www.leida.co.il   
 

קקי פיפי - המקראה!

 מאת: רותי קרני הורוביץ, ייעוץ מדעי *ד"ר אילה ירון

בסרט המופת `הקיסר האחרון` מוקדשת סצנה בלתי נשכחת לנוהל השגרה היומי, של וידוא בריאותו של הקיסר הצעיר. אחר כבוד מוגש סיר הצואה הטרי של הקיסר, אז ילד בן חמש, לרופא המלכותי. הרופא חמור הסבר נותן מבט בוחן בתוכן הסיר, ואם לשפוט מההבעה שעל פניו, גם מתרשם מהניחוח. הטבח ועמו פמליית העוזרים עוצרים את נשימתם בציפיה דרוכה למוצא פיו. "יותר מדי אורז", פוסק הרופא לבסוף בטון נוזף. רב הטבחים המלכותי קד קידה עמוקה ופונה למטבח, להכנת התפריט היומי המתוקן הבא.

קשה להאמין שלוקסוס של רופא צמוד הבוחן את הצואה והשתן של ילדינו ושלנו על בסיס יומי, יאומץ על ידי ההורה הישראלי כשגרה. עם זאת, המעבדה הניידת של סיר הקקי-פיפי החיתול או האסלה זמינה עבורנו בדיוק כמו לרופא הקיסר. ההחלטה האם ללמוד לקרוא או לוותר, בידינו.

אמהות רבות `קוראות` באופן אינטואיטיבי ונרכש את ההפרשות של תינוקותיהן, כשהן מחפשות רמזים לתקינות ההנקה, ספיגת הנוזלים ועוד. אולם נדמה שהנוהג הזה, להשתמש במידע ההפרשות, נפסק אי שם בשנות התינוקות המוקדמות. האמהות אינן מנחילות את המידע לילדיהן, ואף לא מערכת החינוך. מבוכה וצחקוקים, ולאחר מכן ניכור, ריחוק ואף הכחשה נבנים והולכים בשנות רכישת ידע העולם שלנו, וכאמהות אנו מלקטות מחדש את הידע ממקורות מזדמנים. ברגיל, הצואה והשתן אינם משמשים נושא שיחה ראוי אלא רק בהקשר בריאות תינוקות וגמילה, ופעוטות רבים מפתחים חרדות ותסביכים מיותרים באשר לצואה שלהם, אולי כתוצאה מאותו `בור תרבותי` של שתיקה.

הצואה והשתן של הילדים והתינוקות שלנו, וכמובן גם שלנו עצמנו, הם כלי דיאגנוסטי אמין וזמין. צבע, מרקם, ריח ותכונות פיסיקליות הניתנות לבחינה בעין משמשים מעבדה ניידת ומאפשרים לנו להרחיב את היכולת שלנו ללמוד על המתרחש בתהליך העיכול ולקבל החלטות לגבי המזונות שאנו אוכלים בעצמנו ומאכילים בהם את ילדינו על בסיס יומי, ובקבלת החלטה האם להיעזר בייעוץ רפואי.

בנוסף, העיון בהם משמש אולי מהבחינה התרבותית ביטוי להתקרבות מחודשת לבריאותנו וללקיחת אחריות רחבה יותר עליה.

במאמר זה נדון בצד העיוני והענייני של המידע שמוסרות לנו הפרשות הצואה והשתן, בעיקר של ילדינו. הנגיעה בנושא כה נרחב תהיה בסיסית ביותר וכמובן שאין להשתמש בה כתחליף לייעוץ רפואי. בדיקת הצואה באמצעות הראיה בלבד אינה יכולה לאבחן דבר לאשורו ובדרך כלל תופעה חריגה בצואה תהיה מלווה בתסמינים נוספים. יש להתייעץ ברופא בכל פעם שעולה החשש. כ"כ יש לזכור שמראה הצואה היום עשוי להיות תוצאה של תהליך שהתרחש והסתיים כבר לפני מספר ימים, משום שזמן העיכול משתנה ויכול להמשך בין שעות ועד ימים.

קריאת הצואה והשתן שלנו ושל ילדינו הם אופציה עבור מי שרוצה להרחיב את ידיעותיו, וכמובן שניתן להמשיך ולהשכיל גם לגבי הפרשות אחרות כמו הפרשה וגינלית (שכבר זוכה להתייחסות רחבה בהקשר של מעקב ביוץ), רוק ועוד.

ולאחר הקדמה כה ארכנית, הנהי לפניכם: קקי-פיפי – המקראה!

צואה תקינה


ספקטרום הצואה התקינה רחב ביותר. הצואה מכילה שיירים של מזון מעוכל ובלתי מעוכל, אנזימים, מיצי עיכול, מלחי מרה ופסולת מטבולית. מערכת עיכול של ילוד שונה ברמת הבשלות שלה מזו של הילד ושל המבוגר ולכן תוצרי הצואה שלה יהיו שונים. צואת ילוד ראשונה, מיד לאחר הלידה ועד חמשה ימים אחריה נקראת מקוניום והיא מכילה את שערות הפלומה, לנוגו ותאי השומו המיוחד ורניקס שצפו במי השפיר, נבלעו, ועוכלו על ידי מערכת העיכול העוברית. המקוניום כהה מאד. צבעו שחור או ירוק כהה מאד, ומרקמו זפתי.

לאחר שהתינוק יונק, משתנה בהדרגה מרקם הצואה והופך למרקם של קוטג` שעורבבו בו ממרח חרדל וגרעיני סומסום. ריח צואתו של התינוק היונק עדין ואמהות רבות מעידות שאינו ריח רע.

עם המעבר למזונות מוצקים או לתמ"ל משנה הצואה את צבעה ומרקמה והופכת משחתית ומוצקה יותר.

מאוחר יותר ועם הבשלת מערכת העיכול מקבלת הצואה צבע כהה יותר, חום, וריח אופייני הדומה לצואת מבוגר. בהדרגה הופכת הצואה ממשחתית לבעלת צורה המזכירה מעט גללים של בעלי חיים, אך לא יבשה כמותם. הופעת צורה עדינה של גללים הצמודים זה לזה ויוצאים בשתיים עד כחמש פליטות באותה ישיבה מעידה על פריסטלטיקה טובה של מערכת העיכול.

צבעה החום של הצואה ניתן לה על-ידי מלחי המרה, המיוצרים במרה ובכבד ומסייעים לגוף בעיקר בתהליך פירוק השומנים שבמזון המעוכל. הצואה משנה את צבעה ומרקמה בהתאם למזון ולמצב הבריאותי של הגוף. שינויים מינוריים הם בדרך כלל בגבול הנורמה אך אם הם מתמשכים ומלווים בשינויים נוספים, ייתכן שהם מוסרים חלק מתמונת מחלה.

צבעי צואה ומשמעותם האפשרית


צואה כהה


אופיינית למקרים של הפרעות בתפקוד טסיות הדם, חוסר בברזל, אנמיה, שחמת, מחלה קשה במעי הגס, קרישת דם מפושטת, כיב קיבה או סרטן קיבה. מחלת הכבד יכולה לכלול בנוסף גוון צהוב בלחמית העין ובעור וכן שתן בגוון חום בהיר.

צואה שחורה


נקראת גם מלנה. יכולה להופיע לאחר מתן תוסף ברזל, או לאחר אכילת עופרת, אוכמניות או ליקריץ. במקרים אחרים, צואה שחורה עלולה להצביע על: בעיית דימום במערכת העיכול העליונה, בעיקר אזור הקיבה. צואה שחורה שהיא גם מסריחה ודביקה מצביעה בדרך כלל על דימום במערכת העיכול. הדמם משפיע גם על המרקם. מחלות קשות במעי הגס, קרישת דם מפושטת, מחלת קיבה קשה, כיבים לאורך מסלול העיכול העליון או קרעים בוושט יכולים להיות גם הם סיבה לדמם הגורם לצבע השחור. לפחות 200 מיליליטר של דם חייבים לעבור במערכת העיכול כדי שתופיע צואה בצבע שחור.

צואה אדומה


נקודות או שבילים של דם טרי בצואה יכולים להופיע כתוצאה מטחורים, פיסורה, קרעים שונים בפי הטבעת או תפרחת טיטולים קשה. אם הצואה הומוגנית, ייתכן שמצביעה על טחורים קשים או על קוליטיס. עשויה להיות משנית לאלרגיה לתמ"ל ואף לחלב אם שצורכת מוצרי חלב. צואה אדומה מופיעה לעיתים גם לאחר צריכת אנטיביוטיקה הגורמת להרס הפלורה הטבעית (לכן כאשר נוטלים אנטיביוטיקה מומלץ לקחת גם פרוביוטיקה לשימורה).
צואה אדומה עלולה להופיע גם בזמן זיהום בחיידק הקולוסטרידיום דיפיצילה (מאובחן ע"י מציאת החומר הטוקסי שהוא מפריש בצואה). במקרים אחרים תופיע צואה אדומה כתוצאה מזיהום טפילי, פוליפים, שינויים אנטומיים בכלי הדם הקטנים ומחלות קשות של המעי הגס. לעיתים רחוקות מקור הדימום הוא מהמעי הדק או מהקיבה. הערכת מקור הדימום נעשית לרוב ע"י קולונוסקופיה. מקור הדם יכול להיות בכל נקודה לאורך מערכת העיכול.

צואה כתומה/צהובה


יכולה להופיע לאחר אכילת כמות גדולה יחסית של בטא קארוטנים המצויים בירקות כתומים דוגמת גזר-בטטה-דלעת ופירות כמו מנגו. יכולה להיות מלווה בגוון כתום של העור. לעיתים קרובות מופיעה עם המעבר למוצקים בתינוקות. הצבע הכתום יכול לנבוע גם מחוסר במלחי מרה. מקור הצבע התקין של הצואה (חום) הוא ממלחי המרה המופרשים אל מערכת העיכול מהכבד, ופעילות החיידקים. צואה צהובה יכולה להעיד על מעבר מהיר של תוכן מערכת העיכול מבלי שמלחי המרה מספיקים להיספג בה או בגלל חוסר במלחי מרה. יכולה להגרם גם כתוצאה מצריכת תרופות המכילות אלומיניום ובריום או ויטמינים, וצבעי מאכל. במקרה זה יש לשקול לבצע בדיקת תפקודי כבד.

צואה ירקרקה


יכולה להעיד על המצאותם של חיידקים מסוימים או על מזון ירוק מאד שנאכל (עלים ירוקים, ארטישוק וכו`) או על דלקת. המוקוס (ריר) והלויקוציטים, נותנים לה את צבעה ומרקמה והאופייניים למצבי דלקת. הדלקת מתפתחת בתגובה לחשיפת המעי לפתוגן או לאלרגן, ולאחר פגיעה בפלורה. תאי דלקת יכולים להתאפיין גם בהופעת מעין `חוטים` בצואה הרירית. מופיעה במקרים רבים לאחר אנטיביוטיקה, ובמצבי אלרגיה למוצרי מזון מסוימים דוגמת חלב וסויה. כמו כן צבעי מאכל בצבע ירוק כחול או צהוב יכולים לגרום לצביעה בירוק.

צואה חיוורת, אפורה או בצבע חימר


יכולה להעיד על דלקת בכבד, בעיות בכיס מרה, חסימה חלקית או מלאה של דרכי מרה עקב אבן או דלקת, בעיית ספיגה ומגוון של בעיות מרה, כבד ולבלב.

צואה מנוקדת פיסות לבנות


עשויה להצביע על תסמונת פיקה – אכילת ניר, או על צריכת אורז שלא נלעס או עוכל היטב.

צואה לבנה


עלולה להעיד על בעיה בדרכי המרה, שכן מלחי המרה המקנים לצואה את צבעה אינם מגיעים אליה.

מרקמי צואה ומשמעותם האפשרית


גללים יבשים


בצורת זיתים או גללי עזים מעידים ברוב המקרים על אי-שתיה בכמות מספקת.

צואה שומנית ומצחינה


מעידה במקרים רבים על בעיות ספיגה ופירוק של שומנים, ואף צליאק.

צואה כבדה ועשירה בשומן


יכולה להעיד על מספר בעיות במערכת העיכול והלבלב. כמו כן יכולה להיגרם מבעיות ספיגה או פירוק של שומן.

שתן


שתן תקין


שתן תקין הינו בגוון קש חיוור עד צהוב בהיר, והוא צלול ובעל ניחוח אופייני קל. צבעו הצהבהב של השתן נובע מנוזלי מרה מועטים המגיעים אליו. הניחוח האופייני מתקבל מפירוק חומצת השתן אוריאה לאמוניה. במבוגרים ריח השתן חזק יותר עקב צריכה גבוהה יותר של חלבון יחסית לצריכת חלבון אצל ילדים. שתיה מועטה עשויה לגרום לשתן להיות בעל גוון מעט כהה יותר ובמקרים קיצוניים של התייבשות עלול השתן לקבל גוון צהוב כהה. שינויים בתזונה כמו גם אכילה של מזונות עתירי פיגמנט (דוגמת סלק וויטמינים מסוימים), עשויים להקנות לשתן גוון מסוים.

צבעים ומאפיינים של שתן ומשמעותם האפשרית


שתן אדום


במצב תקין עשוי לנבוע מצריכת כמות מרובה של מזונות או משקאות עתירי צבע אדום דוגמת סלק, פירות יער, בורשט וכד`. כ"כ בזמן מחזור נשי עשוי מעט מדם הוסת להשתחרר במקביל לשתן ולצבוע אותו בגוון אדום. גם תרופות מסוימות כגון סדורל עשויות להקנות לשתן גוון אדום.

במקרים לא תקינים שתן אדום מלמד על נוכחות תאי דם אדומים בשתן. מצב זה עלול לנבוע מבעיות כליה, דלקות ובמיוחד דלקת בערמונית, אבנים בדרכי השתן ומחלות קשות.

שתן צהוב כהה, כתום


שתן כתום עשוי להופיע במקרה של צריכה מופרזת של מזונות ומשקאות עתירי בטא קרוטן דוגמת גזר בטטה וירקות כתומים וצהובים אחרים. שתן כהה נובע במצב לא תקין עקב הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות, ונוכחות בילירובין, ועלול להצביע על מחלת כבד.

שתן חום


עלול להופיע עקב נטילת תרופות שונות או להעיד על דימום פנימי, מחלות כליה ומחלות קשות.

שתן כחלחל-ירקרק


ייתכן במצב של הריון, זיהום חיידקי מסוג פסאודומונס, ולאחר נטילת תרופות אנטיביוטיות מסוימות.

שתן מקציף


ברוב המקרים מעיד על נוכחות גבוהה של חלבון בשתן כתוצאה מחשיפה לזיהום, בעיות בכליות או סוכרת.

שתן עכור


בדרך כלל נובע משחרור תאים חלבוניים לשתן. מקורו יכול להיות במצב תקין בהפרשה מהנרתיק, לכן מתבקשות הנשים לנגב את הפות לפני מתן שתן לבדיקה. במצב לא תקין עלול להעיד על נוכחות כדוריות לבנות המלמדת על דלקת ויראלית או חידקית, הרעלה, רעלת הריון, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות כליה, הרעלת מתכות, מחלה זיהומית ומחלות קשות.

שתן מסריח


שתן בעל ריח רע עלול להצביע על דלקת בדרכי השתן. ניחוח אצטון בשתן עלול להצביע על קטוזיס, הפרעה מטבולית הנובעת ממצוקה גופנית כגון צום, סוכרת, אנורקסיה, חום גבוה, כוויות, מאמץ שרירי קיצוני, הפרעות בפעילות בלוטת התריס ועוד. ניחוח רקבובי עלול להצביע על דלקות שונות, ולעיתים מופיע לאחר אכילת אספרגוס.

שתן כבד


כזה השוקע במהירות לתחתית האסלה, ולא נמהל באופן הומוגני במי האסלה עלול ללמד על איבוד נוזלים גבוה כתוצאה משלשול, הקאות הזעה ועוד, או מכשל כלייתי או לבבי, או הפרעה הורמונלית.

*ד"ר אילה ירון היא מומחית ברפואת ילדים ובגסטרואנטרולוגיית ילדים.

מרפאה פרטית: רח` ויצמן 14, טל` 03-5114300 זימון תורים (קופ"ח כללית, מאוחדת לאומית ופרטי), מרכז ויצמן, ובבי"ח דנה לילדים