בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

ביצה בכורה

 גרסת הדפסה   
 
מאת: יונה פלד, תל אביב, נובמבר 2009

 בשעת בין הערביים לאחר שנכנסו פנימה הן נראו כלהקה לבנה אחידה וצפופה. כמה מהן קרקרו את המשפט האחרון ולאחר כרבע שעה השתרר שקט והחשכה ירדה על הלול.

למחרת בבוקר נפתחה הדלת. כולן פרצו בקרקורים רמים לחצר המגודרת ועטו על האבוסים ובהם התערובת הריחנית והטעימה. חלקן פנו למיכל המים ושתו לרוויה.
שבעות הסתובבו בחצר. כמה מהן חיטטו ברגבי האדמה והלשלשת בתקוה למצוא איזו תולעת, שלשול או חרק. הקרקורים נשמעו כמו רעש קבוע ואחיד. מדי פעם התעופפו כמה מהן תוך קרקורים צווחניים, כנראה שחתול עבר מחוץ לגדר זה הקפיץ בבהלה את כל רואיו. מדי פעם פנתה מי מהן לפינה בחצר לארגז ההטלה המרופד בקש, שם כרעה והטילה ביצה.
המטילות הותיקות, הן המיוחסות בחצר. הן מתהלכות בכרבולת אדומה וזקופה, מסתכלות בעיני התרנגולת שלהן ימינה ושמאלה בניע ראש חד, לוודא שהכל מתנהל כסדרו. הפרגיות המתבגרות, כרבולתן קצרה וורדרדה, הן קטנות יותר ולא מעזות לקרקר בקול פן יבולע להן. ההטלה עדיין מחכה להן, לפרגיות. כל אחת מהן מתוחה מאד לקראת ההטלה הראשונה. בחייהן הקצרים כבר ראו כל מיני תופעות.  
באותו יום בשעות לפני הצהרים הרגישה אחת הפרגיות לחץ בבטן התחתונה. הנה זה בא, חשבה. הלחץ גבר והלך ובאזור פי הטבעת הרגישה מתיחות עצומה וכואבת. זה הזמן לגשת לארגז ההטלה, חשבה וכך עשתה. הכריעה היתה אוטומטית. הלחיצות היו אינסטינקטיביות ומכאיבות מאד. עוד לחיצה ו הופ, הביצה יצאה. מסביב עמדו כמה מטילות ותיקות והתבוננו במחזה. הן נראו כלהקת מעודדות. מקרקרות ומנפנפות בכנפיהן. לאחר היסוס קמה הפרגית המתבגרת, נעמדה על רגליה והחלה לצעוד אל מחוץ לארגז. אחת המטילות הותיקות הסתכלה אל אחוריה וראתה את אשר קיוותה לראות. הנוצות סביב פי הטבעת היו מרוחות בדם.
קרקור עז נשמע והמטילות החלו לנקר את הפרגית התשושה. ניקור ועוד ניקור. דחיפות, קרקורים, ניקורים, עוד ניקור  ועוד ניקור, מטילות נוספות הצטרפו לחינגה נדחפו וניקרו.
הפרגית קרסה ונשכבה ומעליה ברגלים חסונות נעמדו שתי מטילות בעוד השאר ממשיכות לנקר ולנקר. צינור ההטלה כבר בחוץ – מעדן למנקרות. איזו התנפלות. הניקור נמשך והמעיים כבר בחוץ והם מפוזרים בחצר וכל הלהקה משתתפת בסעודת המלכים הזו.
הפרגית מפרפרת פרפורים אחרונים.
 לאחר כמה דקות היא כבר ללא רוח חיים. נוצותיה מרוטות, אפורות מבוץ ולשלשת, בטנה ריקה, כרבולתה חיוורת וגופה מתקרר.
בחצר חזרו החיים לשגרתם הרגילה.
 מי יודע אולי מחר תוטל עוד ביצה בכורה?
 
- - - - -        

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש