www.leida.co.il   
 

תזונת תינוקות בשנה הראשונה. כולל מעבר למוצקים

 מאת: טובה קראוזה*

תינוק חדש הצטרף למשפחה במזל טוב. עם התוספת החדשה והמשמחת מגיעות גם שאלות ותהיות בנושאים רבים, החל בהתפתחות וכלה ברחצה, אך הנושא המרכזי אשר לגביו מתעוררות רוב השאלות הוא נושא התזונה וההאכלה. כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו, וכשם שנרצה עבורם את העגלה המשוכללת ביותר, את המיטה הכי בטוחה, את הבגדים היפים ביותר, את הצעצועים ההתפתחותיים המשובחים ביותר, ובהמשך גם את גן הילדים הטוב ביותר, חשוב לנו עוד יותר שילדינו יקבלו את התזונה הטובה והבריאה ביותר עבורם. חשיבות התזונה בתקופת הינקות הינה מכרעת, במיוחד לאור ממצאי מחקרים, אשר מגלים לנו כי המזון והטיפול שמקבל התינוק בשנה הראשונה לחייו משפיעים על הרגלים והעדפות לכל החיים. לאור הנתונים המדאיגים על עליית שיעור ההשמנה בקרב ילדים בעשרים השנים האחרונות, יש לתזונה הראשונה של התינוק חשיבות כפולה ומכופלת.
מהלידה ועד גיל חצי שנה – הנקה או תרכובת מזון לתינוקות
אין עוררין על העובדה, שחלב אם הינו המזון הטוב ביותר לתינוק. זאת משום שחלב האם מכיל חלבונים, סוכרים, שומנים, ויטמינים ומינרלים בכמות המדויקת הדרושה לתינוק, אך גם רכיבים ביולוגיים פעילים כמו הורמונים, אנזימים, נוגדנים ותאים של מערכת החיסון. בכך מספקת ההנקה הגנה מפני מחלות, ומניעת התפתחות אלרגיות בשלב מאוחר יותר בחיים. מחקרים רבים מעידים על כך ששיעור הזיהומים במערכת העיכול ובדרכי הנשימה העליונות נמוך יותר בקרב תינוקות יונקים. היתרונות הבריאותיים של ההנקה רבים וחשובים מאד וצרה היריעה מכדי לפרטם, ולכן כדאי לכל אם לעשות את מירב המאמצים כדי להתחיל בהנקה ולהתמיד בה. החלב הראשוני, הקולוסטרום, אשר מופרש בימים הראשונים שלאחר הלידה עשיר במיוחד בנוגדנים. עקב כך, מומלץ לנשים אשר אינן מתכוונות להיניק, לעשות כן לפחות במשך הימים הראשונים שלאחר הלידה, כדי לחשוף את התינוק להגנה שהוא מספק.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ובעקבותיה גם משרד הבריאות בארץ, ממליצים על הנקה במשך שנת החיים הראשונה, כאשר בחצי השנה הראשונה חלב אם יהיה המזון היחיד ממנו ניזון התינוק.
אם ההנקה אינה יוצאת לפועל, עומדים כיום לרשותנו תחליפי חלב אם, אשר נקראים על ידי משרד הבריאות ואנשי המקצוע "תרכובות מזון לתינוקות" או "תמ"לים". הודות למחקר מקיף בן עשרות שנים, אשר עדיין נמשך, הרכב התמ"לים אשר נמכרים כיום טוב יותר מכפי שהיה בעבר. מומלץ לתת לתינוק תמ"ל על בסיס חלב פרה, ואם מתגלה אלרגיה, יתכן שיהיה צורך בתמ"ל על בסיס חלבון סויה. אין לבחור בתמ"ל על בסיס חלבון סויה כאפשרות הראשונה או לעשות את המעבר מבלי להתייעץ תחילה עם איש מקצוע.
לא מומלץ לתת לתינוקות משקה ממותק או מיצים, בין אם הם ניזונים מחלב אם ובין אם הם ניזונים מתמ"ל. זאת משום שהסוכר יוצר התרגלות לטעם מתוק והתינוק עלול להמשיך לשתות שתיה ממותקת בעתיד, דבר שיחשוף אותו לעששת מחד ולעודף משקל מאידך. כמו כן, שתיה ממותקת או מיצים מזינים פחות מחלב אם או מתמ"ל , אך תופסים מקום בקיבת התינוק, ובכך נפגעת התזונה שלו.
אם התינוק ניזון מתמ"ל בבקבוק, מומלץ גם כן לא להוסיף כל מזון מוצק לפני גיל חצי שנה, בדיוק כמו אצל תינוקות יונקים, כך שהתמ"ל יהיה המזון הבלעדי של התינוק בששת החודשים הראשונים לחייו.
גיל חצי שנה עד גיל שנה – הצגת מזון מוצק
בעבר מקובל היה להמליץ לאם הטרייה להתחיל במתן פירות לתינוק עם הגיעו לגיל שלושה או ארבעה חודשים. כיום, בעקבות מחקרים עדכניים, ברור כי הנחייה זו מוטעית. לא מומלץ להציג מזון מוצק לתינוק לפני גיל חצי שנה, כיוון שמערכת העיכול שלו אינה בשלה דיה להתמודד עם מזון שאינו חלב אם או תמ"ל, עד כדי כך שהצגת מזונות מוצקים בטרם הגיע הזמן עלולה לגרום לאלרגיות.
בגיל חצי שנה, מערכת העיכול של התינוק בשלה כדי להתחיל להתמודד עם מזונות חדשים, וגם מבחינה התפתחותית קל לו יותר לצאת לדרך: בגיל זה, חלק מהתינוקות כבר יושבים, לרובם בקעו לפחות שתי שיניים, נעלם הרפלקס אשר בו הלשון דוחפת החוצה כפית או כלי אחר אשר מוכנסים לפה, וכן – רוב התינוקות מתחילים להתעניין בשקיקה במזונות שאוכלים שאר בני הבית.
מתן המזונות החדשים צריך להתבצע בהדרגה: כל ארבעה ימים עד שבוע להוסיף מזון חדש לתפריט, ולא להתחיל עם מתן של שני מזונות חדשים או יותר בבת אחת. זאת משום שאם תהיה לתינוק תגובה אלרגית כמו פריחה, גירודים, נזלת ועוד יהיה קל לאתר את המזון אשר גרם לה.
מומלץ להתחיל עם ירקות כמו גזר או קישוא מבושלים ללא תבלינים וטחונים בממחה (בלנדר). אפשר להמשיך עם דלעת ובטטה. לאחר שירקות אלו התקבלו היטב אצל התינוק, כדאי לבשל אותם כמרק עם עוף ולטחון הכל יחד. תוספת של אורז למרק תקנה לו מרקם נעים ותוספת של פחמימות. הכמויות אשר יאכל התינוק תגדלנה בהדרגה, עד אשר יאכל ארוחה שלמה של מרק טחון. אפשר גם להשתמש בבשר הודו אדום ("שווארמה הודו") אשר עשיר יותר בברזל מאשר עוף.
באותה תקופה אפשר להתחיל עם מתן פירות כמו רסק תפוחי עץ, אגסים ועוד. מומלץ להימנע ממתן פירות אקזוטיים בשלב הראשון. יש הממליצים על מתן דייסות דגנים לתינוק, ומשרד הבריאות אף ממליץ בהנחיותיו החדשות לתזונת תינוקות להתחיל עם מזונות המכילים גלוטן כמו שיבולת שועל, גריסים, סולת (שזו למעשה חיטה), לחם, פסטה וביסקוויטים כבר מגיל חצי שנה. אך כדאי ליתר ביטחון להתחיל עם הדגנים שאינם מכילים גלוטן, ולתת לתינוק דייסות על בסיס קורנפלור (עמילן תירס) או אורז. יש לציין שאין הכרח במתן דייסות. אפשר כאמור להוסיף את האורז למנת המרק הטחון.
בגיל שמונה חודשים התינוק כבר יכול לאכול שתי ארוחות של מזונות מוצקים ביום: מנת פירות ומנת מרק טחון. ירקות נוספים שאפשר להתקדם עמם: תפוח אדמה, דלורית, בצל, עגבניה מבושלת (בהמשך, גם טריה ומרוסקת – לשים לב אם לא גורמת לפריחה), שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, לפת, ולנסות ירקות ממשפחת המצליבים – כרובית וברוקלי (עם כרוב כדאי לחכות עד גיל שנה) בתנאי שאינם גורמים לאי נוחות אצל התינוק. פירות נוספים מעבר לתפוח ולבננה יכולים להיות אגס, מלון, אבטיח. פירות הדר ופירות כמו אפרסק, קיווי, מנגו ואולי גם שזיפים יכולים לגרום לאלרגיה, ולכן יש לדחות את הצגתם ככל האפשר ולשים לב היטב שאין בעיה לאחר שהתינוק אכל מי מהם. ככל שחולף הזמן אפשר לטחון מעט פחות את המנות כך שהתינוק יתרגל למרקם גס יותר. חשוב מאד לא לתת את המזונות בבקבוק אלא בכפית מתוך קערה. אמנם צפויה לנו עבודת ניקיון רבה יותר, אך למידת השימוש בכפית חשובה מאד להתפתחות התינוק.
אין לתת דבש לתינוק לפני גיל שנה מחשש לזיהום של החיידק הקטלני בוטולינום. כמו כן, אין להציג בפני התינוק חלב פרה או ביצה לפני גיל שנה כיוון שהחלבונים של המזונות הללו עלולים לגרום לאלרגיה. יש לציין כי לפי הנחיות משרד הבריאות אפשר להתחיל עם מוצרי חלב כמו גבינות או יוגורט מגיל תשעה חודשים. המתנה עם מזונות אלו תאפשר לתינוק מפגש עם חלבוני המזונות הללו כאשר מערכת העיכול שלו בשלה דיה ומבלי שיגרם, חלילה, נזק.
כאשר מתחילים עם הצגת ביצים לתינוק, יש להתחיל עם חלמון הביצה, אשר כמעט ואינו מכיל חלבונים, ולכן פחות אלרגני. רק לאחר מכן לעבור לחלבון הביצה.
מומלץ להימנע מדגנים מלאים וממוצריהם, כמו לחם מחיטה מלאה, לפני גיל שנה, כיוון שמערכת העיכול של תינוק מגיל שנה ואילך בשלה יותר להתמודד עם סיבים לא מסיסים.

בגיל שנה כבר יכול התינוק לאכול מגוון רחב של מזונות. חשוב להמשיך עם חלב אם או עם תמ"ל, אך לא לשכוח כי אכילת המזונות הינה שלב חיוני בהתפתחותו החברתית והמוטורית של הילד ולכן חשוב שכבר יאכל מזון מוצק בשלב זה. כדאי וגם נעים להושיב את התינוק לארוחה יחד עם שאר בני המשפחה ובכך ליצור סדר יום משותף לכולם. צריך להציע לתינוק מגוון של מזונות ולא להיבהל אם הוא מסרב לאכול מזון מסוים. טעמו והעדפותיו של התינוק עשויים בהחלט להשתנות בעתיד, ואולי אפילו תוך יום יומיים.
חשוב לזכור כי קיבת התינוק קטנטונת ולכן יש להעדיף חטיפים מזינים שיהיו רכים דיים ושהתינוק יוכל למעוך אותם באצבעותיו. מזונות שעונים על הדרישות הללו הם לחם, פסטה, פירות רכים כמו בננה, אגס, מלון ואפרסק, ירקות מבושלים כמו גזר, דלעת, קישוא וסלק, רצועות גבינה צהובה, גבינת קוטג` וחתיכות עוף או הודו שפורקו מעצמות. בכל מקרה, יש להימנע ממזונות שעלולים לגרום לחנק כמו בטנים, אגוזים, פופקורן, צ`יפס, גרנולה, תירס, קטניות שלמות, גזר חי, חסה, צימוקים, סוכריות, תפוח עץ טרי, ענבים שלמים ונקניקיות.
לגבי חטיפים דוגמת הבמבה: בוטנים הם אחד המזונות הידועים כאלרגנים.
למרות שאלרגיה לבוטנים נפוצה יותר בארצות הברית מאשר בארץ, לא מומלץ להציג לתינוק מזון המכיל בוטנים (טחונים כמובן) לפני גיל שמונה-תשעה חודשים, וכדאי אפילו אחרי, תלוי ברקע המשפחתי.
לפיכך, איני ממליצה לתת חטיף המכיל בוטנים לתינוק לפני גיל זה, ואולי אפילו לחכות עם זה.
הבעיה עם במבה שהיא פיקנטית וטעימה מאד ו"מושכת" לאכול עוד ועוד ממנה, ולא לאכול מזונות אחרים.
מצד שני, היא מועשרת בויטמינים, ולכן מהווה "הרע במיעוטו", ובגיל המתאים, במידה הנכונה, אפשר לשלב אותה בתפריט.
אין מגבילים את אחוז השומן במאכלים של התינוק עד הגיעו לגיל שנתיים, מאחר שהשומנים חשובים בשלב זה לצורך התפתחות תקינה של המוח.

איך נדע אם הילד אוכל מספיק?
החשש הגדול ביותר שלנו, כהורים (וגם קצת של הסבים והסבתות...) הוא האם התינוק "אכל מספיק". אפשר בהחלט להירגע: מחקרים רבים מוכיחים כי התינוק והפעוט יודעים לווסת את צריכת המזון והקלוריות שלהם בצורה המתאימה להם ביותר. אם אוכל מעט ביום מסויים, יאכל יותר ביום שלאחריו. אם הילד גדל בקצב תקין, והתפתחותו הגופנית והשכלית תקינה, אין לנו כל סיבה לחשוש. אסור לנו להאכיל בכפיה או להפוך את זמן הארוחה לשעה של לחץ ומתח, כדי למנוע בעיות מיותרות בעתיד.חובתנו כהורים היא להכין עבור ילדינו את המזון הטוב ביותר בצורה המתאימה לשלב ההתפתחות הנוכחי, להציע להם אותו, ולסמוך עליהם שידעו לאכול את הכמות שמתאימה עבורם בדיוק. בכך אנו מניחים את היסוד הטוב ביותר לאכילה בריאה בעתיד.

*טובה קראוזה היא דיאטנית קלינית מומחית בתזונת נשים הרות ומיניקות. לתיאום פגישת ייעוץ אישית או הרצאות בנושאים אלו: טלפון9505079 09 דואל:tova_krause@hotmail.com
לפורום תזונה בהריון לאחר לידה ובהנקה עם טובה קראוזה
לאתר תזונה-טובה עם טובה קראוזה דיאטנית קלינית
למאמרים נוספים של טובה קראוזה במדור התזונה