1. חוק הביטוח הלאומי חוקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת ועיגן בתוכו אפליות שחלות גם כיום במאה ה-21.
2. למרבה הצער, חוקי היסוד ובתוכם חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, עיגנו את כבוד האדם ואת חרותו, שבהם כמובן שוויון בין המינים ובין איש לרעהו, אלא שזכויות אלה חלות קדימה ולא אחורה.
3. עד שנת 2002 זכותו של גבר לצאת לחופשת לידה הוגבלה ל-40% ממשכורתו דבר שהוביל זוגות רבים להותיר את האישה בבית בחופש הלידה. בעקבות בג"צ שלי שונה החוק וכיום גברים ונשים רשאים לחלוק בינהם את חופשת הלידה, כ"א ע"פ משוכורתו.
4. נשים שיולדות בבית אינן זכאיות למענק לידה כי החוק קובע כי נשים שנזקקו לאישפוז ולא אושפזו אינן זכאיות למענק לידה. הבטוח הלאומי מפרש את "נזקקו לאישפוז" כך שכל יולדת נזקקת לאישפוז ולכן מי שיולדת בבית ולא התאשפזה לאחר מכן לא מקבלת מענק לידה.
5. תקפתי את אי מתן מענק הלידה בבג"צ מטעם ויצ"ו אלא שבשל האמור בסעיף 2 לעיל נאלצתי למשוך את העתירה (מקרה דומה שבו אלמן עתר לבג"צ מדוע הוא לא מקבל קצבת שארים כמו שאלמנה מקבלת, נדחה בשל האמור בסעיף 2).
6. רק מחאה ציבורית תוביל לשינוי החוק ומתן מענק לידה גם ליולדות בבית.
7. עוול נוסף שיוצר הביטוח הלאומי הוא אי מתן מענק לידה ליולדות בבית חולים ועוזבות אותו לפני שחלפו 12 שעות.
8. התערבות שלי הביאה לכך שהביטוח הלאומי שילם מענק לידה למי שילדה בבי"ח ועזבה אותו אחרי 11 שעות בלבד.
9. אני סבור שדרישת הבטוח הלאומי להשאר בבי"ח 12 שעות אינה מעוגנת בחוק!
10. אני משוכנע שמדינה דמוקרטית חייבת לאפשר לנשים (שאינן בסיכון) ללדת בבית ולשלם להן מענק לידה כמו לנשים היולדות בבית חולים.
