טיפים לקראת השיפודיה, או איך עוברים ניקור מי שפיר בשלום?

זהו, החלטת שהפעם את צריכה לעבור בשיפודיה? לא משנה מה הסיבה- גיל, תוצאת תבחין משולש, תחושת בטן שכדאי, הנה כמה מסקנות שהגעתי אליהן כפחדנית האולטימטיבית ממחטים, עשה ואל תעשה כדי לעבור את העונש בשלום...

בערך לפני שבועיים (שב` 15) אחרי הסקירה הפרטית המורחבת שהודיעה לנו חגיגית שכל מה שניתן לבדוק כרגע תקין, אולי אפילו קצת קודם, כשהחלטתי נגד שקיפות עורפית, כי לא היה לי כוח לחיות במתח בין בדיקה לבדיקה, כבר בחרתי. למרות פחדנותי הידועה לשימצה בכל הקשור למחטים, מזרקים וסכיני מנתחים הודעתי לאישלי שהפעם נגיע גם למי שפיר.

הסיבה העיקרית שבגינה החלטתי לבצע את הבדיקה היתה חוסר השקט אם היא לא תבוצע. ידיעה נוספת שעודדה אותי היתה שאם אבצע את הבדיקה מוקדם מספיק, אם חס וחלילה תוצאותיה יהיו איומות ניתן יהיה לבצע גרידה מאוחרת בבי"ח אסף הרופא.

למודת נסיון ובעלת כשרון נדיר להכלל בצד הלא נכון של הסטיסטיקה, ידעתי שבגילי המופלג (רגע לפני קבלת המימון ממשרד הבריאות), הכל יכול לקרות, ובעצם חוצמבדיקת מי שפיר, אין בדיקה אחרת שנותנת תשובות חד משמעיות לגבי מצבו של העובר שאני נושאת. זה בהחלט לא גרם לי לדלג מאושר במעלה המדרגות בדרך ליח` האולטרא סאונד, אבל היה טיעון לגמרי משכנע...

בדקתי את אפשרות ביצוע בדיקת פיש (שמניבה תוצאות תוך 24 ש` במקום 3 שב`) והחלטתי נגד. למה? אם הכל טוב בפיש, מצויין, אפשר לישון טוב בלילה... אבל אם חו"ח הפיש יוצאת עקום, אין בנתונים דיי בכדי לשכנע את הועדה להפסקת הריון ויש להמתין 3 שבועות לקבלת התוצאות המלאות. כך שמדובר בעוד כ2000 ₪, שיכולים ליצר מצוקה מסוג חדש. עוד ענין שולי, הוא המקומות המוגבלים בהם ניתן לבצע את הבדיקה. לא נראה לי לטלטל את עצמי ברכב למשך שעתיים בשביל שהמבחנה תגיע ליעדה.

מי יבצע את הבדיקה ואיפה...
אני יודעת שיש טרנד חזק מאוד שמוביל אל הפרופסורים, ידועי השם, ומכיוון שאלה מבצעים דיקורים כאלה על בסיס יום-יומי באופן פרטי וציבורי מבוקר עד לילה בערך, הסיכון באובדן ההריון כתוצאה מבדיקה כזו יורד. לי יש שתי בעיות מרכזיות עם הטרנד, האחת – שהסיכון באובדן ההריון אינו תלוי אך ורק במדקר, אלא גם באישה, כלומר יכול להיות מדקר מעולה אבל אם האישה תחליט מייד לאחר הבדיקה לעשות פנאלים, סביר שיאבד ההריון... השניה – כמות הזמן ותשומת הלב שיכול להקדיש רופא כזה למטופלת פרטית (כשיש עוד אלף כמוה ממתינות בחוץ ובטח שבמקרים בהם תוצאות הבדיקה איומות ויש לדבר עם האישה). ועוד ענין שהוא קצת מעיק עם אופצית ידועי השם, הצורך לקבוע תור בערך מיום שביצעת שקיפות עורפית כי הם נורא עמוסים... וזה כמובן אם מתעלמים מהמחיר (שמתקרב ל3000 ₪ כשכוללים את התשלום לרופא ולמקום בו מבוצעת הבדיקה).
האופציה בה אני בחרתי היתה רופא מנוסה מאוד (אבל לא סלב), באופן פרטי, בבי"ח ציבורי.

לא הייתי בנויה לתאם תור מוקדם, בקושי יכולתי לתאם אותו שבוע לפני. שמעתי עליו הרבה טוב, ויכולתי לרפד לעצמי את הדרך אליו באמצעות קשרים אישיים. המחיר עצמו לא היה שערוריתי (1800 ₪ כולל הכל, כאשר קופ"ח מחזירה 1000 ₪, תלוי בקופה יש החזרים מושקעים יותר ויש פחות – נכון למאי 2006).

בימים שלפני הבדיקה, הסתובבתי עצבנית וחסרת מנוחה. מומלץ בעיני לעבוד כרגיל, כי אחרת יש עודף זמן לחשוב על השיפודיה המתרגשת עליך, יותר לעומק, ואני באופן אישי חושבת שזה פחות רצוי. בסיכמו של ענין, אם החלטת שעדיף להיות משופדת ולסבול לזמן מוגבל על פני לידת תינוק פגוע וסבל ממושך לכל החיים, נסי להשלים ולהתידד עם האופציה.

ביום הבדיקה עצמה כדאי ללבוש בגדים רפויים ונוחים. לפני - זה לא ממש ענין, אבל אחרי לא מאוד נוח להסתובב עם משהו שלוחץ על האיזור. במקרים נדירים יתכן דימום באיזור הדיקור ולכן עדיף להתלבש בבגדים כהים (חוצמזה אם כבר רפוי אז לפחות לא אוהל סיירים ורוד, לא?).

לפני הנחיתה בשיפודיה, עוברים דרך גנטיקה. אני באופן אישי דיי סולדת מהמוסד הזה בבי"ח, אבל אין ברירה. במידה וביצעתם בדיקות גנטיות שתוצאותיהן אינן מרנינות זה בדיוק הזמן לשלוף את הניירת המצהיבה מהארכיון המשפחתי, כדי שירחיבו את הבדיקה ואת כמות המבחנות שישלפו לטובתך. בנוסף מקבלים הסבר מופרט על מה מבוצע איך, לוחות זמנים וטלפון לבדיקת תוצאות בתוך 3 שב` מיום ביצוע הבדיקה.

אחרי הסיבוב בגנטיקה עוברים ליח` האולטרא סאונד. המהלך עצמו קצר מאוד. אצלינו כלל בדיקת אולטרא סאונד בטנית, ומריחה מאסיבית של אלכוהול על הבטן לחיטוי האיזור על מנת למנוע זיהום. אני, הפחדנית האולטימטיבית הנחתי את ידי מעל לראשי בתנוחת שבוי מצוי, כי ממש לא רציתי להתקרב עם הידיים לאיזור. עיניים עצומות ופרצוף מופנה לצד הנגדי למיקומו של הרופא... למה? כי יש דברים שעדיף לא לראות, נשבעת לכם. לעומתי, האישלי המסכן הושבע להסתכל על כל מה שקורה תוך כדי, פשוט כי צריך שמישהו ייקח אחריות...

מסקנה נוספת לבקש מהרופא לספר לכן כמה שפחות. נכון, שאפשר לדעת הכל, אבל במקרה הספציפי עדיף בדיעבד. חוצמזה אם תדעי יותר או פחות מה זה משנה, את מתכננת לבצע את התהליך מתישהו בעצמך?

ההחדרה של המחט בוצעה במהירות, אחרי שהרופא איתר את מיקומו של העובר, החלק המעצבן היה השאיבה שהיתה יחסית לכל שאר התהליך ארוכה (למרות שאובייקטיבית ארכה כדקה). מומלץ מאוד מאוד להרפות את שרירי הבטן, להמנע מצחוק או בכי (כי אז המחט מורגשת פי כמה, ואם אפשר למנוע עודף תחושה, יותר עדיף).

אחרי הבדיקה, מנגבים את האיזור. בעיני מומלץ לבקש כוס מים קרירים ולנוח כמה דקות לפני שתקומי ותפני לדרכך.
בדרך החוצה רצוי שתשלחי את המלווה שלך לקרב את הרכב כדי להמנע מהליכה מיותרת. עכשיו התפקיד העיקרי שלך הוא לנוח ולגרום לכל מי שיכול לעבוד בשבילך להזיע ;).

ממליצה לך לפני הדיקור להשאיל בספריה המקומית ספרים שימלאו את יומך במאוזן במיטה. אל תנסי להיות גיבורה גדולה, תשכבי כמה שיותר, תרבי בשתיה וסיבובים רק לשירותים. אני יודעת שזה נשמע קיצוני, אבל הנה יש לך הזדמנות להתפנק למה לא לנצל אותה? ההנחיה הרשמית היא מנוחה ל48 שעות, אם את תוהה.

תופעות טבעיות אחרי שיפוד כזה הן מיחושים באיזור הדקירה ובבטן התחתונה (שחולפים בשכיבה, ולכן עד שלא תוכלי יותר להתמזג עם המצעים - שכבי!), לעיתים יופיע דימום קל או דליפה מועטה של מי שפיר. התרופה הטובה ביותר לכל אלה היא מנוחה ושתיה מרובה. בכל מקרה אם יש ספק פני לרופא שמלווה אותך בזמן ההריון או לרופא המשפחה (אם זמין יותר) להתיעצות ובמידת הצורך לגשת למיון.

מקלחת מותרת כל עוד אינה מהווה עבורך מאמץ גדול מידי. אני הייתי מותשת מידי מכדי להתקלח (וביננו בין כה לפני הדיקור התקלחתי, ע"פ האסכולה הצרפתית מזיק להתקלח יותר מפעם ביום, אז אימצתי את גישתם ופשוט נזרקתי למיטה).
מיום ליום היאוש (ברביצה) נעשה יותר נוח. ומיום ליום את תרגישי טוב יותר ותוכלי לשבת ולעמוד לאורך יותר זמן.

תוך 3 שבועות מיום ביצוע הבדיקה תוכלי להתקשר למכון הגנטיקה אליו נשלחו המבחנות ולקבל תשובות.
בעיני זו הישורת האחרונה מבחינת בדיקות משמעותיות לגבי בריאותו של העובר, אחריה תבוא רגיעה ומנוחה.
מאחלת לך המשך הריון קל ובריא ותוצאות מצוינות בעוד 3 שבועות...

*ריש היא משתתפת ותיקה ומוכרת בפורום `אמנות הלידה`.