ידיעתי את מי השפיר'. כשביקשתי ממנה לספר איך בדיוק קרה הדבר, הסתבר שהמים ירדו מעצמם במהלך בדיקה שגרתית. אין ספק שהייתה סיבה עמוקה לזעם שאותה אישה הרגישה כלפי המיילדת, זהו חלק מסיפורה, אבל הפרט של פקיעת מי השפיר היה למעשה חוסר מידע והבנה. ההסבר שלי תרם לתחושה של יותר השלמה עם הלידה. לא תאמיני כמה פעמים בזמן לידה נשים אינן מבינות בדיוק מה מתרחש. הן יכולות לספר לכן את הדברים הכי לא מתקבלים על הדעת ולהאמין שזה היה בדיוק כך. אל תגידי מיד: "זה לא יכול להיות" משהו כמו "זה נשמע מאד מוזר, את יכולה לספר לי מה בדיוק קרה?" יכול להיות יותר סביר.

  • אל תסתפקי במילות תואר- למה היא מתכוונות כשהיא אומרת שהיה "נורא" או "מדהים"? למה היא מתכוונת כשהיא אומרת שהיא היתה "חסרת אונים" או "מבולבלת"? – הדרך הכי טובה להבין מה מסתתר מאחורי מילות תואר היא לשאול "למה את מתכוונת? את יכולה לתת לי דוגמא?" אל תניחו שאתן יודעות, אתן לא.

  • אל תבקרי או תשפטי – זה מאד קל להגיד אבל קשה לבצע...תשמעי סיפורי לידה שמאד יתמיהו אותכן, שלך יהיה ברור שהיית נוהגת אחרת... שייראה לך שהאישה טעתה, התנהגה בצורה לא נכונה וכו'... לפעמים אפילו תשמעי סיפור שיישמע לך מזעזע אבל האישה חוותה אותו בצורה אחרת... את רוצה לצעוק מרוב שזה נורא והיא רק מלאה שבחים לצוות. התפקיד שלך הוא לשמוע את הסיפור שלה, לחדד נקודות לא ברורות ובסופו של עניין לסייע לה בתהליך האישי שלה שבו הסיפור הופך להיות משמעותי עבורה.

  • אל תזדהי יותר מידי – אל תעשי השוואות עם הסיפור שלך. אל תגידי "כן, גם אצלי", או "אצלי זה היה ככה", זה מאד מפתה ומתבקש לספר ולתת לה גם את הספור שלך, אבל לא עכשיו, לא מיד. הבמה שלה עכשיו. את תמצאי את עצמך עסוקה מאד במחשבות על הסיפור שלך כשתקשיבי לסיפור שלה. זה מצוין, אבל תשתמשי בזה כנקודת פתיחה להבין את הסיפור שלה, לא כהזדמנות לספר את הסיפור שלך. בגלל זה מאד כדאי שתעבדי טוב טוב את סיפורי הלידה שלך לפני שאת מתחילה להקשיב לסיפורי לידה...


 
  • מה לעשות עם אשמה? – מישהי פעם אמרה לי שלהפוך לאם זה כמו כרטיס כניסה ל"ארץ האשמה". גם אם היתה לנו נטייה להאשמה עצמית לפני שהפכנו לאימהות (בסך הכל גם קודם היינו נשים, לא?) הרי שהאימהות מספקת אינספור רגשות אשמה ולפעמים זה מתחיל בלידה. היא אומרת לך: "למה הרשיתי שיתנו לי את הזירוז הזה?" "שמו את התינוק על החזה שלי ורק רציתי שייקחו אותו ממני", "אני מפונקת, אני יודעת, לא רציתי שיכאב לי", "לא לחצתי כמו שצריך"... ועוד ועוד, אין לזה סוף. התגובה הנורמלית היא להשתיק אשמה. אנחנו תופסים אשמה כמשהו רע, שלא מקדם שום דבר ושיש להימנע ממנו. חשוב להבין שלאשמה יש תפקיד. היא חושפת בפנינו את אותן הנקודות שבהן האישה לא עמדה בציפיות של עצמה, את אותם המקומות שהיא מרגישה לגביהם רע. הנקודות האלו, אם יובנו כהלכה, יכולות להיות בדיוק הנקודות שבהן היא תוכל לצמוח. אל תשככי ותרגיעי אותה. תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי. תשאלי: "מה חשבת שיהיה?" , "מה הרגשת?", "מה קרה?", "איך היית נוהגת עכשיו?", "איך היה אפשר לעזור לך אז?" – אלו שאלות מקדמות. בשביל ההתפתחות שלנו אנחנו חייבות ללמוד לקחת אחריות על הטעויות שלנו, להבין מה תוקע אותנו? מה מפחיד אותנו וכו'... איך נעשה את זה אם כל מי שאנחנו פוגשים ישר אומר: 'זה לא אשמתך, לא יכולת אחרת...'.

 

סיכומים – אני תמיד מרגישה אחרי שאני שומעת סיפור לידה שקיבלתי מתנה ענקית ואני באמת מרגישה אסירת תודה. אני אפילו מרגישה לא פעם שעכשיו תורי לתת לה משהו בחזרה. (אבל לא את הסיפור שלי...), תודי לה, אולי את יכולה לתת לה  חיבוק, אולי איזו מחשבה שעלתה בך בעקבות הסיפור והיא יכולה להיות בשבילה משהו מעודד ונעים. לפעמים הדמעות בעיניים שלך זה כל מה שצריך...

 

 

 


כל הזכויות שמורות © צרו קשר שיווק באינטרנט הריון ולידה תקנון והצהרת פרטיות קידום והקמת אתרים