במקרה של לידת תאומים, קשה מאוד לקבוע נורמות. הגישה ללידה זו שונה מבית חולים אחד למשנהו, וצורת הלידה נקבעת בהתחשב בגודל התאומים ובמנחים שלהם. הסיכוי לניתוח קיסרי במקרה זה הוא אמנם גדול, אך לא הכרחי.
כשאין בעיות מיוחדות ושני העוברים שוכבים במצג ראש - ויש לכך סיכוי של 39 אחוזים - יש סבירות גבוהה ללידה רגילה. כך גם במקרה שבו העובר הראשון במצג ראש ואילו השני במצג עכוז (ולכך יש סיכוי של 25 אחוזים). אם העובר הראשון נמצא במצב עכוז (26 אחוזים סיכוי), או אם עובר אחד נמצא במנח רוחבי (סיכוי 14 אחוזים), הניתוח הקיסרי יהיה כמעט ודאי. בכל מקרה יש לזכור שלא תמיד הכל הולך לפי התוכנית, ובלידת תאומים הסיכויים שמשהו ישתבש ושהלידה תסתיים בניתוח גדולים הרבה יותר מאשר אצל אישה עם עובר בודד.
מהלך הלידה
ברוב בתי החולים ממליצים במקרה זה על ביצוע זריקת אפידורל. לגבי מתן פיטוצין וזירוז הלידה קיימת מחלוקת, ובמקומות רבים לא יעשו זאת מחשש לקרע ברחם.
בחדר הלידה ישתדלו לנטר את שני העוברים - פעולה הניתנת לביצוע רק לאחר פקיעת המים. עובר אחד מחובר למוניטור פנימי, עובר שני למוניטור חיצוני, והגרף ירשום שני קצבי דופק שונים זה בצד זה.
התינוק הראשון יימסר עם צאתו לצוות המיילדות אגב חיתוך מיידי של חבל הטבור, והרופאה תכניס את ידה לתוך הצוואר על מנת לוודא את מצג העובר הנותר. אם יש לעובר השני שק מי שפיר משלו, הרי שבדרך כלל הרופאה תפקע אותו, תוודא שאין צניחה של חבל הטבור, ותחבר אליו את הניטור הפנימי.
בעבר רווחה הדעה שעל העובר השני להיוולד תוך 15 דקות. כיום, כאשר הניטור תקין, נותנים ללידה להתפתח בקצב שלה. עם צאת העובר הראשון נסגר לרוב צוואר הרחם מעט, ויש צורך בצירים על מנת לפתוח אותו שנית עד לפתיחה גמורה.
כשהכל מתנהל כשורה, נולד התינוק השני בדיוק כמו שנולד תינוק בודד. הרווח הממוצע בין לידת שני תאומים הוא של 21 דקות, אך היו כבר דיווחים של בין דקה עד 134 דקות (שעתיים ורבע) רווח ביניהם. לאחרונה היה אפילו דיווח על זוג תאומים שאחד מהם נולד בלידה מוקדמת ואילו אחיו נולד מספר שבועות מאוחר יותר.
השיליה - או השיליות, אם קיימות שתיים נפרדות - יוצאת אחרי צאת התינוק השני. לעיתים רחוקות קורה שלאחר לידת תינוק ראשון מתברר שיש צניחה של חבל הטבור, או שהעובר השני נמצא במצג רוחב, כך יכול לקרות שאחרי לידת התינוק הראשון תועבר האם לחדר ניתוח והעובר השני יוּצא בניתוח קיסרי. ולמה לא לעשות זאת מראש לשניהם? כי לא הכול ניתן לצפות מראש. אף על פי שלא תמיד יש לכך סיבות ברורות, מסתבר שבעיות ביילוֹד שכיחות יותר בתאום השני, בלא הבדל אם הוא נולד בלידה רגילה או בניתוח.
*ד"ר עמוס בר וטלי רוזין הם מחברי "המדריך הישראלי להריון ולידה מהדורת 2006 מפורטת ומעודכנת" מאת ד"ר עמוס בר וטלי רוזין, הוצאת זמורה-ביתן
|
