אבסטרקט
ב-2002 נכתבו נהלים חדשים לניהול הטיפול בנשים הרות שנתגלו כנשאיות GBS על ידי המרכז לבקרת מחלות בוושינגטון CDC-CENTERS FOR DISEASE CONTROL.
כאשר יאומצו הנהלים החדשים על ידי מדינת ישראל 140.000 נשים הרות בשנה יעברו תרבית רקטאלית או וגינאלית לGBS בשבוע 36 להריונן.
הנהלים ממליצים ש 28,000 נשים, שאצלן צפוי שתמצא תרבית חיובית, יקבלו במהלך לידתן אנטיביוטיקה לווריד. הליך זה ימנע את מותם של 3.5 יילודים לשנה מהתפתחות מוקדמת של המחלה [EARLY ONSET] בעוד ש 2.8 יילודים בשנה עדיין ימותו מהתפתחות מוקדמת של מחלת ה-GBS.
מכל 10,000 נשים המקבלות טפול אנטיביוטי בלידה , 5-10 יפתחו תגובה אנפילקטית קשה המביאה לנזק כלייתי חמור ובלתי הפיך.
עבור 140 תינוקות מתוך 233 הסובלים מזיהום מסטרפ` בי בשנה בממוצע, מתוך 140,000 לידות, יימנע הטיפול הפרופילקטי האנטיביוטי זיהום מוקדם בשיעור של 60% בקרב התינוקות שאמן נמצאה חיובית לסטרפ בי (35,000 בשנה).
אחת מכל עשר נשים היא אלרגית לפניצרין ובעלת סיכון לפתח תגובה מסכנת חיים גבוהה במיוחד של 1:5000 למנת הפניצלין הגבוהה מאד של 2 מיליון יחידות תוך ורידיות כל 4 שעות בצירים. הרוב מתוך 7 נשים אלו יסבלו מסיבוכים מערכתיים שילוו אותן כל חייהן של
מהתגובה, כולל סכנת חיים אם כי לא בשיעור גבוה.
שום הורג GBS. מכיוון שלא צפוי רווח כספי משמוש בשום,
לא קיים מחקר העוסק בשום כמונע זהום GBS אצל יילודים.
נשים מוזמנות לקיים את הנהלים המובאים במאמר זה בשבוע 35, ולבצע תרבית ל-GBS בשבוע 36, כדרך תומכת ופעילה לחקירת השימוש בשום למניעת מחלת GBS אצל היילוד.
בשנת 1996 הCDC הוציא את הפרוטוקולים הראשונים במטרה להוריד את שיעור מקרי הGBS בתינוקות. בשנת 2002 פרוטוקולים אלו תוקנו לאחר שמחקר הוכיח שמחצית מהפרוטוקולים אלו היו מוטעים. בעוד חמש שנים אולי פרוטוקולים אלו ישתנו שוב.
פרוטוקולים של CDC מטרתם היא להפחית את שיעור המקרים של דלקת GBS מוקדמת. דלקת מוקדמת פרושה שהוולד קיבל את הדלקת בשבוע הראשון לחייו. מידע עדכני מראה שב- 90% מהמקרים GBS מופיע בתוך היום הראשון לילדה. שימוש באנטיביוטיקה מעירוי בלידה מוריד רק את הסיכון ל GBS מוקדם ולא GBS שמופיע אחרי השבוע הראשון ולא עובר שנולד מת ולא לידות מוקדמות.
ב-1996 בהמלצות של הCDC האמינו שאם אשה קיבלה תרבית חיובית לGBS היא תמיד תקבל תרבית חיובית. כעת ידוע שזה לא נכון.
תרבית של הריון אחד לא קשור בהריון אחר. אפילו אם אפילו עם עשו את התרבית מעל 4-5 שבועות- זה כבר לא רלוונטי.
GBS בא והולך לפי תנאים מיקרוביולוגיים, לכן התרבית צריכה להיות סמוכה עד כמה שאפשר ללידה
שאלות שמרבים לשאול (תשובות נערכו מתוך דווח CDC משנת 2002)
הסיכון של התפתחות זיהומי GBS בוולד
הסיכון הוא 1.5:1000 תינוקות מGBS מוקדם ו- 0.3:1000 מדלקת מאוחרת. בערך מחצית מדלקות הGBS יקרו בתינוקות שנולדו לפני הזמן והחצי השני בתינוקות שנולדו בזמן. תינוקות שנולדו בזמן הם יותר עמידים לדלקת מאשר פגים. אבל בדיקות וגינליות ובדיקת מוניטור פנימית מעלים את הסיכון של וולדות שנולדו בזמן לקבל דלקת GBS. תינוקות שעברו מוניטור פנימי (שמחובר היישר לראשו של הוולד) לוקים פי 2 בדלקת GBS מהמקרים. פקיעת קרומי שפיר מלאכותית מעלה אף היא את הסיכון של דלקת GBS בתינוקות שנולדו בזמן.
האם התינוק שלי יכול לקבל GBS גם אם טיפלו בי באנטיביוטיקה בזמן הלידה?
כן.
מהו הסיכון של דלקת GBS אם יש לי תרבית חיובית ואני מקבלת אנטביוטיקה בעירוי בשעת הלידה?
אחד מתוך 2000, או אחד מתוך 600 אם לא קיבלת אנטיביוטיקה בשעת הלידה.
מהו הסיכון שהתינוק שלי ימות מדלקת GBS?
1:60,000 ללא פרוטוקול פרופולקטי אנטיביוטי, או 1 מתוך 20,000 עם פרוטוקולים אנטיביוטיים.
אם קיבלתי תרבית שלילית של GBS, האם אני צריכה אנטיביוטיקה בזמן הלידה?
לא.
למה לא מטפלים בכל התינוקות עם אנטיביוטיקה לאחר הלידה בכדי למנוע GBS?
ניסו את זה הרבה פעמים אך יותר תינוקות נפטרו בקבוצה שקיבלה אנטיביוטיקה מאשר הקבוצה שלא קיבלה אנטיביוטיקה.
מה לעשות אם היתה לי תוצאה חיובית של GBS בבדיקת שתן בהריון הזה?
אין עדין מחקר לגבי התוצאות של תינוקות שנולדו לאימהות שהיתה להם תרבית שתן חיובית. אמנם משערים שהתינוק נמצא בסיכון GBS גבוהה יותר, אך הדבר לא הוכח כוודאי.
האם ניתוח קיסרי מונע GBS בוולד?
לא. רק אם זה ניתוח קיסרי מתוכנן שהחל לפני תחילת הלידה ופקיעת קרומי השפיר.
כלורוהקסדין
ניסו להשתמש בכלורוהודקסין כאלטרנטיבה לאנטיביוטיקה בלידה. יותר מחקר נדרש. אין פרוטוקול סטנדרטי לטיפול בכלורוהקסדין נגד GBS.
בסיקור הכרורין (3) הם סיכמו את התוצאות של 2190 תינוקות. הם מצאו שכלורודקסין הוריד בצורה משמעותית את כמות הGBS בנרתיק.
בדגימת ה 2190, דלקת GBS מוקדם לא השתנה בצורה משמעותית לאחר שימוש בכלורהקסדין, אולי זה בגלל שהדוגמית היתה קטנה מדי או שפרוטוקולים של הכלורוהקסדין לא היו אפקטיביים. במחקר השתמשו בשלושה סוגי הכנות שונות ובחמישה ריכוזים שונים שנבדקו בחמישה מחקרים שונים.
1.Chlorhexidine digluconate Gel
2.Lubricated glove with chlorhexidine digluconate cream
3.Chlorhexidine acetate/diacetate vaginal wash (
רחיצה יכולה לדחוף את חיידקים לרחם במיוחד אחרי ירידת מים)
ריכוז של הכלורהקסדין בו השתמשו במחקר נע בין 0.05% לבין 1%.
שום
מאז 1985 ידוע השום כהורג GBS בצלחת פטרי (4). השימוש בשום במטרה למנוע מחלת GBS אצל הילוד צריך לעבור מחקר. אין אוניברסיטה או חברת תרופות אשר שמוכנים לממן מחקר כזה כי אין להשיג רווח כלכלי משום, כך שנשים עצמן יצטרכו לאסוף את המידע.
אני אוספת מידע מנשים אשר מתכתבות איתי דרך האתר:
http://www.gentlebirth.org/archives/gbsCohain.html.
לאכילת שום אין כל השפעה על GBS בנרתיק. צריך להחדיר שום טרי לתוק הנרתיק במשך שמונה לילות כדי לקבל תרבית GBS שלילית. המרכיב הפעיל בשום שהורג את החיידקים משוחרר רק בעת פגיעה, חיתוך או ריסוק של השן. המרכיב האקטיבי הוא אותו כימיקל שבגינו נגרם הריח של השום. המרכיב האקטיבי הזה הורג את GBS, אבל עלול לגרום גם לתחושת צריבה (5).
פרוטוקול השימוש בשום
הפרידי שן של שום מהפקעת וקלפי את הקליפה במלואה.
חצי את השן הקלופה לשני חצאים.
השחילי חוט באורך מספיק דרך חצי השן לשליפה קלה לאחר השימוש, וקשרי אותו היטב לעצמו כך שהשן תהיה מאובטחת.
החדירי את מחצית השן שדרכה השחלת את החוט לנרתיק לפני השינה, כשקצה באורך של שבעה ס"מ לפחות משתלשל מפתח הנרתיק החוצה.
רוב הנשים חשות את טעם השום הפיהן ברגע ההחדרה לנרתיק לכן נוח יותר לטפל בשום בלילה.
בבוקר, השום עשוי לצאת מעצמו בשירותים.
אם לא, ניתן למשוך בחוט ולהוציא את השום ולהשליכו לאסלה.
אם אינך מוצאת את החוט, הקיפי את הנרתיק מבפנים עם האצבע עד שתמצאי אותו.
השום אינו יכול להכנס לרחם. הוא לא יכול ללכת לאיבוד אבל הוא יכול להדחף לכיס בין צוואר הרחם והנרתיק.
רוב הנשים יתקשו לשחררו משם בפעם הראשונה.
אם כך קורה, היי עדינה. אל תשרטי את עצמך עם ציפורניים ארוכות ובכל מקרה הקפידי להוציא את השום בתום 12 שעות לכל היותר.
חיזרי על התהליך במשך 8 לילות (בשבוע ה-35).
אם בעבר נמצאת בעלת תרבית GBS חיובי יש לבצע את התהליך במשך 8 לילות רצופים.
ניתןגם לנסות לטפל בשיטה הבאה: שתי לילות ואח"כ לילה הפסקה - כך 4 פעמים. כלומר טיפול של שמונה לילות מפוזר על 12 ימים.
אחרי הלילה של הטיפול האחרון, דאגי שתילקח ממך תרבית. לפני מתן התרבית רחצי היטב את אזור הפרינאום ולבשי תחתוני כותנה נקיה. GBS חי בד"כ במעי הגס, ומשם הוא מוצא את דרכו וחודר לנרתיק.
אם את מחליטה לנסות את הפרוטוקול, בבקשה תשלחיי אימייל לכתובת: judyslome@hotmail.com
אנא כתבי שאת מסכימה להשתתף במחקר זה, צייני GBS בנושא ועני על השאלות הבאות:
1. תוצאות תרבית GBS בעבר? נסיון בעבר עם GBS
2. במשך כמה ימים עשית את הטיפול בשום? השתמשת בחצי שן? שן שלמה?
3. תאריך התרבית, האם התרבית נלקחה מהשתן או מהנרתיק?
4. מה היו תוצאות התרבית לאחר הטיפול בשום.
5. תארי בעיות שהיו לך במהלך הטיפול בשום.
אם היתה לך תרבית חיובית, ואז טיפלת בזה בעזרת שום במשך 8 לילות, ועשית שוב תרבית והיה לך תרבית שלילית, מומלץ להמשיך להשתמש בשום כל שתי לילות עד הלידה מכיוון ש GBS יכול לחזור בקלות.
עד עכשיו כל המשתתפים במחקר, קיבלו תרבית חיובית ואז השתמשו בשום.
נ.ב אם את משתמשת בשום לפני שעשית תרבית, את עלולה להסתיר אם יש לך GBS חיובי או לא, לכן מומלץ להמשיך מדי פעם את הטיפול בשום עד הלידה.
References:
1. Centers for Disease Control and Prevention. (2002, Aug 16). Prevention of Perinatal Group B Streptococcal Disease. MMWR 51(RR-11). www.cdc.gov/mmwr/PDF/RR/RR5111.pdf.
2. Adair, C.E., et al. (2003). Risk factors for early-onset group B streptococcal disease in neonates: a population-based case-control study. CMAJ 169(3): 198-203.
3.Stade B,Shah V,Ohlsson A. Vaginal chlorhexidine during labour to prevent early-onset neonatal group B streptococcal infection. Cochrane Database Syst Rev. 2004;(3)CD003520.
4. Chen HC, Chang MD, Chang TJ. Antibacterial properties of some spice plants before and after heat treatment. Zhonghua Min Guo Wei Sheng Wu Ji Mian Yi Xue Za Zhi 1985 Aug;18(3):190-5.
5. http://www.weizmann.ac.il/Biology/open_day/book/keywords/m_wilchek.pdf
http://www.weizmann.ac.il/Biology/open_day/book/author/m_wilchek.pdf
*ג`ודי סלום כהן מיילדת מוסמכת ארה"ב ובעלת תואר שני
judyslome@hotmail.com
|
