איך היה ב.. ניו-יורק או - מנהטן עם ילדים: טיול הדפלולים עם הדפלולונים בניו יורק

הכל התחיל מכך שהאיש נקרא לנסיעת עסקים בניו יורק ולא רצה לטוס לבד. התלבטנו לא מעט בין האפשרויות השונות שעמדו בפנינו, לקחנו נשימה ארוכה ו... החלטנו שכולם נוסעים ביחד!

בנינו תכנית טיול מרהיבה ביותר עם פרפרים מרקדים בבטן: מה יהיה? נשקיע כל כך הרבה כסף ולא נצליח לעשות כלום ועוד נחזור עצבניים? האם קיבלנו את ההחלטה הנכונה?

היומיים הראשונים לא היו קלים. הבנות התחילו את היום ב- 2:00 שעון מקומי ואנחנו היינו עייפים וקצת לחוצים. חששנו שאולי עשינו טעות שהבאנו אותן ושכולם יסבלו ויהיו אומללים.

נדרשנו להרבה סבלנות, קלילות, אמונה חזקה ש"יהיה כיף" ויצרנו לעצמנו את אחד הזיכרונות היפים בחיינו !!!!

אני מאחלת לכל אחד חופשה כזאת וכדי שהברכה תהיה אפקטיבית, ליקטתי עבורכם את הטיפים ש"עשו לנו" את הטיול:

טיסה
לארה"ב אך ורק טיסת לילה, חבר`ה! הילדים ישנים רוב הזמן והטיסה עוברת בשלום. ילדים במקום קטן וסגור זה מתכון פשוט וקל לאסון. לכן עדיף שהם יהיו מחוסרי הכרה כמה שיותר זמן :-)
לישראל עדיף לקחת את הטיסה של הערב (19:00 או 20:00 לכל המאוחר) כדי לנחות בצהריים שעון ישראל וכך ניתן יהיה לחזור לשעון מקומי מהר יותר (ראו "ג`ט לג" להלן).
שימו לב שהגיל הבעייתי לטיסה הוא בין 9 חודשים לשנתיים שאז אין זכאות חוקית לעריסה ועוד אין מושב. לא כל כך נורא בטיסות קצרות אך וודאי קריטי בארוכות. ההמלצה שלי היא לטוס בתקופות לא לחוצות ואז זה מגביר את הסיכוי לקבל את השורה הראשונה בכל קבוצת שורות – זאת שלפני הקיר. שם יש מקום רחב יותר לרגליים שבו הילד יכול לשבת ולשחק. עד 14 ק"ג גם תקבלו בכל זאת עריסה שבה תוכלו להניח פעוט ישן.

העברות
כדאי להזמין מהארץ שירות מוניות למלון וכך להוריד מראשכם מטלות שלאחר טיסה, אשר עלולה להיות ללא שינה. העלות אמורה להיות בסביבות 60 דולר למשפחה. אפשרות אחת היא www.supershuttle.com – ניתן לבצע הזמנה באינטרנט ולשלם הכל מראש, כולל הטיפ. נוחתים, אוספים את המזוודות, עוקבים אחר השלטים ל- shuttles, מגיעים לנקודת האיסוף, מרימים טלפון ייעודי חינם והם מגיעים תוך 20 דקות. אם אתם מסתבכים פשוט תשאלו – כל עובד שדה תעופה מכיר את הסידורים האלה.
אנחנו מאוד שמחנו שהזמנו אותם כי מרוב בלבול שכחנו במונית את תיק הצעצועים. פשוט הרמנו אליהם טלפון מהמלון ותוך כמה שעות הם הביאו לנו את התיק. זה לא היה אפשרי אם היינו לוקחים סתם מונית עלומת שם.
כדי לחזור לשדה התעופה בסיום החופשה כדאי להיעזר באנשי המלון - הם ידעו להמליץ על השירות הטוב והזול ואף יבצעו עבורכם את ההזמנה.

מלונות
נעזרתי באתר של hotels.com המתחייבים לספק את המחיר הזול ביותר. שימו לב למיקום של המלון שבחרתם – זה מאוד חשוב.
קחו בחשבון שהחדרים קטנים ואין ארוחת בוקר.

ג`ט לג
1. בארה"ב – אחרי טיסת לילה מהארץ נוחתים מוקדם בבוקר שעון מקומי כאשר בשעון ישראל זה כבר צהריים. המציאות שנוצרת היא שהיום הראשון הוא כאילו ארוך יותר, כי עושים שוב את הבוקר. לכן ההמלצה שלי היא להוסיף לילדים עוד תנומה קצרה למה שהם רגילים ולהשכיב אותם לישון בשעה מאוחרת ככל שניתן. ביום הראשון הילדות שלנו קרסו כבר ב- 17:00 שעון מקומי...
2. חזרה בישראל – אחרי טיסת ערב נוחתים בצהריים, עמוסים חוויות ונרגשים לפגוש שוב חברים ומשפחה. לכן, למרות שלמעשה הילדים התעוררו בצהריים שעון מקומי – אפשר יהיה להשכיב אותם ללילה בשעה נורמלית (בסביבות 22:00) בתנאי שלא תתנו להם לנוח באמצע (להוציא תנומת רכב).

ארוחת בוקר
אתרו בקרבת המלון את הדיינר או את בית הקפה הנוח והנקי והתחילו את הבוקר שם. משפחה שבעה היא משפחה שמחה!

ניידות
כמובן ברגל רוב הזמן. לכן, לילדים חובה טיולון! ואם יש שניים - טיולון כפול. לא להסתפק במנשא או בתוספת לעגלה שאי אפשר לישון בה. אנחנו נהננו מעגלת הרכבת כי היא נוחה לתמרון וקל יותר לעבור אתה ברחוב ולהיכנס למעליות.
לא לפחד מהסאבווי - אבל לא להיכנס אליו אחרי 16:00. בשעות אחר הצהריים עדיף להשתמש באוטובוס או מונית למען הבטיחות. ולא לשכוח לרכוש כרטיסים מראש, גם לאוטובוס! (רוכשים במכונות האוטומטיות בסאבווי או בדלפק בסאבווי, בשעות שהוא מאוייש. 2$ לנסיעה לאדם לכל יעד במנהטן).

כלכלה
חובה לדאוג שיהיו אתכם תמיד מספיק מים (אנחנו חיסלנו יותר מארבעה ליטרים של מים ביום!) ונשנושים לילדים. אני בניתי ערכת מזון של תפוחים, חטיפי דגנים, לחמניות מתוקות, צ`יריוס. הכי זול לקנות גלון של מים במכולת או ב duane reade שזה הסופרפארם שלהם. אם הג`ריקן הזה לא נוח לכם פשוט תקנו בקבוק רגיל ותעבירו בכל פעם.
ארוחה חמה - אימצנו את ההרגל הגוי של ארוחת ערב חמה. היה לנו חבל על הזמן במשך היום. התיישבנו לאכול בסביבות 19:00 באיזה דיינר עמוס (ערובה לטריות ואיכות) ואכלנו אוכל חם, ביתי.

בילויים מותאמים לילדים:
1. natural history museum חובה!! פשוט מעניין וכיף. נמצא בסביבות רחוב 79 W. אין מילים, פשוט תענוג לכל המשפחה.
2. מוזיאון הילדים היה קצת מאכזב. לא יותר מחצי יום. מתאים יותר לילדים בני שנתיים ומעלה כי פעילויות היצירה וההפעלות לא מדברות אל הקטנטנים.
3. גן החיות בסנטרל פארק, ובכלל הפארק. שטח עצום וענק ויפה שגם ההורים ייהנו בו. אפשר לתזמן לתחילת או אמצע היום ולשלב עם פעילות נוספת (כדי שתרגישו ש"עשיתם משהו")
4. פעילות לסוף יום או ליום גשום: מחלקת ספרי הילדים בבארנס אנד נובל. יש המון סניפים שלהם בניו יורק. מקובל ונעים לשבת שם על הרצפה ולעלעל בספרים.
5. טויס אר אס בטיימס סקוור - אפשר לסיים שם את היום
6. חנות הצעצועים של שוורץ בפינה הדרום מזרחית של הפארק - שימו לב שהם סוגרים מוקדם יחסית את החנות. מעניינת, אבל לדעתי הרבה פחות כייפית מטויס אר אס. יותר מידי סטרילית.

שירותים
לגמולים - לא מקובל לעשות צרכים ברחוב. העצים הניו יורקים לא אוהבים שמשקים אותם, כנראה. הבנתי שעלולים לחטוף על זה אפילו קנס. הכי קל להיכנס לכלבו או חנות. אני לא התביישתי להיכנס לבתי מלון ואפילו לבנייני משרדים. פשוט החזקתי את הדר על הידיים ואמרתי

I have a three year old bathroom emergency, can you show me where the restrooms are please?

אף אחד לא סירב לי. וכמובן, אחרי הדר גם אני עשיתי......


לקחים מיוחדים (טיפים)
1. מזון תינוקות מאוד יקר בארה"ב. 150% ויותר. תביאו אתכם כמה שיותר מזון מהארץ, לפי מה שנכנס במזוודה. ושימו לב ששם תינוק בגיל ביניים יאכל קצת יותר פורמולה מהרגיל כי זה יותר בטוח ממזון מבושל ויותר נוח ונגיש. אם אתם קונים שם, תקפידו לרכוש את הצנצנת הכפולה (אנחנו העברנו אבקה בכל פעם לצנצנת הקטנה כי לא נוח להסתובב עם הגדולה). אל תתבלבלו עם הנוזל המוכן - תקראו מה כתוב על התווית.
2. לסאבווי אין מעלית (רק לתחנות בודדות) וצריך לקחת את זה בחשבון מבחינת העגלה. אבל תמיד יש אנשים נחמדים שקופצים לעזור, ולפני שאתם מספיקים להגיב העגלה למטה והם כבר נעלמו באופק. כל הכבוד להם!
3. באמצע היום לתת לילדים להשתולל ולהוציא אנרגיה - אחרת הם ימצאו דרך אחרת, בד"כ הרסנית, להוציא את האנרגיה הבלתי נלאית הזאת. האפשרויות הן גני שעשועים בסנטרל פארק, חנות צעצועים או כל חנות אחרת שאפשר לרוץ במעברים.
4. לא לפחד לחרוש את העיר עם ילדים. אם הם שבעים, שתויים, יבשים בטוסיק, לא עייפים (ישנו כשהיו צריכים) הם יתלוו אליכם בקלות לכל פעילות. הדבר היחיד שהיה קשה זה מוזיאון המטרופוליטן. יש הרבה תצוגות מפתות שאסור לגעת בהן. ורד לא הבינה למה אסור לה לטפס על הפסלים או לגעת בתמונות..... נאלצנו לכלוא אותה בעגלה והיא כעסה נורא. הפתרון: להתחלף. לעשות משמרות. זה לא קל, אבל זה בר ביצוע. כל פעם מישהו אחר מופקד על העגלה ועל הילד חסר השליטה ונמצא או בחצר הפסלים, או למטה בכניסת הנכים עם השטיח ומדרגות-הישיבה (אטרקציית טיפוס) או מטייל בסנטרל פארק הנמצא ממש מחוץ למוזיאון. הדר היתה ילדה מקסימה: הצליחה להתאפק ולא לטפס או לגעת ונהנתה לקבל הסברים על המוצגים. הגיל הגבולי, לדעתי, הוא שנה וחצי. מתחת לזה זה לא הנאה גדולה לילד, בלשון המעטה. אבל אל תוותרו, כי זה בכל זאת בר ביצוע!! והמוזיאון הזה מרשים ביותר. אין שני לו. שימו לב שהוא נסגר בחמש ורבע ושכבר חצי שעה לפני הסגירה מתחילים לחסום תצוגות. המוזיאון דורש לפחות יום שלם.
5. ממליצה מאוד על המוזיאון באליס איילנד: היסטוריית המהגרים לארה"ב עם דגש מיוחד על המהגרים היהודים. היה פשוט מרתק. וגם ידידותי לילדים - לא מקפידים על משמעת כמו במט: הילדות התרוצצו, צווחו, טיפסו והעבירו את הזמן בכיף בזמן שאנחנו שתינו בשקיקה כל פיסת מידע וכל סיפור. שימו לב שהוא נסגר כבר בחמש וחצי. המוזיאון הזה דורש 4 שעות בערך.
6. תכננו את היום כך שתהיו כמה שפחות בחדר. החדר צפוף ולא מתאים למשפחה. אני מניחה שרוב הקוראות לא מצליחות לממן סוויטה נשיאותית.... אנחנו יצאנו בבוקר די מהר לאחר שהתעוררנו (ורד קיבלה קצת סימילאק, הדר קיבלה חטיף דגנים ל"בינתיים") וחזרנו בסביבות 22:00 לאמבטיות ושינה.
7. לובשי החיתולים: לשטוף טוסיקים לפחות פעם ביום, ועדיף לאחר כל יציאה (מגבונים לא טובים מספיק). עדיף בשירותים של כלבו - בדרך כלל הכיורים בגודל מתאים. לניגוב - נוגעים בעדינות עם מגבוני הידיים (לא צריך להכין מגבת מראש). סיפור של פחות מעשר דקות ושווה כל שניה כי מקבלים תינוק רענן ושמח. אין לכן מושג כמה זה קריטי לתינוק שיושב כל כך הרבה זמן בעגלה.
8. סרבני עגלות: להתעקש. הסברנו להדר שברחוב היא צריכה להיות בעגלה כדי שהיא לא תלך לאיבוד ושברגע שנגיע למקום הבא נשחרר אותה. חובה חובה. ולא רק כדי שלא תלך לאיבוד, אלא גם כדי שאפשר יהיה להתקדם. לא יודעת איך הפעוטות שלכם, אבל עם הדר אפשר לעשות דרך של 10 דקות בשלוש שעות: היא חייבת לשבת על כל ספסל, להרים כל עלה, לבדוק כל אבן (את הנבחרות היא מניחה בכיס).
טריקים להישארות בעגלה: אפשר לשיר להם, לתת להם לשחק עם קשים לשתיה או כפיות חד פעמיות, או צעצועים אמיתיים לעגלה שקונים בחנות (את הילדות שלנו זה משעמם משום מה, מעדיפות קשים...), לתת נשנושים, ואם אין ברירה לקחת על הידיים לכמה דקות ואז להחזיר.
9. לא להיבהל מבכי. אם פסלתם רעב, צמא, טוסיק, עייפות - זה כנראה בכי של לאות. תנו להם להוציא קיטור. קרה לנו כמה פעמים בסוף יום ארוך - כמה דקות של יללות חתולות מיוחמות (צליל נורא ואיום!!!!). נרגעו עם אמבטיה או מוסיקה או גלידה או סיפור או סתם חיבוק. באשר לצרחות של עצבים – יישמתי שיטה חדשה עם הדר: "תצעקי חזק יותר; עוד יותר חזק; בקצה הרחוב עוד לא שמעו אותך; ו..... די" את האחרון אומרים לאט ובשקט. כמעט בכל הפעמים השיטה עבדה!
10. עדכנו ציפיות: החופשה לא תהיה בקצב שלכם, אלא בקצב שלהם. יהיו לכם עצירות והפסקות לא מתוכננות של 45 דקות (די הרבה בטיול אינטנסיבי!) בגלל שירותים, ניקיונות, האכלות, הרדמות. תזרמו עם זה ואל תיאבקו. ואל תנסו לזרז אותם. הכל יילך יותר מהר אם תתנו לעניינים לזרום בקצב שלהם... ולמרות זאת אפשר להספיק הכל!!
11. כשחוזרים הביתה לא להיכנס לשגרה בבת אחת. אם אפשר, ביום הראשון תיפרדו לא יותר מאשר מספר שעות, אחרת תתחרטו על זה בלילה.......


לסיכום: זה לא קל, אבל אין חופשה מעצימה ומרגשת יותר מחופשה משפחתית בהרכב מלא.

לדיון בפורום לידה בו החל המאמר, כולל טיפים נוספים

לדיון נוסף בנושא טיול בניו-יורק
ולדיון האולטימטיבי בנושא טיפים לטיסות עם תינוקות
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=123569
*דפלול היא משתתפת קבועה וותיקה בפורום אתר לידה