ויריג''יניה, אחותי

קראתן את חדר משלה לויריגניה וולף?
גם אני לא.
זאת אומרת, בהחלט התחלתי, אבל אז הזוועטוט לקח את החלק האחרון לצורכי פורפרה וכמה דפים התאחדו להם בעניין שוקו.הלך הספר .
אז לא, לא לא קראתי.
אבל כן שמעתי שהספר עוסק בנו, הנשים ,והטענה הבסיסית היא שאישה(כמובן בל נשכח- הכוונה לאישה מהמאה שעברה. הרבההההה השתנה מאז)אין לה מקום ואמצעים משלה להתפתח.
אין לה זמן פנוי ,כי היא טרודה ביום יום האפור של המשפחה והילדים, ובכך מאפשרת לבעלה להתפתח.
אבל היא?היא מפסידה כאן בגדול.
היום?היום כולנו יודעים שזה ממש אחרת!
יש את המחשב,
יש חקיקה,
מה יש חמודי???????
תכף אימא תבוא!!!
אוי מה עשית????!!!אמלה
טוב שניה חכו רגע או קי?
אל תעזבו
אני יודעת שרציפות קריאה זה דבר טוב אבל נכון שאני סופרת טובה גם בלי זה?
גם.....אוף....יוווווו הכל מרוח בשוקולד אתה נרמאלי????????? מה עשית?????????
כמה פעמים אמרתי לך??????
איך טלויזיה שבוע!!!!!!!
תשכח מזה!!!!!!
לא לא, אל תבכה ממי , אמא לא התכוונה, אמא מבקשת סליחה,
אמא קצת עצבנית היום!!
אני אקנה לך ממתק!
כן גם לך מתוקה לא רק לו!אותו דבר אותו ד ב ר
אותו דבר אותו דבר
מה?גם בליידבלי(או בלייבליד)
טוב אני אקנה עוד ממתק כי הבטחתי עוד מהיומולדת של מוטי
(מי זה בכלל מוטי?אהה כן זה שאמא שלו חייבת לי את הקלטת טוב לקרוא ולכתוב שלקחתי שלשום מציפי)
מי נותן שם כזה לילד?
אוי ואבוי לא היה אתמול יום הורים??
יוווו אני חייבת להתארגן על עצמי!
גידי יהרוג אותי!
רוצי, ממי, תראי מה עם הקטן, אני שומעת שנשפך שם משהו.
(סגרתי את הארון של האקונומיקה?)אוף עם הבעל הזה !כבר שבוע אני מזכירה לו לתקן את המנעול!!!
טוב מה השעה? צריך לקחת אותך, מתוקי לחוג.
אתה לא רוצה?
למה מה קרה?? פעם אהבת מחשבים כל-כך!
שתדע לך, המקצוע של אימא זה במחשבים!
ומי שלא יודע להדפיס במחשב היום-אין לו מה לעשות, כדי להביא כסף הביתה!!
הנה, תראה ,המחשב בנוי משלושה חלקים:מדפסת, מסך, והקופסה הזו שעל הרצפה,עם כל הכפתורים
זהו בעצם גוף המחשב כאן אפשר להדליק ולכבות
לא!!!! לא!!!!!לא עשיתי סייב!!! אל תלחץ על הכפתור הז

---------------------------------------------------------------------------------------------
ספתא בישלה דייסה

אני רוצה לדבר איתכם לרגע על הבעיה של השירים.
אתם יודעים, כשהתינוק שלכם חולה קצת, או צריך להסיח את דעתו ממשו, או יש לו כאב בטן,או שהוא לא רוצה לאכול או לישון בקיצר,
עשרות פעמים ביום, דרוש לכם דחוף לשיר לו שיר ילדים
לכאורה, הזדמנות אידיאלית לחגוג את תינוקותו,ואתם- ואת הורותכם ,
אבל בפועל-בעיה.
תראו,
לא נעים להודות, אבל שירים אני כמעט לא זוכרת.
באג.
ובעלי, נשמה, שיחייה- עוד פחות.
זה לא שיש בעיה בזיכרון חלילה,
את מה שיוסקה אמר בישיבה לפני שנתיים הוא שר לי גם את אעיר אותו בארבע בבוקר אבל שירים-לא.
טוב קצת קשה לי לבוא בטענות כי גם אני לא אלופה-
אני מכירה את "ספתא בישלה דייסה",
כי עשו לי את זה כל-כך הרבה פעמים כשאני הייתי תינוקת
(וגם עשו לי דייסה וגם לא אכלתי .אך השלמתי את החסר בשנים הבאות)
אני זוכרת את" על הקור טיפס לו עכביש קטן "
ואת" על הגדר קפץ אנקור" וזהו, בזה זה מסתכם פחות או יותר.
אני באמת שרה לקטן את שלושת השירים האלו ברוטציה
אבל הוא מראה סימנים ברורים של חוסר מנוחה ואי שקט כל פעם שאני מתחליה ולא רק הוא אלא, אפילו השכנים כבר צילצלו בדלת וביקשו לחדש את הרפרטואר.
עכשיו זה לא שלא רצינו ללמוד את כל השירים הדידקטים, שמסתובבים היום בערוץ הופ, ובקלטות.
נהפוך הוא.
יען כי אנחנו מאוד רוצים לחנך את הקטן לצדקה ולמעשים טובים!
לכן,כשרק הפכנו להורים צעירים הלכנו, כמו כל הורה טעון טיפוח ,למוסד של עידוד קריאה וקימום הורים שקראו לו "מ,מ,ש".
שמה ממש הרביצו בנו טיפים ועצות שונות ומשונות.
מה למשל?
למשל- את שיטת החמש דקות(הילד לא ישן בלילה?שום בעיה תצאו מהחדר ותוך חמש דקות תתחילו לריב מתי אפשר לקחת את הקטן על הידיים ואיזה סגנון הורות נוקשה יש ולמי )
למשל עזרה ראשונה לתינוק(ידעתם שכל מה שנכנס לקופסת פילם אסור שיהיה בבית?ומה עם כל מסעות הקניות משוק הכרמל מההריון???)
בקורס זה היתה מונחת בובה בגודל הבובה רותי , שהיתה לי כשהייתי קטנה, ולאחרי שהייתי מגיעה לתובנה הזאת ,קצת קשה היה לי להנשים אותה...
וגם כל מיני שירים עם אצבעות ,מותאמים ל דקה שהוא נולד, ששכחנו מיד עם החיפוש אחר המפתחות ליד האוטו ,לאחר הקורס.
מה שאני זוכרת טוב ברגעי חרום כאלו זה דווקא את השירים מהצופים, למה?שאלה טובה.
אולי משהו שקשור בהורמונים,לא יודעת
בכל אופן, זה המצב.
צופים.
עכשיו עם השירים מהצופים יש קצת בעיה.
תראו, זה היה גיל אחר,
התעניינו אז בדברים אחרים,
ואיכשהו לשיר לפשוש:" חנל`ה התבלבלה ,מה פתאום ברית מילה, והיא עודנה בתולה" כשהוא ממרר מבכי של כאב שיניים, זה לא כל כך מסתדר,לא לעניין,
בעייתי.
אז אפילו שזה בהחלט מזדמזם לי בראש, כשאני מחליפה לו חיתול בשלוש בבוקר, אני מתאפקת.
עניין של בגרות.
אז מה כן?
מה כן ניתן לשיר לעולל ,שיהיה בעל משמעות לי וגם משמעות חינוכית, על מנת שיגדל לחופה וגם מעשים טובים?
אפשר לקחת שיר מהצופים, ולעדן אותו.
ובזה נעשיתי מומחית.
ניקח לדוגמה את השיר על ברל`ה.
מכירים?
ברלה הלך לו על הכביש
הלך לקנות בגרוש מישמיש
אוי ברלה עסק ביש
נפל הגרוש
ואין מישמיש
אימל`ה במוט
אבאל`ה בשוט
נתנו לברלה הרבה מכות
ברלה בכה
ביקש סליחה
והכל התחיל מהתחלה.
אם למשל הייתי מציעה לממש"ניקית(ככה אנחנו קוראים לה בבית)את האופציה הזו בתור שיר,היו זורקים אותנו משם מכל המדרגות (עם או בלי המפתחות).
הסיבות די ברורות
אף שבתקופה שהייתי בצופים(וידמיני),מסתבר ,
הוא היה מספיק פוליטקלי קורקט כדי לעבור את מרכז השבט.
אבל מה לעשות ונורא ממש נוררא בא לי לשיר אותו בלילה למושקו הבוכה?
אז מעדנים...עושים רפיין..
עם החלק הראשון אין בעיה.
אומנם בגרושים לא מתעסקים יותר בכלכלה של ישראל של היום, אבל לא נורא שילמד להעריך את הכסף.
הבעיה עם האלימות.
עכשיו,לגבי אלימות
תראו
נניח שהוא יילך לגן ,עוד מעט ואיזה יוסי ירביץ לו והוא יבוא אילנו בוכה
מה אנחנו עושים?
לפני שהיו לי ילדים ידעתי שאחנך אותם לאי אלימות.
לא להרביץ וזהו.
עם בוא אחיו הבוגרים, איכשהו התעגלו לנו קצת הפינות...
ואז אם איזה יוסי מכוער מעיז להרביץ לעולל ששיך לי והעולל דלקמן בא אילי ממרר בבכי,
כשהאימא של יוסי או הגננת מקשיבות ,אני חוזרת על המנטרה מימי רווקותי
אבלל כשאף אחד לא שומע
אני לוחשת לו באוזן שאם יוסי מרביץ לו שוב צריך להחזיר לו יותר חזק...אבל שהגננת לא תראה...ורק אז אפשר לספר לגננת...כדי שתושיב את יוסי לחשוב בפינה...
מסר כפול משהו, אבל ככה זה בחיים.
ברוח זו ועם חזון הילד שלי כבוגר הנה הנוסח החדש:
מושקו הלך לו על הכביש
הלך לקנות בגרוש מישמיש
אוי מושקו עסק ביש
נפל הגרוש
ואין מישמיש
מושקו במוט
מושקו בשוט
נתנו למישמישלה הרבה מכות
מישמישלה בכה
ביקש סליחה
והכל התחיל מהתחלה.
ולכן עוד עשרים שנה,
כשתראו את גאון המחשבים שלי יושב על המחשב , פתאום הוינדוס 9000 נחרב לו מול העיניים, ואז הוא שם איזה כמה בעיטות בריאות ומשלח קללות ברוסית, תדעו לפחות איזה שירי ילדים שרו לו כשהיה קטן.