www.leida.co.il   
 

לידה פעילה*

 מאת: רותי קרני הורוביץ

הלידה האקטיבית הינה שיטה לניצול כוח המשיכה של כדור הארץ לטובת היולדת. שיטה זו מציעה אלטרנטיבה לתנוחת הלידה הפסיבית הנהוגה כיום ברוב בתי החולים, בה שכובה היולדת על גבה כשרגליה מורמות, והיא חסרת אונים כחיפושית שהוטלה על גבה.
שיטת הלידה האקטיבית אינה המצאה חדשה. ממצאים מהעולם העתיק (הרוגליפים מצריים, פסלי חימר הודיים ועוד), מנציחים נשים היולדות כשהן עומדות על רגליהן. לרוב, נתמכות הנשים מתחת לזרועותיהן ע"י נשים אחרות, אך תמיד נשמר עקרון המאונכות לאדמה. הלידה מתבצעת בכיוון הכוח המושך של כדור הארץ - כלפי מטה, ולא במאוזן.
מקורו של רעיון הלידה במאוזן הוא כפי הנראה במאה השמונה עשרה. המלכה ויקטוריה הורדמה בשעה שילדה, בפסיביות מוחלטת, והושכבה על גבה כשרגליה מורמות. תנוחה זו אכן היתה הנוחה ביותר לרופאה של המלכה, והמוני העם, שרצו לחקות את סגנון בית המלוכה, אימצו את השיטה.
בזכות היותה נוחה ביותר כאמור גם לצוות הרפואי, צברה התנוחה הפסיבית פופולריות אדירה. השליטה בתהליך הלידה עברה מידי היולדת לצוות הרפואי, ותפקידה החשוב של המיילדת - לעזור ליולדת לצלוח את תהליך הלידה - התגמד. האחריות על התהליך עברה לידי הרופא, השש להעמיד לרשות היולדת את שירותיו כמומחה - שימוש באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר של הרפואה האינטנסיבית. גם הממסד הרפואי מרוויח יפה מהנושא. הציוד הטכנולוגי היקר שרכש זוכה לשימוש אינטנסיבי. שירות זה ניתן בכסף מלא, וככל שגוברים הסיבוכים בלידה, כך עולה ריווחיות בית-החולים. ניתוחים, לדוגמא, הם הליך ריווחי מאד עבור בתיה"ח, וכיום כ- 25% מכלל הלידות בארה"ב ובאיטליה מבוצעות בניתוח קיסרי!. יותר מכך, ניטור העובר בשעת הצירים והלידה מאלץ את היולדת לשכב על גבה - תנוחה שהוכחה כגורמת למצוקה עוברית - מצב שבעקבותיו מחליטים במקרים רבים על ביצוע ניתוח קיסרי. השימוש בציוד הטכנולוגי של הרפואה האינטנסיבית (ולו לצרכי מעקב בלבד מלכתחילה) מחייב, אם כן, שכיבה על הגב המעודדת לידות בסיבוכים תוך שימוש ברפואה אינטנסיבית.
מעגל קסמים זה, יחד עם גישת חיפוש הבעיות, הנהוגה במעקב ההריון, הביא נשים רבות לשאול שאלות בנוגע לכדאיות המחיר שגובה לידה פסיבית "נוחה".
בבריטניה עוררו שאלות אלו מאבק ציבורי מרשים. נשים ומיילדות יצאו להפגנות רחוב כשבידיהן שלטים הקוראים ליולדות "לעמוד על שלהן" (רגליהן), ועקב כך הותר לנשים במדינה זו לבחור את תנוחת הלידה המועדפת עליהן. בנוסף, יצא ארגון המיילדות הבריטי בהמלצה להשתמש בשיטת הלידה האקטיבית, ואף להפגיש בין היולדת והמיילדת שלה לפני הלידה. ההמלצה האחרונה, אגב, תהפוך בתוך 5 שנים לחוק בבריטניה. נראה שההגיון העומד בבסיסו של חוק כזה רב. קשה לקיים מהלך אינטימי כהולדה בנוכחות זר, ומאידך קשה למיילדת לעזור לאשה שאין לה מושג לגבי הרקע שלה. היכרות קודמת עשויה רק להפחית את העומס הקיים ממילא בשעת הלידה. עוד ממליץ ארגון המיילדות שחדר הלידה ייראה כחדר רגיל, ולא כחדר ניתוח, שפינת התרעננות כולל שתיה תעמוד לרשות היולדת והמלווה שלה במהלך הצירים והלידה, ושכל יולדת תכין מראש "תוכנית לידה" המפרטת את בקשותיה והעדפותיה בנוגע לטיפול בה.
לגבי מהלך הצירים והלידה עצמה, מדגישה שיטת הלידה האקטיבית שימוש בתנוחות המאונכות לקרקע בזמן דחיפת התינוק מטה בתעלת הלידה - עד הגעת הראש אל פתח הנרתיק. התנוחות המאונכות מעודדות זרימה טובה יותר של דם אל השיליה והתינוק, מאפשרות לתינוק להתקדם באופן אופטימלי בתעלת הלידה, ומגדילות בשליש את נפח חלל האגן, יחסית לנפחו בעת לידה פסיבית.
ההסבר פשוט והגיוני מבחינה מכנית. כאשר היולדת שכובה על גבה, היא לוחצת פנימה לתוך האגן את עצם הזנב שלה. כאשר היא עומדת או יושבת באופן בו משקלה נתמך על-ידי עצמות המושב שלה בלבד, עצם הזנב שלה חופשית והמרחב בינה ובין עצמות האגן גדל. עם זאת, בזכות התנאים האידאליים להתקדמות התינוק באגן, עשויות התנוחות המאונכות לזרז את מהלך הלידה, לעיתים יתר על המידה. כדי לשלוט במהירותה של לידה המתפתחת בצורה אינטנסיבית מדי, יש לוותר על התנוחה האנכית, ולעבור לתנוחת ההישענות על שש כשהאמות והמצח שעונים על הרצפה. תנוחה זו, בה הרחם "תלוי" וגבוה מראש היולדת, גם מעודדת תינוקות המצויים במצג עורף לאחור (קרוב לעמוד השדרה של האם) להסתובב למצג התקין. בנוסף, מקלה תנוחה זו על כאבי גב, משום שהיא מסירה את משקל הרחם מעמוד השדרה, ומומלצת למנוחה בין הצירים. אגב, במצבי עכוז מומלץ על מהלך לידה מהיר למניעת סיבוכים, והשמוש בתנוחות מאונכות, המעודדות כאמור אינטנסיביות, הוא אידאלי לצורך זה.
להלן תיאור של מספר תנוחות מאונכות (יש להדגיש שוב כי תנוחות אלו מומלצות לשימוש בשלב הדחיפות, עד רגע הגעת הראש אל פתח הנרתיק. לאחר מכן מומלץ להשתמש בתנוחות מסוג שונה):
כריעה. היולדת כורעת על רגליה, בן זוגה או המיילדת או שניהם אוחזים בה מאחור מתחת לבתי השחי שלה. היולדת יכולה לכרוע גם בלי תמיכה חיצונית. תנוחה זו אינטנסיבית ביותר ללידה. אפשר להשתמש בכריעה גם למנוחה, אם נשענים קדימה.
ישיבה. היולדת יושבת על שרפרף נמוך, אסלה, או כסא יציב . השרפרף מומלץ במיוחד למי שמשתמשת בשלב זה במקלחת להקלת הכאבים. יולדת שיושבת על אסלה צריכה לאפשר למיילדת להיות איתה במקום, מסיבות ברורות. כשמשתמשים בכסא, יש להושיב את היולדת "הפוך" (כשפניה לכיוון המשענת), והיא נתמכת במשענת לנשיאת משקל פלג גופה העליון.
תליה. היולדת נתלית על צווארו של בן זוגה, אצבעותיה שלובות מאחורי עורפו, ודוחפת את התינוק מטה בעזרת נשיפות. חשוב בתנוחה זו כי בן הזוג יטה את משקלו לאחור וישמור על ברכיים כפופות. תנוחה זו אסורה על בני זוג הסובלים מבעיות גב.
דחיפה כנגד משענת הכסא. היולדת עומדת ברגליים פסוקות מול גב של כסא יציב. היא אוחזת את קצהו העליון של גב הכסא ויורדת באיטיות לישיבת כריעה, תוך נשיפת אויר בלחיים נפוחות.
ניתן להשיג אפקט דומה גם באמצעות כריעה על שש ודחיפה לאחור כנגד הרצפה.

כשהראש מופיע בפתח. לאחר שכיפת ראשו של התינוק מופיעה בפתח הנרתיק, מניחה המיילדת רטיות חמות במקום, ולסירוגין מעסה אותו בשמן מתאים, להקלת הימתחות הרקמות. ליולדת מומלץ להשתמש באותו הזמן בתנוחות הבאות:
עמידה על ארבע. תנוחה זו קלה במיוחד ליולדת, ומומלצת במיוחד לשימוש בלידות אינטנסיביות.
שכיבה על הצד. היולדת שוכבת על צידה כשרגליה פתוחות וכפופות. תנוחה זו מומלצת במיוחד במקרה של תינוק גדול לעומת פתח נרתיק צר, וכשרוצים להימנע מקריעת הפירנאום.
ירידה לכריעה. בן הזוג (או המיילדת) יושב על כיסא ומושיט ידיו לפנים. היולדת עומדת מולו, אוחזת בידיו ויורדת באיטיות לישיבת כריעה תוך נשיפה.
כריעה. בן הזוג (או המיילדת) יושב על כסא כשרגליו פתוחות. היולדת כורעת בין רגליו, כשגבה אליו והיא נתמכת בזרועותיה הנשענות על ירכיו.