בלידה הזאת כבר היינו

 מאת: רותי קרני הורוביץ

או.קיי. ייתכן שזה כאן. לפחות חלק מהזה. פיסה מהחתיכה החסרה. כלי שמבחינתי נוגע באבן היסוד של הנפש אצל כמה מאיתנו - האמונה שלנו לגבי הלידה שמצפה לנו – שהיא היא המכתיבה את הלידה שאכן מצפה לנו. אני מנסה שלא להיות ג. יפית בכתבה פרסומית, אם כי אני באמת נרגשת. יכול להיות שמונח לפנינו כלי כלי.
"כשהצירים הבאים מגיעים, אני נשטפת בגלים של קור חם. משהו שמטפס לי מתוך הגב לופת אותי מתוך הבטן בגרון, ואני נכנעת. בן זוגי אוחז אותי בשתי ידיו, והד קלוש של עונג מהדהד מזרועותיי. אני מתפלאת שהגוף שלי מרגיש למרות שאולי אני מתה. אני מרגישה את גופו נצמד אלי ואת אברו מפלס אלי דרך ברכות, חודר רק מעט, מכבד את היכל השער ונשאר בפתח. זכרון מתעורר ופורץ מרחב חדש בסדק שנפער בין העולמות. זכר העונג יורה את נשמתי כקור אדום פתלתל, חזרה אל התחושה האדירה מנשוא של כאב. עכשיו, כשהיא עטופה בקרום דקיק של עונג, הגוף שלי בטוח להוליד". זהו קטע מתסריט לידה שנכתב טרם לידה. שמה של הכותבת שמור במערכת.
את הבשורה של תסריט הלידה, נושאת אשה מרתקת בשם מרינה דדשאווה, שעושה בימים אלו בישראל. דדשאווה (49), אם לעשרה ילדים, היא מיילדת שהכשירה את עצמה בדרכים מאד לא רגילות, ויילדה כבר, לדבריה, כ3000- תינוקות. מזה שנים שהיא תלמידה בכירה של מנטק צ``יאה, שנחשב לגורו הגדול של ה"טאו המרפא" במערב, ולפני כן למדה יוגה לתינוקות, לידה במים, ואף תסריטאות ועיתונאות, בה שלחה ידה כשחיה ברוסיה.
המפגש עם מרינה אינו קל. גם כשישבנו ודיברנו, לא יכולתי לתפוס את מראהה, או להוליך אותה לאורך חוט הקוהרנטיות של נושא מובהק לראיון כתסריט לידה. הגברת דדשאווה לא היתה מוכנה להשתתף במשחק. ברור היה שבמקביל לשיחה איתי, היא מנהלת דין ודברים רוחניים ערים ביותר. אין זה אומר כלל שהגברת מרחפת במנותק מקרקע המציאות. היא מחוברת היטב לקרקע, אך בה במידה גם לשמיים. השילוב מרתק.
מרינה מזכירה אותן "נשים יודעות", מעטות, שעלו בסיפורי קרלוס קסטנדה, אלו שעצרו את מחוגי העולם במו ידיהן, וצפות בזמן, מבלי לשלם קנס בעוון שוטטות. שיערה של מרינה, עיניה ועורה צעירים כמו של נערה. הגיל פלש למראיה רק בתחום שבין פיה וצווארה, וכמי שמדריכה בשנים האחרונות בעל-פה יותר מדי, ומבחינה בקווי זוויות הפה במראה, תהיתי האם זו דרכו של עולם להעניש את מי שמשתמש במילים להדרכה.
אפילו ההתבוננות במרינה היא משימה מאמצת. משהו בפניה אינו מניח לך להירגע בידיעה שהצלחת לתפוס אותה לגמרי. דומה שהרוחנית שלה אינטנסיבית עד כדי כך שמבנהה התאי שונה מזה של בני אדם רגילים. אין לי ספק שאפשר ללמוד ממנה המון, כפי שבכוונתי לעשות בסוף החודש, בסדנת היוגה לתינוקות בקיבוץ ענבר. אמנם סדנאות העידן החדש שחקו כבר את רגשותיי, אך נראה לי שאתן צ``אנס לגברת הזו, שכל הסמנים מראים שהיא מאלו שרצות עם זאבים.
תסריט לידה, כמו כל מה שקשור בלידה, אינו רעיון חדש. אבותיו, או, אם נרצה, דודניו, משום שקשה לסדר רעיונות בהיררכיה כרונולוגית, הם רשימת האמירות החיוביות (אפירמיישנס), דמיון מודרך, היפנוזה, ביו-פידבק, ומניפולציות מנטליות שונות המבוססות על ההנחה של אפשרות בחירה במחשבות, והשפעה על מדדים פיסיולוגיים עקב כך.
מרינה, למרות שהיא מציגה עצמה כמיילדת, היא בעיקר מדריכה להכנה ללידה. הכלי המדיד שהיא מייצרת אצל הזוגות שמגיעים אליה לקראת הלידה, הוא התסריט. לדבריה, אם זוג עושה את עבודת ההכנה נכון, לא נותר לה אלא להיות שם בבית איתם, לשטוף כלים, לבשל בשבילם ארוחה, ופשוט להנות מלראות איך זה קורה.
איך כותבים תסריט לידה?
"הזוגות לומדים אצלי בקבוצות. כל קבוצה נפגשת איתי לחמישה עשר שיעורים, כ"א בן שלוש-ארבע שעות. תוכנית הלימודים בנויה כך שחוץ מלימוד הפיסיולוגיה והאנרגיה של הלידה וההתעברות, עוברים הזוגות סדרת מדיטציות. לאחר מכן הם מציירים מה שהרגישו באקוורל, שמן, מים, עפרון, הכל הולך – ובלבד שיגיעו לרגשות, שלא תמיד אפשר להעביר במילים. בנוסף, נלמדים שיעורים על יחסים אינטימיים ומיניים, שרצויים גם תוך כדי הלידה, אם כי מעט שונים. החדירה אינה מלאה, למרות ששפיכת הזרע רצויה ומשפיעה לטובה על ההתקדמות. התרגול לקוח מהטנטרה יוגה, המלמדת העצמה של העונג והאנרגיה המינית, ומהטאו הסיני, ההילינג טאו. הידע מעשי ומכוון לכך שבתוך כדי הצירים, יוכל הזוג לקיים את הטקסים של הטאו-טנטרה, המיוחדים ללידה.
לאחר שהוקנה הידע המעשי, מוכנים הזוגות לכתיבה ראשונה של תסריט הלידה. כל זוג כותב את תסריט הלידה שלו לפרטי פרטים, והאורך אינדיבידואלי – משלוש שורות עד עשרים עמודים צפופים, כל זוג ברמת הפירוט שהוא זקוק לה במדויק".
התסריטים מוגשים למרינה, שמשקפת עבור הזוגות חוסרים, אם התגלו בתסריט או כל בעיה אחרת, ומכוונת אותם עד להשלמת התסריט. השלב הבא הוא ההצגה. כל זוג מעלה לפני הזוגות האחרים את תסריט הלידה שלו כאילו היה זה תיאטרון. במסגרת פסיכודרמה זו מזדמן ל"שחקנים" להתפשט נפשית וגופנית אל מול חבריהם לקהילת הקורס בחזרה הגנרלית המדהימה הזו, מה שעשוי לעקר לפחות משהו מן הבושה והפחד שבחדר הלידה העתידי. הדרמות משוחקות לעיני מצלמה, ומרינה עומדת על נוכחותן של מצלמות וידאו גם בלידה עצמה. מרינה אומרת שהיא מכינה את הזוגות לתפקיד של שחקנית וצלם. האקטיביות שבצילום משחררת, לדבריה, את הגברים מחוסר האונים שמפניו הם חוששים. הגבר הוא הבמאי, הצלם, והלחשן, שמזכיר, לבד מתפקידו כמאהב. לדבריה, הנשים מעודדות להתאפר, לעשות את שיערן לפני הלידה, ולטפח את עצמן בכל דרך ככוכבות קולנוע. לנגד עיני עולה שאלתה של הילית מתחילת הפורום על הסרת שיער מבית השחי בשעווה לפני הלידה, והאובססיה שאחזה אותי למצוא אל הלכה בצבע לבן פנינה המסוים ההוא ולא אחר לבהונות לפני הלידה. יש משהו שדוחף רבות מאיתנו להיות יפות ככל שאפשר בלידה. אולי הקשר בין היות יפה להיות ראוי לאהבה, פורץ גם כאן, אמיתי ויציב כמו חוקי ניוטון.
מכל מקום, בשיעור האחרון כותבים הזוגות מחדש את תסריטי הלידה שלהם, עד שהם חשים שהתסריט אותנטי ושלם. מכאן ועד ללידה, מונחים הזוגות ללמוד את התסריט, לשנן את פרטיו, וכמו כל שחקן – להיות מוכנים היטב למלא את התפקיד.
לדברי מרינה, השיטה עובדת. הסרטים שמתקבלים נצפים, ומושווים לתסריטים שנכתבו מראש. מרינה מעידה שהם כמעט זהים. כמי ש רואה חשיבות רבה בהכנה ללידה, מעריכה מרינה את תפקיד המדריכה כקריטי. המדריכה חייבת, לדבריה, לבדוק את התסריט באותה זהירות שבה בודקת המיילדת שלמות שליה. אם חסר פרט – שם עלולים להיווצר קשיים.
הדיעה של מרינה לגבי מקומו של הגבר בחדר הלידה, החלטית ביותר. תודה לאל שאירועי גלית בפורום מאפשרים לי לתפוס מעט אוויר וריחוק ממצעה של מורה זו. גם הרעיון שלא לנתק את השיליה מהתינוק, אלא להניחה לצידו בקערת מים המוחלפים תדיר ולהניח לה להתפורר בעצמה, מעט גדול עלי. מצד שני, יש כאן מוזיאון רעיונות לידה אדיר ויפהפה, ולא חייבים להעמיס הכל על משאית ולקחת הביתה. אבל הביקור בתערוכה – הוא בגדר חובה למי שנוגע בלידות, וכשמתעשרים, אפשר לשקול לרכוש יצירת מופת או שתיים או יותר לבית הגדול.
רעיון אחד, שהייתי מאמצת ראשון, הוא כיצד לעכב את הווסת. מרינה ממליצה להשהות את הווסת, ולהמשיך בהנקה כמה שיותר. בניגוד לקשר המדעי שרואה את הפסקת המחזור כתלויה בייצור הפרולקטין, טוענת מרינה כי ההפך הוא הנכון והמחזור הוא שמפסיק את הפרולקטין ומדכא את ההנקה. מכל מקום, טכניקת ההשפעה על עיכוב הביוץ דורשת לדברי מרינה תרגול של שנים, אך היא מאפשרת לאשה לשלוט לגמרי על מחזורי שחרור הביציות, וכתוצאה להאריך את גיל הפוריות שלה.
איני יודעת עד כמה מעשית וניתנת לאימוץ תורתה של מרינה היום בישראל כחטיבה אחת; אך השראה רבה, או לפחות זרעים טובים לדרך, מצפים שם בסוף החודש ללא ספק - בקיבוץ הקטן ביותר בעולם, למי שהלידה קרובה לליבו. הסדנה הקרובה של מרינה, ב30- בנובמבר עד 4 בדצמבר, תתמקד ביוגה ליילודים ותינוקות. צפיה בקלטת וידאו בה אוחזת מרינה תינוק בן כשעה, מפתלת אותו, מגלגלת אותו כבייגלה, ומעסה אותו, אינה קלה לעין ישראלית, הרגילה לראות חבילה ארוזה ויונקת בקבלת הפנים לעולם. קשה לי לראות את המיילדות ב"ליס" מיישמות ממחר, ובכל זאת, כדאי להתעשר בידע. מדריכות להכנה ללידה, מיילדות ונשים לפני או אחרי לידה ותינוקותיהן, וכל מי שמתעניין – מוזמנים.
פרטים בקיבוץ ענבר www.inbar.co.il ובטלפון 6987302-06

למאמרים נוספים במדור החדשות